איך למנוע את סרט האסונות הבא

המערכת האקולוגית, מטבעה, שואפת לאיזון. כאשר הוא מופר, כאשר מין אחד של בעלי חיים משתלט על שטח מחייה ומכחיד באופן שיטתי את המגוון, הוא דן, בלית ברירה, גם את עצמו לכלייה. אבל לפני שזה קורה, מתקיים בהכרח מאבק. נגיף הקורונה בסבירות גבוהה ייבלם בשבועות או החודשים הקרובים, אבל אני לא יכול שלא לחשוב עליו, במידה מסויימת, כעל עוד ניסיון של הטבע להשיג איזון. בעשורים האחרונים חלפו על פנינו לא מעט איומים דומים: שפעת עופות, שפעת חזירים, הפרה המשוגעת (מישהו בכלל זוכר), איידס, אבולה, סארס ועוד. גם אם נניח לעובדה שמקורן של מרבית המגיפות המודרניות באכילת בעלי חיים (קמיקזות חדורות מטרה, אם להמשיך את קו האי-גיון הנוכחי), הרי שמה שבעיקר מדהים הוא המהירות שבה אנחנו חזרנו לשדר "עסקים כרגיל". פעם אחר פעם אנחנו חיים בעשרים הדקות הראשנות של סרט אסונות – החלק שבו הגיבורים ממשיכים להתנהג כרגיל, לתכנן תוכניות, למרות שהצופה כבר יודע שהדרינק הזה בבר לא הולך לקרות – ופעם אחר פעם הצלחנו למנוע את ההגעה לנקודת האל חזור. מצאנו תרופה, או קוקטייל מעכב, עצרנו את התפשטות המגפה, טפחנו לעצמנו על השכם, והמשכנו הלאה מבלי לעצור לרגע ולחשוב, שאולי העולם מנסה לרמוז לנו משהו בעדינות. אתם יודעים, הינט הינט, נאדג' נאדג'.

אולי אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהג כרגיל. לדלדל את עושר האדמות עם חקלאות הנסמכת על זנים ספורים. לגדל עשרות מיליארדי חיות, ולא בקטע של ליטופים. להפוך את העולם השלישי לחצר אחורית אליה אנחנו משליכים את הבגדים והגאדג'טים הישנים (בכל זאת, עברו 12 חודשים), לעבוד שעות ארוכות רק כדי שנוכל להתהדר בסמלי הסטטוס הנכונים. לסבול מכאבים כרוניים שאת מקורם לא יראו בבדיקות מעבדה או צילומים. לברוח בטיסות זולות לחופשות מהירות מהן אנחנו חוזרים מותשים… הבנתם את הרעיון.

"משבר הקורונה", ככל הנראה, יחלוף. יש שיאמרו שמלכתחילה הוא לא היווה איום, ואל מול אחוזי התמותה שהוא מציג, סביר להניח שהם צודקים. הטבע היה יכול להתאמץ יותר, לאתגר אותנו באמת. הוא לא עשה זאת, עדיין. בתוך תוכי, אני מקווה שהוא לא יצטרך. אני רוצה להאמין שהמערכת תנצל את ההזדמנות כדי לגלות על עצמה דברים חדשים ונפלאים. למשל, שאפשר להסתדר בלי להזמין מלא שיט מסין, שאפשר לעבוד מהבית, או, רחמנא ליצלן, לעבוד פחות באופן כללי. אני רוצה להאמין שהכלכלה תמצא את הדרך להתאושש, לעבור למודלים חדשים וברי קיימא של מקומיות, שיתופיות ושירותיות. שנחזור לאכול מזון אמיתי, טרי וטעים. שנחוס על בעלי החיים. שנמצא יותר משמעות במערכות יחסים עם חברים, משפחה וקהילה, ופחות בחפצים שמגיעים עם שלט והוראות הפעלה.

ואל תראו אותי ככה, אוטופיסט/אופטימיסט. בהכשרה שלי אני בכלל פסימיסט. זאת ההאטה ששינתה אותי לטובה. אל תחכו לפעם הבאה שהטבע יאמץ תכנית חדשה של איזון אדם-חיים, תבחרו כבר עכשיו לעשות פחות, או אפילו לא-כלום.

ככה מונעים מגיפה

 

פוסט זה הינו "קצרצר" – פורסם כסטטוס ברשת החברתית והועלה לאתר לטובת נגמלים.

למדריך המלא להאטה לחצו כאן

תגובות7

  • הגב מרץ 6, 2020

    אמיר

    "הטבע " לא חיכה ומנסה לעצור אותנו עכשיו עם מגפות.
    דרך אגב, מה בין "טבע" ל – "אלוהים"?
    קוראים לזה דבר/ טיפוס/טטנוס/ חצבת/ חזרת/ אבעבועות …
    או כל מחלה אחרת שמצאנו לה חיסון/תרופה מאז האבעבועות שחורות.

    ולא, לשכב מתחת לעץ ולנוח אולי יאט התפשטות, אבל לא יעלים את המחלות המדוברות.

      

    • עמית נויפלד
      הגב מרץ 6, 2020

      עמית נויפלד

      לא הזכרתי את המילה אלוהים בטקסט, אז אני לא בטוח למה הכוונה בשאלתך. שפינוזה טען שהטבע ואלוהים הם אחד, זאת פחות או יותר הגישה היחידה אליה אני מתחבר אם אני חייב לעסוק במושג האלוהות. לעניין הנושאים האחרים, בוודאי שהיו מגיפות קשות בעבר, אני רוצה להאמין שיש לנו את הכלים, בעת המודרנית, להימנע מהן. בנוסף, תנועת ההאטה היא יותר מאשר לשכב מתחת לעץ ולנוח. היא מבקשת מאיתנו לבחון מחדש את המוטיבציות הבסיסיות שלנו בחיים. אין לי שום רצון לחזור לעבר, מבטיח לך, אבל בשנת 2015 (הפעם האחרונה שבדקתי) 35,000,000 אנשים מתו כתוצאה ממחלות כרוניות שקשורות ישירות להשמנה, סכרת, לחץ דם, מחלות נשימה וסרטן (את רובן המוחלט ניתן למנוע באמצעות שינוי אורח חיים), אז נשאלת השאלה האם הקדמה לא התחילה לעבוד נגד עצמה, והאם אנחנו לא צריכים להאט את הקצב בכל פרמטר (מזון, עבודה, פנאי וכו'), פשוט כדי לשפר את איכותם (במקום את רמתם, שזאת כידוע נמדדת באמצעות צריכה, כמה מיושן מצידה…)

        

  • הגב מרץ 6, 2020

    נעמה יערי

    כל מילה. כל כך נכון.

      

  • הגב מרץ 8, 2020

    אורי קיטה

    מסכים עם כל מילה.
    הקורונה היא עוד נורה אדומה.
    הלוואי וננצל את הופעתה כדי לעצור רגע.

    רק רגע אחד,
    לפני שמפתחים עוד חיסון, עוד תרופה, עוד פתרון, עוד תשובה…
    עוד לא הבנו את השאלה בכלל.

    רק עצירה, לרגע קטן, לנשום.
    נשימה טובה, מלאה, כזו שממלאת את הסרעפת, מנפחת את החזה, ממלאת את הגב ומטעינה את כל הגוף.

    והנה, כבר נרגיש שנחוץ לנו פחות.

      

  • הגב מרץ 8, 2020

    ביולוג ירושלמי

    אני לא בטוח שההקשר הטבעי-ביולוגי בהכרח קשור להאטה וצריכה עודפת וכו'… כלומר, יש יותר מדי משתנים שצריך לנטר בסיפור הזה. אבל אני לא שולל את הטענה הזו.
    אני מאוד לא סבור שכל המגיפות למיניהן הן אות ממשהו/מישהו/העולם/הקארמה, או שהן איזשהוא עונש, אלא פשוט מיקרואורגניזמים מאוד מאוד מוצלחים בפשטותם והרבה יותר מתוחכמים ומותאמים מאיתנו.
    הם פה להישאר. אנחנו אולי לא. הם היו פה הרבה לפנינו. הם יהיו פה הרבה אחרינו.
    קטונתי.
    מה שאני כן חושב הוא שאנחנו, המין האנושי, (שוב) חוטאים ביהירותנו לחשוב שאנו, הכול יכולים, גורמים בהכרח לכל הבלאגן הזה.
    עוד מגלומניה קטנה שאנחנו אלו שעושים, הורסים, מכחידים, ומשמידים את כדור הארץ הזה במו ידינו.
    אנחנו הרי אלים, לא?
    אז טכנית, אנחנו כן מכחידים… כנראה שהדודו והממותות נכחדו בגלל ציד יתר. ועוד אי אילו עשרות-מאות-אלפי-עשרות אלפי מינים.
    לא טכנית, אלא תיאורטית, עפ"י תיאוריית האבולוציה הדארווינסטית, כנראה שמה שקורה, איתנו ו/או בלעדינו, הוא חלק מהאיזון, חלק מהאבולוציה, חלק מתהליך טבעי לחלוטין של פני הדברים להתרחש.
    זה הטבע בשיא יופיו. ממש כך.
    גם אם זה אומר שאנחנו משאירים עולם "פצוע" עבור הילדים המדהימים והתמימים של כולנו שימותו בטרם עת מזיהום מים-אוויר-מזון-אור-קרינה וכו'.
    כן, זה לא נעים, כי אנחנו מין מאוד דומיננטי ספק פרזיטי, אבל האבולוציה הדארוויניסטית גורסת שהמותאם שורד… ומינים שהם לא מותאמים – פשוט לא שורדים.
    מה לעשות שאנחנו כל כך מותאמים, עד שאנחנו מתאימים את הסביבה אלינו.
    האבולוציה כנראה מראה את הדלת החוצה לכל החיות הנחמדות והמאוד פוטוגניות שאנו מאוד חרדים לגורלן בגלל דיוויד אטנבורו ודומיו, כל הטיגריסים, דובי הפנדה, דובי הקוטב… עצוב, אבל הם כנראה שלא בעוד הרבה מדי שנים יגלו שכמין הם אינם מתאימים עוד לעולם כמו שהוא היום.
    האבולוציה תראה להם את הדרך החוצה כמו שהראתה למליוני (?) מינים לפניהם.
    אם באשמת המין האנושי ואם לאו, שיהיה (שוב המגלומניה). זה עדיין נתון לוויכוח האם אנו במהלכה של הכחדה המונית (רוב הירוקים בטוחים שכן) או שלא.
    לא יודע. אני לא מומחה לאבולוציה. וגם לא מומחה להכחדות המוניות.
    אני רק יודע שגם יומנו (כנראה?) שיגיע, ואז כדבריו של ג'ורג' קרלין, כדור הארץ ינער אותנו מעליו כמו קרציה עם כל כוסות הקלקר שהשארנו בו או שבלי.
    אבל אני בהחלט מסכים עם רוח הדברים.
    הלוואי וכולנו יכולנו פשוט פחות…

      

  • הגב מרץ 21, 2020

    עמית

    אחד הדברים הנוספים במגפה שהייתי שמח אם ייעלם הוא החשיפה לצרות עולם ראשון כמו אינטרנט איטי, למשל או פגיעה באיכות הצפייה בנטפליקס או אתהלוויזיה. אני מעדיף שהאנשים יתגברו על צרות העולם הראשון הזה בדרכים איטיות במקום להתלונן על זה שדופקים אותם ושאנחנו לא מתקדמים כמו שאר העולם המערבי.

      

  • הגב אפריל 2, 2020

    ערן

    התחברתי ממש לדבריך. תודה

      

השאירו תגובה ביטול

להגיב על אורי קיטה לבטל