חג השוטטות 2019

בתשעה עשר ליוני הנכם מוזמנים לכבות את הטלוויזיה, לבטל את כל התכניות האחרות ולהצטרף לחגיגות העולמיות של יום השוטטות, פשוט על ידי יציאה להליכה איטית וחסרת תכלית ברחובות.

חג השוטטות (World Sauntering Day) הוא אחד האירועים החשובים ביותר של תנועת ההאטה ובוודאי שאחד המהנים שבהם. האירוע נחגג לראשונה בשנת 1979 בגרנד הוטל במישגן, המתהדר במרפסת הארוכה ביותר בעולם (201 מטרים). היוזם של החג החדש היה ברנש בשם W.T. Rabe שביקש למצוא תגובה הולמת לפופולריות ההולכת וגואה של הג'וגינג באותה תקופה, והאירוע, במהלכו שוטטו המשתתפים על המרפסת הלוך ושוב, נועד לעודד אנשים לקחת את החיים יותר בקלות, להאט את הקצב וליהנות מהסביבה המקיפה אותם.

אם מחשבה על יציאה מהבית להליכה חסרת תכלית נשמעת לכם תמוהה, אין להאשים בכך אלא את העידן המודרני, שהטמיע בנו דפוסי חשיבה תועלתניים. לכל דבר שעושים חייבת להיות מטרה ברורה והבטלה היא אם כל חטאת. חג השוטטות משחרר את האדם לפנאי נטול דאגות או מטלות שמגיע לשיאו בפעילות העצלה והסקרנית של השוטטות.

השוטטות, חשוב לציין, שונה מהליכה. המשוטט הוא בן דמותו של הפלאנרי (Flaneur), כינוי שהוטבע בצרפת במאה השש עשרה ותיאר איש בעל פנאי, בטלן, חוקר/מגלה העולמות העירוני ומומחה לענייני הרחובות. המשוטט העירוני הוא שילוב מנצח, אם כי אמביוולנטי, של סקרנות ועצלנות, והוא מהווה דמות מפתח בחשיבה האורבנית המודרנית, כמו גם בכתיבה ובאמנות.

השוטטות מאפשרת להתענג על המרחב הציבורי שהולך ונגזל, להכיר את הסביבה העירונית, לגלות מקומות נסתרים, להתרשם מאמנות רחוב, להיקלע לשיחות אקראיות, להתחבר לעצמנו, ולא פחות מכך, למרוד. ארנה קזין כותבת בספרה במרחק הליכה שהדרך העירונית היא כיום "מעבר ממקום של ייצור למקום של צריכה. היא אינה מקום בעצמה. היא אינה חלק מהיקום. האדם ההולך בלי סיבה הוא בלתי נסבל. ולכן, כטיפוס, המשוטט, בן התרבות העירונית, הוא במידה רבה היפוכו של הצרכן".

נראה שהשוטטות כה מאיימת על סדרי העולם, עד שבחוק היא נקבעה כעבירה. היה ותעצרו על ידי שוטר בעודכם הולכים ובוהים, תאלצו למהר ולתרץ את מעשיכם. הלכתם לעבודה. הלכתם לבקר חבר. הלכתם לקניות. הכי טוב הלכתם לקניות, תמיד יש מה לקנות. חג השוטטות, במובן זה, הוא לא פחות מקריאה למרד בעידן התועלתני, ייצרני וצרכני.

"יעד מסוים לשוטטות או הקצבה מחמירה של זמן סותרים בהגדרה את רוחו האמיתית של המשוטט", כתב אדמונד וייט, ואכן, איננו יכולים לומר כיצד או היכן לשוטט. אנחנו יכולים רק להפציר במשוטטים אחרים – צאו בהמוניכם אל הרחובות ביום חגנו הגדול, היו סוכני שוטטות המכירים לעוברי אורח אקראיים את תענוגות הרחוב, והעניקו להמונים את השיעור הטוב ביותר שיקבלו במסגרת לימודי הפנאי – חינוך לשוטטות.

 

***

למרות האמור בשורות האחרונות, וחרף הפרדוקס הטמון בשוטטות "מאורגנת", השנה אני שמח לחזור ולקבוע נקודת מפגש ממנה נוכל לצאת ולשוטט יחדיו (ראשונה, נכון לרגע זה, ואשמח להוסיף עוד לרשימה).

ב-19.06.19 בשעה 19:00 ניפגש בכיכר ביאליק בתל אביב (ליד המזרקה), ונצא לשוטט בליווי אנשי "עץבעיר" – בית אקולוגי הממוקם ממש בצמוד לכיכר. כידוע, חלק מאבות השוטטות נהגו לצאת מהערים בהן חיו ולשוטט בטבע הפראי שהקיף אותן. השנה נלך בעקבותיהם, באופן חלקי בלבד, ונלמד להכיר את הטבע שחי, קיים ומלבלב בליבה של העיר. את השוטטות יוביל (ללא שום כיוון או מטרה) ד"ר אלון אלירן, מומחה להטמעת טבע, גינון אקולוגי וליקוט עירוני, וטרם היציאה נזכה לפגוש את תמי צרי, שהקימה את "עץבעיר" וחברה טובה, שתחלוק עמנו את נקודת המבט שלה על עירוניות, קיימות והאטה.

להתראות ברחובות.

***

לעמוד האירוע בפייסבוק

תגובות9

  • הגב יוני 7, 2019

    יעל ר.

    הנה קוריוז שאולי יעניין אותך: ביפן לא קל למצוא ספסלים ברחוב, גם ברחובות עמוסים הולכי רגל. למה? כי מבחינתם הליכה ברחוב היא צורך כדי להגיע למקום כלשהו, לא כדבר עצמו, אז עבורם למה שמישהו ירצה לשבת באמצע רחוב?

    הייתי שמחה להצטרף, כמי שמשוטטת יום-יום ובנוף נאה יותר מתל אביב (היתרון של מגורים בדרום), אבל לך תמצא תחבורה מפה (החיסרון של מגורים בדרום, ובכלל בארץ). שיהיה שיטוט נעים!

      

  • עמית נויפלד
    הגב יוני 7, 2019

    עמית נויפלד

    מעולה, מודה שלא הכרתי את זה 🙂

    לגבי השיטוט, אם תרצי להזמין עוד אנשים לשוטט איתך ולקבוע נקודת יציאה אשמח להוסיף לאירוע שיעלה בתחילת השבוע בפייסבוק, מקווה שיהיו שיטוטים בכל רחבי הארץ.

    וחג שמח

      

    • הגב יוני 10, 2019

      טליה טקאוקה

      לגבי יפן
      זאת ממש הכללה…
      אני גרתי ביפן 15 שנה ותמיד מצאתי ספסלים בשפע…וגם גני שעשועים לילדים נקיים ועם צל שם אפשר לנוח (גם בלי ילדים) בלי הפרעה בכל זמן….

        

  • הגב יוני 11, 2019

    מיכאל

    מי שמכיר שיעורי מדיטציה בחינם כל השנה או בכלל שיעורים בכל נושא בחינם כל השנה, לדעתי נחמד יהיה להוסיף את זה לנושא יום השוטטות האנטי צרכני שלנו.

      

  • הגב יוני 13, 2019

    שירה

    ואני זוכרת שכונה באופקים שביקרתי בה וגם בה לא היו ספסלים ברחוב מאותה הסיבה

      

  • הגב יוני 17, 2019

    דפנה

    גרה ליד ירושלים. להיכנס לרכב להתניע, לגמוע דלק בפקקים בדרך לתל אביב, להגיע לכיכר ביאליק ולחפש חניה. נראה לי נוגד את עקרונות ההאטה והשלווה… זה טוב לתל אביבים. אני אמשיך כנראה לשוטט בשבילי המושב עם הכלבים שלי, ו.. יש מלא ספסלים. אגב כלבים אפשר לקחת מהם דוגמא נפלאה לשוטטות : הולכים קצת עוצרים מרחרחים ממשיכים, בוהים, מכשכשים בזנב וחוזר חלילה.
    דפנה

      

    • עמית נויפלד
      הגב יוני 17, 2019

      עמית נויפלד

      נשמע נהדר. האירוע בתל אביב אכן לא מצדיק את כל המתואר מעלה. הייתה לי תקווה שכמו בשנים קודמות יצוצו עוד מפגשי שוטטות בערים נוספות, אבל זה לא קרה (מודה שהשקעתי פחות אנרגיה בקידום האירוע השנה). מקווה שיהיו הזדמנויות אחרות להאט ביחד.

        

      • הגב יוני 20, 2019

        יעל ר.

        באופן מפתיע היה לי טרמפ לתל אביב אז עברתי במפגש קצרות (לא היה לי הרבה זמן, תל אביב לא עושה לי טוב, והשוטטות היתה קצת אטית לי וידועה כמי שיודעת לזהות עצי פרי במרחב ואוכלת מהם כבר שנים…). אבל לא צריך חג כדי לשוטט! באותו בוקר ממש שוטטתי פה בנגב, ובדרך לאירוע שוטטתי קצת בתל אביב וגיליתי את הגינה החביבה שמתחבאת על גג דיזנגוף סנטר ועוד גינת מאכל בדרום תל אביב (כן, סוג של סיור קיימות טבע בעיר משל עצמי). אני משוטטת פה יום יום כשהטמפרטורות קצת פחות גבוהות, וממליצה בחום. לקראת שקיעה יש קצת רוח, ואור כתום נפלא על שדות החיטה הקצורים והטבע הפרוע שנח ממש לצדם, ולפעמים קצת מתערבב עמם (כמו התן שחיכה לי על הדשא כשחזרתי אתמול הביתה). לפעמים יוצא לפגוש בדרך עוד מישהו שמוציא את הכלבים או יוצא להליכת ספורט ומשוטטים ביחד.

          

        • עמית נויפלד
          הגב יוני 20, 2019

          עמית נויפלד

          מסכים לגמרי שלא צריך חג, ועדיין כיף לחגוג פעילויות עילאיות כגון שוטטות ביחד, ולהזכיר לאנשים כמה כיף זה (כי כולם הרי שוטטו בתור ילדים). עצי פרי גם אני מזהה אבל לא היה לי מושג שחצי מהשיחים בעיר אכילים. השוטטות אכן התחילה איטית, ולצערי גם לא גמענו מרחקים גדולים, אבל היה כיף. ופעם הבאה תבואי להגיד שלום לפחות 🙂

            

השאירו תגובה