מכתב אל רוכשי הספרים

כמה ימים לפני חג הפסח התבקשתי לרכוש את הספר "מכתבים אל סופר צעיר" מאת קולום מק'קאן. בשנים האחרונות, ומאז שנגמלתי מקניה ברשתות, יש שתי חנויות בהן אני רוכש ספרים חדשים, "לוטוס" ו- "המגדלור". נכנסתי לראשונה ושאלתי על הספר. בעל החנות ענה לי מיד שהספר אזל. יכולתי להזמין אבל העדפתי להמשיך ולנסות את מזלי. בדרכי לחנות השנייה, הממוקמת בסמיכות, עברתי ליד סניף של סטימצקי. נכנסתי אליו כדי לאסוף את ספרה של אורי שביט "המטבח הטבעוני שלי" שנמכר לקוראי הבלוג שלה, טבעוניות נהנות יותר, רק דרך אתר הרשת (חיבתי לכותבת גרמה לי לחרוג, לראשונה מזה עשור, ממנהגי). מאחר וכבר הייתי בסניף, ומאחר ולרגע עבר בי חשש שגם בחנות המגדלור לא אמצא את הספר המבוקש, החלטתי לשאול אם יש עותק של "מכתבים אל סופר צעיר" במקום.

העובדת שסייעה לי למצוא את העותק השמור של "המטבח הטבעוני שלי" ניגשה למחשב ואשרה לי שקיימים בחנות שישה עותקים של "מכתבים אל סופר צעיר". היא הכווינה אותי לקומה התחתונה ושלחה אותי אל מדפי השירה והמחזות. ירדתי למטה וחיפשתי את הספר כמיטב יכולתי, שלא הספיקה למשימה. בקומה מטה איתרתי עובדת חביבה נוספת שנרתמה למאמצי, אך גם היא העלתה חרס בידה. חזרתי למעלה. העובדת הראשונה שוב וידאה במחשב את קיומם האונטולוגי של העותקים המבוקשים, ואז ירדה איתי מטה למקצה נוסף של חיפושים (במהלכו היא שוחחה עם עובדת נוספת בטלפון שגם שלחה לה צילום של הכריכה). זה לא עזר. לאחר כרבע שעה נוספת נפרדנו כידידים והמשכתי בדרכי.

חמש דקות אחר כך נכנסתי לחנות המגדלור ונקבתי בשם הספר. בעלת המקום קמה מכיסאה וניגשה בביטחון למדף ובעודה שולפת ממנו ספר התנצלה, "אמרת מכתבים אל סופר צעיר", היא החזירה את הספר "מכתבים אל משורר צעיר" (מאת רילקה) למקומו, נגשה למדף בקצה השני של החנות והביאה לי את הספר הנכון.

 

Edward Hopper, lighthouse-hill, 1927

Edward Hopper, lighthouse-hill, 1927

***

העובדות הצעירות בסניף סטימצקי באלנבי היו מקסימות. הן רצו וניסו לסייע לי לאתר את הספר בכל מאודן. אין לי גם ספק שהן אוהבות ספרים, שאחרת כנראה לא היו בוחרות לעבוד בתחום. אך, בניגוד לאדון בחנות לוטוס, והגברת בחנות המגדלור, הן לא היו בעלות המקום. לו חנות הספרים בה הן עובדות הייתה שייכת להן, אין לי ספק שהן היו יודעות בדיוק היכן ממוקם הספר החדש של קולום מק'קאן. הן הרי היו מניחות אותו שם בעצמן.

לקנייה בעסקים קטנים יש יתרונות רבים, כלכליים וחברתיים, אך בראש ובראשונה אני נהנה לרכוש בחנויות הקטנות בשל התשוקה שאני חש שקיימת בקרב בעליהן לעיסוק בו בחרו לחייהם. הם תמיד מחויבים יותר למוצר אותו הם מוכרים ולעסק אותו הם מנהלים, בוודאי ביחס לעובדים זמניים המשתכרים שכר מינימום, ומטבע הדברים מתחלפים אחת לכמה חודשים.

לרשת סטימצקי כ- 130 סניפים ולצומת ספרים עוד כ- 95 סניפים. אלה 235 חנויות ספרים שהיו יכולות להיות בבעלות פרטית ולספק פרנסה ראויה למספר זהה (לפחות) של חובבי המילה הכתובה. הצרכנים לא היו מפסידים דבר, ל"מבצעים" אחראיות בסופו של דבר הוצאות הספרים, ובמידה והשוק היה מורכב ממאות חנויות פרטיות הן היו זוכות לאותן תנאים של הרשתות. למעשה, הצרכנים היו יכולים רק להרוויח מכך – במקום לראות שוב ושוב את אותם הכותרים שהרשתות רוצה לקדם, היינו זוכים ליהנות מטעמים רבים ומגוונים של בעלי החנויות העצמאיות, תוך שאנו יוצרים קשרים ארוכי טווח עם בעל עסק קטן ומקומי, שלומד להכיר אותנו ולהתאים המלצות עבורנו.

רשתות הספרים אינן גזירת גורל. אם נבחר לקנות בחנויות העצמאיות, אם נעדיף אותם על פני רשתות, ניצור הלכה למעשה ביקוש שיעודד אנשים פרטיים נוספים לפתוח חנויות ספרים, אולי אפילו צעירים וצעירות שכיום עובדים כשכירים ברשתות. לרשתות אין באמת יתרונות, רק חסרונות. הן תורמות לעושרם של מעטים, הם גורמות לנו להוציא יותר כסף ממה שאנחנו מתכננים, הן מובילות לשוק ריכוזי ומונעות תחרות – חנויות קטנות עושות ההפך בדיוק.

בבלוג "מחסום כתיבה" יש רשימה של חנויות ספרים עצמאיות. מצאו אחת שקרובה אליכם (מוזמנים לספר לנו על נוספות כאן בתגובות), בקרו בה במהלך השבוע הקרוב, ספרו לבעל/ת המקום על הספר הכי טוב שקראתם לאחרונה, ובקשו המלצה דומה.

***

באותו נושא: רק לא רשת

תגובות20

  • להגיב אפריל 8, 2018

    רבקה קופלר

    בכפר סבא יש חנות ספרים מופלאה, שאמנם שייכת לרשת סטימצקי אך עצמאית בטעם המשובח של בעליה בספרים המיוחדים ובמוזיקה המתנגנת תדיר בחנות ובנועם העזרה המוצעת לקונים. החנות נמצאת ברחוב וייצמן פינת רוטשילד.

      

    • עמית נויפלד
      להגיב אפריל 8, 2018

      עמית נויפלד

      נשמע נהדר, אני מאחל לבעלי החנות שיזכו לעצמאות ולא רק בטעם המשובח.

        

  • להגיב אפריל 8, 2018

    אולגה

    הרוסה על האחים גרין

      

  • להגיב אפריל 8, 2018

    שרי

    כתבה נכונה, מילים נהדרות, אבל איך משכנעים את הלא משוכנעים? את הספרים, צעצועים, בגדים(יד שנייה) אני קונה בחנויות בבעלות פרטית.
    אבל….הרוב קונה לפי מחיר פר משקל.
    זה עניין של עמדה פוליטית…..

      

    • עמית נויפלד
      להגיב אפריל 9, 2018

      עמית נויפלד

      תודה שרי, אני אמנם כותב על זה לא מעט, אבל קודם כל מאמין ביישום של הרעיונות האלה בחיי (כמוך). ההתנהלות הזאת גורמת לי להיות אדם מאושר יותר באופן כללי, ואני מאמין (ויודע) שזה מחלחל גם לסביבה הקרובה, שבתורה מאמצת חלק מהרעיונות ומעבירה אותם הלאה. במילים אחרות, התשובה לשאלת האיך היא "לאט, אך בטוח" 🙂

        

  • להגיב אפריל 8, 2018

    תמרה

    ביהוד יש חנות ספרים, ששייכת לצומת ספרים, בעל הבית -אלון-איש אוהב קריאה והמלצותיו נהדרות. אנחנו חורגים ממנהגנו שלא לקנות ברשת רק בחנות שלו.

      

  • להגיב אפריל 9, 2018

    בועז כהן

    זה כנראה ה-קרב של המאה ה-21, הרשתות, התאגידים, מול האנשים הפרטיים, העצמאיים, שרוצים מקוריות, גיוון, מחשבה חופשית, טעם טוב, מיוחד.

    אני אוהב מאוד את החנויות העצמאיות, הפרטיות, הקטנות. גם "תולעת ספרים" (בתל אביב) אהובה עלי. גם "סיפור פשוט" בנוה צדק. וכמובן: חנויות הספרים המשומשים, שהן חנויות אמיתיות (בעיני) כי תמיד אני מוצא בהן הפתעות לא צפויות.

    יפה כתבת.
    תודה.

      

  • להגיב אפריל 9, 2018

    דניאל

    מסכימה עם הנ"ל. שאלת תם שעולה לי בעקבות הרבה מהפוסטים(המעניינים) כאן- נוח לצרוך מקומי ולא רשתות כשאתה גר בעיר ויש מבחר. ביישובים קטנים אין מבחר כלל, ובתחום הספרים לרוב יש רשת אחת אם בכלל (אפשר לנחש איזה:)
    השאלה שלי היא איך אפשר ליישם זאת כשאתה גר ביישוב קטן או בפריפריה? האם האטה בצורתה המלאה יכולה להתקיים רק בתל אביב?
    תודה על ההתייחסות

      

    • עמית נויפלד
      להגיב אפריל 9, 2018

      עמית נויפלד

      היי דניאל,
      זאת שאלה טובה. בכל הנוגע לרשתות ועסקים קטנים, אין ספק שהעיר מציעה מבחר גדול יותר, אני מכיר לא מעט ישובים ש"שבויים" בידי רשתות ומרכזי קניות בודדים. בנוסף, ומבחינה סביבתית, אני חושב שהעתיד נמצא בערים הגדולות שמאפשרות התניידות ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית ויכולות לחסוך את מועקת הרכב הפרטי (לא רק תל אביב, גם ירושלים, חיפה, באר שבע, רחובות וכו').

      מצד שני, ישובים קטנים מאפשר להאט בדרך שערים לא תמיד יכולות. שטחים פתוחים, שקט יחסי, מקום לגדל בו ירקות ועצי פרי (או לפחות יותר מקום, גם בעיר אפשר למצוא) וסוג של שלווה בילד אין. סבא וסבתא שלי התגוררו בקיבוץ דפנה, ביליתי שם הרבה זמן בילדותי והתרשמתי שהקצב שם איטי יותר באופן טבעי.

      מעבר לזה, אני כן מרגיש שיש פריחה של עסקים קטנים גם בפריפריות ואני מאמין שהיא תימשך. זה כמובן תלוי גם בנו, כמו שכתבתי בפוסט. אם נעודד עסקים קטנים ומקומיים, עוד רבים אחרים יפתחו.

        

  • להגיב אפריל 9, 2018

    שירי

    מילתא! ברחוב יעקב ברחובות. חנות ספרים קסומה של מיכאל ואורה בעלי טעם משובח וידע עצום.
    איך שכתבת על מי שיודעת היכן כל ספר בחנות נזכרתי כמה החוויה במילתא היא הרבה מעבר לרכישת ספרים..

    מגדילה וממליצה (בעקבות סיפור ששמעתי על אישה מדהימה שיצרה קשר עם אורי שביט ) – לרכש את הספר של אורי שביט ישירות ממנה…. סטימצקי "שחטו" אותה במחיר הספר.

      

  • להגיב אפריל 9, 2018

    ביולוג ירושלמי

    עמית יקר,
    כמה שאתה מעולה ומעניק תובנות ומחשבות שכיף להן להתרוצץ בראש באיטיות פזיזה ולגוון את השכל.
    וכמה שזה תענוג לקרוא את מילותיך.

    בעברי, כשהתגוררתי בירושלים, נהגתי להתעקש ולרכוש את הספרים שלי אך ורק מחנות בשם "דני ספרים" (נמצאת ברחוב יפו בירושלים).
    חנות מעולה וזולה מאוד שניתן למצוא בה כמעט הכל, כולל ספרים יד שניה (גם ספרי לימוד בביולוגיה לשמחתי דאז). הבחור המבוגר שמוכר שם מאוד חביב ותמיד מאוד עוזר. מאוד נהנתי לרכוש שם את הספרים שהיה לי בקושי פניא לקרוא בזמנו.
    יש להם גם אתר אינטרנט מעולה שמאוד נוח להזמין דרכו אם ממש חפצים לקנות ברשת.

    תודה על פוסט מרגש ונכון 🙂
    מחכה לעוד תובנות על עוד מוצרים שאפשר לרכוש באיטיות הנכונה!

      

  • להגיב אפריל 10, 2018

    דוד

    התיאור של בעל החנות שהניח כל ספר על המדף ולכן מכיר את כל הספרים, הזכיר לי את הספר "האי קמינו" של ג'ון גרישם, שבעצם מספר את סיפורו של בעל חנות ספרים פרטית שהופך אותה לאימפריה קהילתית וספרותית.

      

  • להגיב אפריל 10, 2018

    אילה

    אמנם חנות יד שניה ופורמט שונה, אבל החנות של "סיפור חוזר" בעיר התחתית בחיפה. בגלל האווירה האינטימית, המבחר הגדול, והעובדים המסורים והנלהבים לעזור.

      

  • להגיב אפריל 11, 2018

    רויטל אשכנזי

    בחולון עיר הולדתי יש שתי חנויות שאהבתי לקנות בהם
    'מדי ספרים' (ליד קולנוע סבוי לשעבר) ששם חזי והבעלים ידעו תמיד לתת תשובה למה שחיפשתי להמליץ
    על חדשים וישנים
    חנות נוספת ברח' סוקולוב היא של אבי 'הכל לספר' איש מדהים עם ספרי קריאה ולימוד חדשים וישנים
    אתר שנקרא 'בוקמי' מבוסס על חנות שהיתה בחולון והמחסנים שלו נמצאים גם הם בא.ת. בחולון
    היום כשאני גרה בפריפריה הרחוקה (רמת הגולן) כשאני מחפשת ספר כלשהו הוא בעדיפות הראשונה.
    התרגשתי לקרוא את גישתך על חנויות פרטיות, היום יש לנו חנות מתנות משפחתית בצומת צמח
    ואכן אנשים מדברים את מה שכתבת כאן כל הזמן:
    איזו חנות יפה, מיוחדת, אוירה נעימה, השירות שלכם וגם – הייחוד שלכם לעומת הרשתות שנראות אותו דבר.
    תודה על הארת דרך הפשטות
    רויטל אשכנזי

      

  • להגיב אפריל 12, 2018

    אסתי

    בדיוק השבוע גיליתי שחנות הספרים האחרונה באזור שלנו, בין חדרה לחיפה, נסגרה 🙁

    מצד שני, נפתחה באזור נקודת החלפת ספרים, בה כל אחד יכול לשים או לקחת ספרים ללא תשלום 🙂

    שוק הספרים הוא ייחודי מבחינות רבות. רוב הספרים היום נמכרים כקבצים אלקטרוניים, והמגמה הולכת ומתפשטת. זה טוב גם מבחינה אקולוגית, וגם כי כך כל כותב יכול להעלות את ספרו לרשת (ל"אמאזון", למשל,) ולהימכר. זאת אולי התשובה להומוגניות הגדלה של הוצאות הספרים בעולם בכלל, ובישראל בפרט. כשאצלנו יש דואופול של שתי רשתות שמוכרות, ומעט מאד הוצאות שמוציאות ספרים על חשבונן וגם הן מתאחדות ומתמעטות, הספרים שיוצאים פה לרוב אחידים ומסחריים.

      

    • להגיב אפריל 13, 2018

      אלון

      אמאזון היא כמעט מונופול בתחום הספרים הדיגיטליים (ואפשר לומר שגם בתחום הספרי שמע), ככה שאני לא בטוח שזו אלטרנטיבה רצויה. בכל אופן נגלה זאת בקרוב כשהם יגיעו ארצה

        

  • להגיב אפריל 16, 2018

    שירה

    אם בני אדם היו מסתדרים טוב יותר אחר עם השני, הם יכלו להיות בעצמם "מונופול" כנגד החזירות של רשתות. אנשים שאוהבים ספרים (או כל דבר אחר) היו מתאגדים כדי להקים בעצמם "רשת" שהיא לא רשת. אחד היה עוזר לשני, ממליצים אחד על השני, תומכים כלכלית אם צריך. אבל בני אדם הם לא אמינים ולא מסוגלים לסולידריות ולכן רשתות בולעות את העסקים הקטנים בדיוק כמו ששודד קטן עלוב יכול לשדוד רכבת שלמה, כי הנוסעים לא מסוגלים להתאחד כנגדו (מנטלית. פיזית אם כל הנוסעים קמים על השודד הלך עליו). אגב, זה בחיים לא היה קורה לעדר באפלויים. אם קבוצת אריות תפסו בפאלו אחד לא רק שכולם יתנפלו על האריות אלא שימשיכו להעניש אותם על המעשה. כל הבפאלו יתאגדו נגד האריות עם כל הסיכון הכרוך בכך. אז אם היינו קבוצת באפלו לרשתות לא היה סיכוי.

      

  • להגיב מאי 13, 2018

    לינה

    באמת שהייתי מעדיפה לקנות בחנויות קטנות,זה מחזק את הכלכלה,מחזק את כולנו, זה נותן גיוון,ויחס אישי. אבל זה גם מעיק. בעלי עסקים קטנים לא תמיד נחמדים ובעלי תודעת שירות, הרבה פעמים לא תמצא אצלם מה שאתה מחפש, ואיכות המוצרים לפעמים ירודה מזו שתמצא ברשת. בגלל זה הרשתות משגשגות, יש להן תקן אחיד למראה לאיכות ולשירות,יש להן רצון ומודעות ומערכת שבנויה להביא ללקוח מה שיותר קרוב לההעדפה שלו. בעסקים קטנים זה לא תמיד התחושה,מבאס להגיע לחנות כזו להיות לבד (אחד על אחד) עם מוכר להרגיש שאתה מבלבל לו את המוח ובסוף להרגיש רע שיצאת בלי כלום ועם פרצוף זועף מצידו או לקנות משהו יקר שלא רצית רק כי לר נעים. ברשת המוכר לא לוקח את זה אישית… יש עסקים עם תודעת שירות ויש שלא, אבל בגלל שלא ניתן לדעת לפני שנכנסים לפעמים קל יותר להימנע וללכת על הרשת. בהרבה מקרים החנות הקטנה גם משמעותית יקרה יותר ולא נעים להיכנס ולהרגיש קמצן. לכן אלא אם מדובר במקום שיש בו תנועה אני פשוט נמנעת.

      

    • עמית נויפלד

      היי לינה, אני מצטער שזאת ההתנסות שלך עם עסקים קטנים. מודה שאני כמעט ולא נתקלתי במצבים שאת מתארת, לא מבחינת שירות ויחס ולא מבחינת מחירים (אגב, ממש עכשיו חזרתי מעוד ביקור בחנות לוטוס, חיפשתי ספר חדש של רסלינג, התקשרתי בצהריים והם אמרו שיש להם עותק אחד ושישמרו לי אותו. המחיר של הספר הוא 84 ש"ח, באתר רסלינג של מבצע ומוכרים אותו ב-72 ש"ח, בחנות לוטוס הוא עלה 49 ש"ח).

      מה שכן, התגובה שלך הזכירה לי מאוד מייל שקיבלתי פעם מקוראת ותיקה של האתר. היא סיפרה לי על כמה התנסויות לא נעימות עם בעלי עסקים קטנים, והשוותה אותם לסטוצים שמותרים אותך מרוקנת. אז כתבתי לה תשובה (בערך) בפוסט הזה, מוזמנת להציץ – https://bit.ly/2spFw9r

        

השאירו תגובה