חנות חברה

באיחור קל נחשפתי לעובדה שרה"מ נפגש עם בכיר בוולמארט והציע הקלות רגולטוריות בכדי לסייע לרשת להיכנס לישראל. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על התאגיד:

בשלהי שנת 2013, השחקן אשטון קוצ'ר ורשת וולמארט החליפו מהלומות מתוקשרות בטוויטר. הסיבה: עובדי וולמארט אספו כסף כדי לסייע לעמיתיהם לרכוש מזון לארוחת חג, והרשת התגאתה ביוזמה. בציוץ הראשון תהה קוצ'ר מדוע הרשת, שרשמה באותה שנה רווח נקי של 17 מיליארד דולר, לא יכולה לשלם לעובדיה שכר גבוה יותר, שיאפשר להם להתקיים בכבוד וללא תרומות. בהמשך השרשור חשף קוצ'ר גם את העובדה שרשת וולמארט מייעצת לעובדיה כיצד לקבל קצבאות ותלושי מזון מהמדינה, על חשבון משלם המסים.

עובדים שאינם יכולים להתקיים ללא סיוע הם עניין שכיח בקרב רשתות. אלה האחרונות משלמות לרוב העובדים שלהן שכר מינימום שאינו מאפשר להתקיים בכבוד, ובדרך כלל נאבקות בניסיון להעלות אותו. יש גם רשתות אחרות, כגון ג'ון לואיס בבריטניה, שחולקות את הרווחים עם העובדים, אך הן נדירות. הרוב המוחלט של הרשתות בתחום הקמעונאות, עונות להגדרה של "חנות חברה".

***

"חנות חברה" הוא מושג שהוטבע בשנות הארבעים של המאה שעברה. בעיירות מבודדות בהן התעסוקה התבססה על חברה פעילה אחת (למשל עיירת כורים) הייתה נפתחת חנות בבעלות החברה שסיפקה את צרכי העובדים, החל במזון וכלה במלבושים. כך נהנתה החברה פעמיים, הן מהתפוקה של עובדיה, והן מהמשכורות הזעומות שחזרו לכיסה דרך החנות שבבעלותה. במקומות מסוימים בארצות הברית עובדים כלל לא קיבלו משכורות אלא תלושים או "אשראי" לרכישה בחנויות החברה. כוחן של חנויות החברה החל לדעוך לאחר שכלי רכב פרטיים הפכו לנפוצים בקרב פועלים, וכך יכלו הם להשתחרר מאחיזתה של החברה ולנסוע ולרכוש את צרכיהם במקומות אחרים.

Martiros Sarian, worker-s-settlement-and-concrete-plant-davalu-ararat-region-1937.jpg!Large

Martiros Sarian: Worker's Settlement and Concrete Plant, 1937

***

וולמארט היא אחת המעסיקות הגדולה בעולם. רוב העובדים ברשת מרוויחים שכר מינימום, וניתן לשער שכמעט כל דולר שנכנס לכיסם יוצא בקופה של הסניף בו הם עובדים. במובן זה, וולמארט היא "חנות חברה" פר אקסלנס, אלא שתאגיד בסדר גודל כזה אינו יכול להסתפק בכספם של העובדים – ערים שלמות בארצות הברית הפכו לשבויות של התאגיד. בכל מקום בו פתחה סניף חדש, ובמיוחד בערים קטנות, היתה וולמארט פוצחת בשיווק אגרסיבי שלווה בהורדת מחירים זמנית, שחיסלה את כל העסקים הקטנים והמקומיים ברדיוס של 100 ק"מ בקו אווירי. זאת הרשת שכעת מבטיחים לה הקלות רגולטוריות, אם רק תואיל להיכנס לישראל.

***

התירוץ הרשמי לחיזור אחר הרשת, אם להסתמך על דברי יועץ ראש הממשלה, אבי שמחון, הוא להכניס תחרות לשוק הקמעונאות המקומי, ולהוזיל את יוקר המחיה. רק להזכיר, בשנת 2015 הוזמן רמי לוי להדליק משואה, לאחר שנבחר לתפקיד בשל היותו: "פורץ דרך בתחום הקמעונאות, שהוביל להוזלת מחירים בתחום המזון". לכאורה, אם רשתות מקומיות עושות את העבודה, אנחנו לא צריכים לייבא תאגידים מחו"ל. בפועל, בעשור שקדם לטקס הדלקת המשואות, אותו עשור שבו פרחו רשתות הדיסקאונט הגדולות, צמחה ההוצאה הממוצעת למשק בית על מוצרי מזון (כולל פירות וירקות) בקרוב לחמישים אחוזים: מ- 1,705 ₪ בשנת 2003 ל- 2,517 ₪ בשנת 2015, בעוד שמדד מחירי המזון באותן שנים עלה בכארבעים אחוזים בלבד, כלומר, הייתה עלייה ריאלית בהוצאה על מזון.

שיווק השקמה, חצי חינם, הכול בזול ושאר הרשתות ה"מוזלות" לא הצליחו להוזיל את סל מוצרי המזון. אין שום בסיס לאמונה שדווקא רשת וולמארט תצליח במקום שהם נכשלו. כדי להוזיל את יוקר המחיה צרכנים צריכים לנטוש את הרשתות שגורמת להם להוציא יותר ממה שהתכוונו, לצאת לשווקים, לרכוש מזון טרי במקום מוצרים מעובדים, לבשל לעצמם ולזרוק פחות.

מי שיפעל לפי המלצות אלה יוכל לחסוך 50% בממוצע על הוצאות המזון. עוד רשת גדולה רק תבטיח עובדים נוספים בשכר מינימום, שבויים בידי חנות החברה.

***

נ.ב.

"חנות החברה" זכתה להנצחה בשיר של מרל טרביס משנת 1946 "16 טון" שתיאר את חייו של כורה פחם, בו הופיע המשפט "אני חייב את נשמתי לחנות החברה". השיר זכה לביצוע חדש בשנת 1955 על ידי ארני פורד, ואז גם הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי. מוזמנים להתמכר.

 

תגובות7

  • להגיב פברואר 8, 2018

    מיכאל

    יש גם את הביצוע של בני אמדורסקי https://youtu.be/u3eLMFMFLyk

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 8, 2018

      עמית נויפלד

      תודה! זכרתי במעורפל שיש גם גרסה ישראלית…

        

  • להגיב פברואר 8, 2018

    תיקון קל

    תיקון קל שאינו משפיע בהכרח על המסקנה הסופית:
    עליה של 50% בהוצאה הממוצעת על מזון לעומת עליה של 40% במדד מחירי המזון מצביעה בעקרון על עליה בצריכת המזון הממוצעת למשק בית ולא על התייקרות. כלומר, זה אומר שמשקי בית מוציאים יותר לא בגלל מחיר כל בגלל שקונים יותר מוצרים.
    הנתון שלא מופיע ומשפיע על היכולת לומר אם הייתה עלייה ריאלית במחירי המזון היא השינוי בהכנסה הממוצעת באותה תקופה

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 8, 2018

      עמית נויפלד

      אתה צודק, בגלל זה רשמתי בפוסט עליה בהוצאה ולא התייקרות. מה שכן, למיטב ידיעתי גודלו של משק בית לא השתנה בעשור האחרון, אז אפשר להסיק שאנשים אכן קונים יותר, אבל לא בהכרח אוכלים יותר. את הפער אפשר לייחס לנתון שמצביע על בזבוז מזון בסדר גודל של 30% עבור כל משק בית – אנשים זורקים יותר אוכל מבעבר. הסיבה לרכישה העודפת נעוצה, לדעתי, בשיווק של הרשתות: מבצעים, אריזות משפחתיות, הגדלת עגלות, מיקום סניפים בפאתי ערים שמאלצים אנשים להגיע עם רכב ואז כבר לא עושים קניה קטנה ליום או יומיים ועוד ועוד.

      השורה התחתונה נותרת זהה, רשתות מגדילות את ההוצאה

        

  • להגיב פברואר 8, 2018

    שרון סיגר

    אם רק תועיל להיכנס לישראל – נראה לי שהכוונה היא ל- אם רק תואיל להיכנס לישראל.. הרבה תועלת לא תצמח מכך 🙂

      

  • להגיב פברואר 16, 2018

    ori

    יש חנויות וולמארט גם בסין, מה שאומר שהם מתמודדות היטב גם בשווקים זולים. אולי הכוונה היא יותר להכניס תרבות אמריקאית לא פחות מאשר תחרות

      

השאירו תגובה