להיכנס אל בטן המפלצת

קניונים נוטים להיות מקומות משעממים וחדגוניים. אותן רשתות, אותם בתי קפה ואותן מסעדות מהירות. עם זאת, ביקור ב"קניון תל אביב" הוא לא פחות מהרפתקה, קולינרית, אדריכלית, תרבותית ואנושית. אם השם "קניון תל אביב" לא אומר לכם הרבה, זה כנראה בגלל שהוא מוכר יותר בשם "התחנה המרכזית", אותה מפלצת מפוייחת, עצומה ונטושה ברובה, שנעוצה בשכונת נווה שאנן ושפירא בדרום תל אביב.

קניון תל אביב הוא מתחם ייחודי למדי. חציו משתייך לז'אנר הקניונים המתים, והוא כולל שדרות אינסופיות וחשוכות של חנויות נטושות, כיכרות ריקות, דרגנועים משותקים ואווירה אפוקליפטית באופן כללי. חציו השני הוא שענטז' מרנין של קניון פעיל, שוק אוכל אסייתי, מתחמי תרבות, גלריות, אמנות רחוב, וכמובן, תחנה מרכזית. רוב האנשים, כ-80,000 ביום, חולפים דרכו במהירות בדרך לרציף האוטובוס, אינם מודעים כלל לעושר הנחבא בתוכו. אחרים, מעטים יותר, מגיעים לתאטרון מסתורין הפועל במקום, לסטודיו למחול, לחנות הספרים העתיקים, למוזיאון היידיש, לחללי האמנים או לתערוכת הגרפיטי שנמתחת על פני הקומה השביעית.

את נפלאות התחנה המרכזית גיליתי לראשונה במהלך סיור של חברת CTLV. במשך כשעתיים וחצי שוטטנו במתחם, נחשפים לשיעור מאלף בהיסטוריה, אדריכלות, עירוניות ואינספור אנקדוטות בנוגע לתחנה ולשכונת נווה שאנן המקיפה אותה. הסיור בו השתתפתי היה כה מוצלח עד שניצלנו לאחרונה הזדמנות ורכשנו סיור נוסף כמתנה ליום הולדת משפחתית, וכך יכולנו לזכות וליהנות ממנו שוב ("אי אפשר להיכנס לאותה תחנה מרכזית פעמיים", הרקליטוס). אפשר לשוטט בתחנה גם באופן עצמאי כמובן. בכל פעם שעשיתי זאת גיליתי טפח חדש של המפלצת החביבה, אבל לפחות בפעם הראשונה, אני ממליץ להצטרף לקבוצה.

עתידה של התחנה לוט בערפל. לא מעט תוכניות מבטיחות לעקור את הפיל הלבן ממקומו. עד שזה יקרה, קניון תל אביב הוא מיקרוקוסמוס ייחודי של החברה הישראלית, קיבוץ גלויות אמיתי ותופעה עירונית, שלפחות למיטב ידיעתי, אין לה אח ורע בעולם. אם תכננתם לבלות את ימי השישי החורפיים שנותרו בחסותם של קניונים, אל תהססו, בגינדי מעניקים שלוש שעות חניה, בתחנה המרכזית מעניקים שלוש שעות חוויה. הנה טעימה קטנה מהביקור האחרון.

מרכזית כניסה

במהלך חיי נכנסתי לתחנה המרכזית מאות פעמים. תמיד על אוטומט. תיק למכונת שיקוף, נייד ומפתחות בצד. לאסוף את הדברים ולהתקדם. אף פעם לא טרחתי להעיף מבט למעלה. ככה זה נראה.

מרכזית ירקות

בקומת הכניסה פועל שוק אוכל פיליפיני שמגיש מנות מסורתיות, ולצדו דוכני ירקות טריים שלא היו מביישים אף שוק איכרים

מרכזית חטיפים

וכמובן מגוון רחב של חנויות אסייאתיות, עם חטיפים שעושים אווירה של חו"ל

מרכזית יידיש

השכירות הזולה במתחם משכה אליו לא מעט יוזמות תרבויות, ביניהן מוזיאון היידיש (החי) "יונג יידיש"

מעבר לאוסף ספרי היידיש הגדול בארץ, נערכים במקום אירועים, תערוכות והרצאות

מרכזית חישוק

המרחבים העצומים והריקים מבטיחים שכמעט תמיד יקרה בהם משהו לא צפוי. אימוני ברייקדנס, חזרות למופעי קרקס, הכנות לתערוכה ועוד

מהיוטיוב למציאות

שער בתי הקולנוע

תזכורת ל"ששת המופלאים" – שישה אולמות קולנוע, שלתקופה קצרה פעלו במתחם

אחד הרגעים החזקים בסיור נרשם עם ההגעה למקלט האטומי, שבעיקר מזכיר סצינות מתיקים באפלה

מרחב תת קרקעי עצום, שכולל בעצמו כמה הפתעות, למי שטורח לחפש

למשל, דלת כספת מסתורית, מאחוריה נחבא (ככל הנראה) חמ"ל פיקוד מרכז (יודעי דבר מספרים שבצוק איתן היה שמח במתחם).

במעבר בין הקומה השישית לשביעית מתחילים להיחשף לאוצר בלום של אמנות רחוב

מרכזית גרפיטי 2

אמנים מהארץ ומהעולם הוזמנו לעטר את קירות התחנה, במה שהפך לתערוכת גרפיטי מהגדולות בעולם

מאות מטרים של עבודות אמנות. כל אחד יכול למצוא משהו לאהוב.

 

ביום שישי הקרוב, 02.02.18, תלווה הילה הראל קבוצה חדשה למעמקי התחנה. אפשר להירשם לסיור כאן.

(גילוי נאות: אני חבר טוב של הילה ושל יהונתן משעל, שהקים את חברת CTLV. אני לא מרוויח דבר מההמלצה, ומשלם מחיר מלא עבור סיורים בהם אני משתתף).

תגובות7

  • עמית! איזה כיף שבאת ושכתבת על החוויות שלך מהתחנה. אני מצטרף לאמירה ש״אי אפשר להכנס לאותה תחנה פעמיים״ היא באמת משתנה כל הזמן וזה חלק ממה שהופך אותה לכל כך מסקרנת ומעניינת לחזור אליה. הנה נתון שאדר׳ אלעד הורן סיפר לי אתמול: ביום פתיחת התחנה, ה-אירוע המשמעותי ביותר בתולדות המבנה, היו פתוחות כ-40 חנויות בלבד, מתוך קרוב ל1,500 חנויות שהיו אמורות להפתח. זה מקום מטורף, נוראי ומהמם

      

  • להגיב ינואר 29, 2018

    נעמה

    עבדתי לא רחוק מהתחנה המרכזית לפני כמה שנים ולא ידעתי שיש בה משהו חוץ מכיעור ועליבות. תודה על הגילוי המפתיע הזה.

      

  • להגיב ינואר 30, 2018

    עמית כהן

    מסקרן! אבל אין סיכוי שאסתובב לבדי באיזור התת קרקעי. פחד אלוהים ! לצערי:/

      

    • עמית נויפלד
      להגיב ינואר 30, 2018

      עמית נויפלד

      זה אכן מלחיץ בהתחלה, אבל ראשית, אתה יכול להצטרף לסיור, ושנית, אני חייב להגיד שבעלי המתחם עושים עבודה נהדרת בכל הנוגע לתחושת הביטחון האישי. היה שם לפני כמה שנים מבצע גדול לסילוק כל מחוסרי הבית שהתנחלו בחנויות הריקות, השמירה בכניסות מאוד קפדנית ואנשי ביטחון מסיירים גם בקומות הנטושות באופן עקבי. לא אומר שהייתי בונה שם בית קיץ, אבל אני מסתובב שם לבד, או בזוגות, והחשש הטבעי כבר התפוגג 🙂

        

  • להגיב מאי 30, 2018

    אסף

    מקבלים הצצה בסיור לקומות 1+2, הנטושות?
    מעניין אותי אם אפשר להיכנס לקולנוע.
    הסיור של CTLV תמיד עניין אותי, אבל בגלל שהסיורים מתבצעים רק בימי שישי אז אין לי אפשרות להצטרף.

      

    • עמית נויפלד

      היי, בסיור בוודאי שיורדים לקומות הנטושות, זה החלק הכי מעניין לדעתי, אבל למען האמת אפשר לרדת אליהן גם לבד, יוצא לי להסתובב שם עם חברים מידי פעם. אתה פשוט מתחיל לרדת בשיפועים ולא מפסיק עד המפלס התחתון 🙂
      למתחם בתי הקולנוע אי אפשר להיכנס – הוא מושכר וסגור לתאטרון מסתורין. אם הם שם ועושים חזרות לפעמים הם מרשים להיכנס ולעשות סיבוב, אבל רק לרחבה החיצונית. פיזית להיכנס לבתי הקולנוע עצמם אי אפשר.

      הסיבה לסיור ביום שישי, אם אני לא טועה, היא שזה היום היחיד ששוק האוכל הפיליפיני עובד, וגם בגלל שזה נוח לרוב האנשים. שווה להתאמץ כי את המידע שהם חולקים בסיור קשה למצוא גם ברשת.

        

      • להגיב מאי 31, 2018

        אסף

        המון תודה על התשובה, אולי עכשיו שהשבת נכנסת מאוחר אז יתאפשר לי באמת ללכת לסיור (אני תלוי בתח"צ). נראה לי קצת מפחיד להסתובב שם לבד. אם אציע לחברים שלי להתלוות אלי הם יחשבו שהשתגעתי.

          

השאירו תגובה