אתמול (רביעי) התפרסמה ב'כלכליסט' ידיעה שאמורה לשמח חובבי בשר – משרד החקלאות ומשרד הבריאות הגיעו להסכמות בנוגע להארכת תוקף חיי מדף של בשר מצונן, שכעת יעמוד על 85 ימים במקום 45 בלבד (כמעט הכפלה של תוחלת חיים במשיכת קולמוס). שינוי רגולטורי זה יאפשר, להערכת הנוגעים בדבר, את הגברת התחרות בתחום ייבוא הבשר ואת הוזלת המחירים לצרכן.
מחירי המזון בישראל אכן גבוהים ביחס למדינות ה-OECD, לא מעט בשל חסמי ייבוא, אולם בכל הנוגע למוצרים מהחי, נראה כי ישראל מפגרת אחר הנעשה באירופה ובארה"ב. כפי שפרסם הגרדיאן בתחילת השבוע, דוח חדש שהנפיקו אנליסטים מטעם אחד מגופי ההשקעות הגדולים בעולם (שמתמחה בתחום המזון), קבע כי בטווח של 5-10 השנים הקרובות לא יהיה מנוס מהטלת "מס על בשר", בדומה למס המוטל כיום על מוצרי טבק, פליטות חמצן, ובמדינות מסוימות גם סוכר. רעיון ה-'מס על בשר" כבר נדון בפרלמנטים של גרמניה, שבדיה ודנמרק.
הסיבה למס העתידי נעוצה בתופעות הלוואי של צריכת מוצרים מן החי: 15% מסך כל פליטת גזי החממה בעולם, זיהום אדמה ומים, עמידות גוברת והולכת לאנטיביוטיקה, ופגיעה בבריאות הצרכנים שהתרגלו לאכול בשר מעובד וזול בכמויות שרק הולכות וגדלות. כל אלה עתידים להוביל כמעט בהכרח למיסוי כבד, כאשר לפי הערכות ראשונות בשר בקר יספוג שיעור מס של 40%, מוצרי חלב 20% ובשר עוף 8.5%.
הדרך הפשוטה ביותר להתחמק מתשלום מס עתידי זה, תהיה להפסיק לאכול בשר ומוצרים אחרים מן החי. אבל יש דרך נוספת, כזאת שתאפשר לקרניבורים מושבעים להמשיך ולצרוך סטייקים עסיסיים, שיהיו טעימים יותר מכל נתח שצונן, נארז בוואקום, והוטס מהקצה השני של העולם. שתאפשר להם לאכול מבלי לשלם קנסות כספיים ומבלי להחריב את העולם בו אנחנו חיים. שאינה מצריכה המתנה של שנים לפיתוח 'בשר מתורבת' שיהיה זול וזמין, והכי חשוב, דרך שפתוחה בפניהם כבר היום.
***
כאשר הפסקתי לאכול בשר עשיתי זאת בעיקר משיקולים אקולוגיים ומוסריים. הראשונים ספגו זעזוע קל לאחר צפייה בהרצאה המרתקת של אלן סאבורי אודות החשיבות של גידול עדרי בקר לשמירה על האיזון האקולוגי ופוריות האדמה (צפייה מומלצת), וקריאה בספר "דילמת השפע" בו מתוארת חווה משפחתית המגדלת פרות, חזירים ותרנגולים, ועושה זאת מבלי להשתמש באנטיביוטיקה, זרזי גדילה וכימיקלים אחרים. בעלי החיים והצמחים גדלים במחזוריות שמשרתת אחד את השני. גללי הפרות מזינים את האדמה ואת התרנגולות שמנקרות בזחלים הגדלים בהם (אל תיגעלו, מה שהתרנגולות שבמקרר שלכם אוכלות גרוע בהרבה), ולאחר השחיטה חלקים פנימיים משמשים לדישון והאכלת חזירים. אפס פסולת. החווה מחקה את פעילותו של הטבע.
רעיונות אלה, בדבר החשיבות שבגידול בעלי חיים לאיזון אקולוגי, והאפשרות לגדל אותם מבלי לגרום נזק סביבתי, אינם פותרים שאלות מוסריות הנוגעות לשחיטה, אך הם בהחלט מהווים אנטיתזה מוחלטת לחוות התעשייתיות בהן מוחזקים רוב בעלי החיים כיום, שאינן מייצרות דבר פרט לסבל, אומללות וזיהום.
כמובן, גידול של בעלי חיים במרחבי הטבע, ובחוות משפחתיות קטנות, עלול להתקשות בסיפוק הביקוש ההולך וגדל למנות בשריות. בנקודה זאת ממש, מוטל עלינו, הצרכנים, לקחת לידיים את המושכות.
***
שתי פעולות פשוטות יכולות להפוך את צריכת הבשר מאיום אקולוגי משמעותי וחוויה קולינרית מפוקפקת, לחגיגה של טעמים טבעיים שאינם מזיקים לסביבה – הפחתה דרסטית של הצריכה, ומעבר לבשר מגידול מקומי שרעה בשדות באופן חופשי. כתבתי על כך מספר פעמים בעבר. תחת הכותרת "שני בשרי" ניסיתי לעודד אנשים לעבור לצריכת בשר אחת לשבוע, ולצרוך בשר מגידולים מקומיים והוגנים. התגובות היו טובות אולם נתקלתי בבעיה בבואי להכווין קוראים אל עבר בשר שכזה. בשוק שנשלט כמעט לחלוטין על ידי שתי ענקיות (תנובה ודאבח), גם איטליז קטן בכפר פסטורלי עלול להתגלות ככזה שמוכר בשר מתוצרתן, שגודל בחווה תעשייתית וניזון מתירס ואנטיביוטיקה.
אלא שאז החיים שלי נהפכו להרבה יותר קלים. "חי בריא", תו תקן חדש ועצמאי החל לפעול בארץ, מאגד תחתיו מגדלים קטנים, מקומיים והוגנים. מה שבעבר היה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לאיתור, נמצא כעת בעשרות נקודות מכירה ברחבי הארץ – בשר מקומי, מבעל חיים שרעה בחופשיות, אכל את מה שהטבע תכנן בעבורו, והזין את הסביבה חזרה בתורו.
***
תו התקן החדש לא שכנע אותי לחזור לאכול בשר, אבל בעבור אלה מכם שמעוניינים להמשיך, מדובר בפתרון הטוב ביותר שבנמצא. ייתכן ומחירו מעט יקר יותר, אולם מאחר ותקבלו החלטה לצמצם את הצריכה, סביר להניח שבסופו של דבר תוציאו אפילו פחות. אם לא בשביל לשמור על הסביבה, להשקיט מעט נקיפות מצפון ולאכול בשר בטעם טבעי, עשו זאת, לכל הפחות, כדי להתחמק מתשלום מסים עתידיים.
רינגו
אני הפחתתי בשר לאזור הפעמיים – שלוש בחודש. נראה לי איזון סביר בין בריאות, טעם, מוסר ואקולוגיה.
אני טוען גם, שאילו היו אוהבי החיות ממקדים את מאמציהם בקמפיין הפחתת בשר, היו נוחלים הצלחה גדולה יותר ומעוררים אנטגוניזם מועט. הקמפיין הטבעוני הנוכחי נתפס ככת של שטופי מח, והאמת, למרות שאני מזדהה עם הטיעון המרכזי שלהם, הטרימינולוגיה היא לעיתים קרובות מוגזמת לחלוטין ומעוררת גיחוך או דחייה.
אני מאמין כי 80% מהעולם יכולים די בקלות להוריד 80% מצריכת הבשר שלהם, וזה יהיה מעולה. לעומת זאת אחוזים בודדים יעברו לטבעונות מלאה.
רינגו
אני
אנו גרים באומבריה, אחד ממחזות איטליה בה שיעור התושבים המגדלים לצריכה עצמית בין הגבוהים שבמדינה. כמו כן יש כאן מודעות גדולה למקור ואופן גידול המזון הנצרך, כולל העדפת רכישה ממגדל או מחקלאי מקומי (0 ק״מ). אנו נידבקנו (בקלות רבה) בהרגלים אלו ואכן צורכים בשר פעם בשבוע. אנו מזמינים אצל מגדל קיאנינה (זן של פרה) מקומי פעם בחודשים, וכאשר השחיטה התקיימה מודיעים לנו כדי לבוא. פרות אלה חיות בחופש מוחלט על שטח ענק כאשר כל השרשרת מתקיימת באותו מקום: גידול המזון, גידול הפרות, שחיטה, עיבוד ההפשות ליצירת גז מטאן. איכות הבשר מדהימה ואכן שווה (למרות שכאן זול בהרבה מאשר בארץ) מאוד לאכול פחות ולהנות יותר. שמחתי מאוד לקרוא על התו ״חי בריא״ ובאמת מקווה – גם בשביל המגדלים – שקהל רחב ידע עליו ויפסיק לקנות את מוצרי הבשר ״סוג ד׳״ הנמכרים ברוב המקומות. בהצלחה.
אני
עמית נויפלד
החיים שאתה מתאר (והלינק ששמת) נשמעים כמו חלום איטי. תודה ותהנה 🙂
עמית נויפלד
שירה
אני מסכימה עם רינגו ובתור טבעונית אני בעד הפחתת צריכה ולא מעבר לטבעונות מלאה. לא משנה כמה טבעונים אדוקים יצטרפו, עדיין הפחתה בכלל האוכלוסיה משמעותה פחות בעלי חיים מגודלים ונרצחים, מה שכרגע זה יותר כמו מירוץ בין צב לצ'יטה: הצב בכל זאת צועד קדימה אך הצ'יטה שמייצגת את הגידול האקספוננציאלי באוכלוסיה (שצורכת בעלי חיים) משאירה לו אבק.
שירה
עמית נויפלד
היי שירה (ורינגו). אני מודה שבתור צמחוני (עם רגל וחצי בטבעונות), הפוסטים האלה מעמידים אותי בסיטואציה מעט מוזרה. רוב הטבעונים שנתקלים בהם מתקיפים אותי כאחרון הקרניבורים. אני כמובן לא מצפה שהם ישתכנעו שזה בסדר, וגם אני בעצמי לא השתכנעתי לחזור לבשר, אבל כמוכם אני חושב שיש מקום למגוון של קולות בדרך לשינוי, ושהפחתה היא צעד משמעותי ולדעתי קל יותר לעיכול והגשמה מידית. אז תודה.
עמית נויפלד
דורון
היי עמית,
בהמשך לתגובה שלך לשירה, אני יכול לומר כטבעוני שאין לי ספק שהורדה משמעותית בצריכת הבשר יכולה להיות נגישה להרבה יותר אנשים, לפחות בתנאים של היום (רמת המודעות לנושא, אחוז הטבעונים באוכלוסיה, הנורמות החברתיות והיצע המזון הטבעוני). אך אני חושש שלגישה של קריאה לצמצום צריכה יש כמה בעיות כשמתרגמים זאת למציאות:
1. בניגוד להפסקת צריכה, קשה למדוד צמצום צריכת בשר ולכן אדם שהחליט לצמצם צריכה לרוב יהיה פחות מחוייב לנושא, במיוחד בטווח הארוך. רוב האנשים הרי לא מנהלים יומן תזונה ואנחנו יודעים כמה המוח שלנו יכול לתעתע בנו – אנשים מספרים לעצמם סיפורים כדי להרגיש טוב עם עצמם ובוודאי שמספרים לחברים (במיוחד הטבעונים, כדי לגרום להם להרגיש טוב). אם היה לי שקל על כל פעם שחברים אמרו לי ב-4.5 שנותיי כטבעוני שהם "מצמצמים את צריכת הבשר" ואחר כך מעלים תמונות של סטייקים לוואטסאפ / פייסבוק… רק לפני שבועיים הייתי (לדאבוני) במנגל, שמעתי מישהי יורדת על טבעונים ומיד אחר כך כשהיא הבינה שאני טבעוני היא זרקה שהיא "משתדלת לצמצם את צריכת הבשר"…
2. צמחונים רבים מגדילים משמעותית את צריכת הביצים ומוצרי החלב לאחר שהורידו את הבשר מהתפריט, כך שהתרומה לרווחת בעלי החיים עלולה להצטמצם משמעותית. ואם זה קורה לצמחונים זה בוודאי קורה ל"מצמצמים".
3. מעבר לזה, Shoot for the moon, even if you miss, you'll land among the stars. קריאה לטבעונות לדעתי תביא ליותר צמצום כללי בצריכת מוצרים מהחי מאשר קריאה מעורפלת לצמצום צריכת בשר / מוצרים מהחי, שאולי עושה להרבה יותר אנשים נעים במצפון אבל יוצרת הרבה פחות מחוייבות, הן ברמה הפרטנית והן ברמה הציבורית.
נ.ב.
אני מתנגד לגישה תוקפנית כלפי לא טבעונים / צמחונים / מצמצמים אבל בהחלט תומך בלעודד אותך (ואחרים) לקחת עוד צעד לכיוון של טבעונות. אני לא יודע כמה טבעונים פגשת בחייך אבל מאחר ויש כמה מאות אלפי טבעונים בישראל אני מעריך שנתקלת באלה היותר פעילים.
דורון
עמית נויפלד
היי דורון, תודה על התגובה.
לגבי מדידת הצמצום, זה נכון שיש משהו מחייב יותר בהחלטה להפוך לצמחוני/טבעוני, אבל יצא לי כבר להכיר גם טבעונים שחזרו לאכול בשר אחרי כמה שנים. אני מאמין שצריכה של מזון מתבססת בעיקר על הרגלים, אבל עלייה במודעות כן יכולה להשפיע עליהם. בכל פעם שמתפרסם תחקיר זוועתי אחר על תעשיית הבשר והמוצרים מהחי אפשר לראות צניחה בצריכה – זאת צניחה שמגיעה רק מקהל של אוכל בשר. על חלקם זה יעבוד נקודתית ולתקופה קצרה. אחרים אולי יסגלו לעצמם מנהגים חדשים ויפחיתו צריכה לאורך זמן. יתייחסו לבשר כאל דבר מה "מיוחד" שיש להעריך ולכבד. אי אפשר לשפוט אדם לפי תמונה של סטייק בפייסבוק. אולי הוא טרח להעלות אותה כי זה היה הסטייק הראשון שהוא אכל באותו חודש… 🙂
לגבי הגדלת צריכה, מהניסיון שלי וההיכרות שלי המצב דווקא הפוך. צמחונות היא כמעט תמיד צעד ראשון בדרך לטבעונות. ברגע שפתחת דלת המודעות נוטה לחלחל יותר עמוק.
אני מאוד אוהב את המשפט הזה (מכיר אותי בגרסה אחרת, "אם תשאף לכוכבים, אולי לא תגיע אליהם, אבל גם תדשדש עם רגליך בבוץ"). הבעיה איתה היא שכשאתה מכוון גבוה אתה הרבה פעמים עובר לאנשים מעל הראש 🙂 ושוב, אני בפירוש חושב שיש מקום וצורך בפעולות אגרסיביות ומעוררות כמו של 269, אבל במקביל, צריך להבין שהן "מתקדמות" מידי בשביל רוב האנשים. בסופו של דבר קריאה להפחתה וקריאה להפסקה משרתות אותה מטרה מבחינתי, ויש מקום לשתיהן מאחר ובני אדם בנויים בצורה שונה, וקולטים מסרים בצורה שונה.
אני כן מנסה לגבש קונספט של הפחתה שיהיה מחייב מספיק ומעוגן מספיק במציאות כדי ליצור התמדה (שני בשרי), ולא סתם לומר תאכלו פחות. אין לי מושג אם זה מצליח.
עמית נויפלד
ביולוג ירושלמי
פוסט מופלא.
הלוואי ומחשבות ותובנות שכאלו היו שגורות יותר אצל הציבור הרחב.
איך מעלים זארת למודעותל? איך גורמים לאנשים לרצות להקישב?
לכשעצמי, צמחוני אידיאולוגי לתקופה קצרה לשעבר, אני מקפיד שלא לאכול בשר יותר מפעם בשבוע מתוך עיקרון. והארוחה הבשרית השבועית שלי מיועדת ליום שישי עם המשפחה.
גם כשאני אוכל בשר, אני אוכל במשורה ולא דופק סטייק של 3 קילו.
אכן, חוטא פעם בכמה זמן בארוחה בשרית אקראית (שווארמה), אבל לא מתקרב לבשר ותמיד מעדיף ארוחות צמחוניות על פניו (פיצה, סלט, סנדביץ', חומוס, מרק, קיבה ריקה וכו').
הלוואי שעוד ועוד ועוד אנשים היו מבינים שהבחירה בבשר היא לא מובנת מאליה ולא צריך לאכול בשר כל יום כדי לשבוע ולחיות ברווחה.
ביולוג ירושלמי
דורון
היי עמית,
זה ברור שיש טבעונים שחוזרים לאכול בשר, סטטיסטית זה בלתי נמנע. מה שכן, ככל שאחוז הטבעונים גדל, היצע המזון הטבעוני גדל והנורמות משתנות לכיוון של פרו-טבעונות אחוז הטבעונים שחוזרים לאכול בשר יקטן. בסופו של דבר ההרגלים שלנו הם תוצר לא רק של האופי שלנו אלא גם של הסביבה שלנו.
גם בקרב טבעונים שחוזרים לאכול בשר יש קולות שונים – יש כאלה שיהפכו עורם ויעשו רציונליזציה להחלטה עם טיעוני בריאות / מוסר וכו', יש כאלה שישמרו על פרופיל נמוך ברמות צריכה שונות של בשר ויש כאלה שעדיין יישארו בתמונה וישאפו לסגל לעצמם אורח חיים טבעוני, אפילו אם הם לא כאלה במוצהר (ע"ע עוז זהבי).
אי אפשר לשפוט בן אדם לפי תמונה של סטייק אבל אני מכיר את האנשים המדוברים קצת יותר טוב מסך התמונות שלהם בפייסבוק / וואטסאפ.
בכל אופן, הסיבה שהגבתי מלכתחילה היא שרינגו טען שעדיף להתמקד בקריאה לצמצום בשר מאשר למעבר לטבעונות מלאה, בעוד אתה כותב שיש מקום למגוון קולות בדרך לשינוי.
אני בעד מגוון של קולות והמגוון הזה כבר קיים – מצד אחד יש לך את קירות שקופים והחזית לשחרור בעלי חיים שנחשבים "מיליטנטיים" יחסית ומצד שני יש לך את מיקי חיימוביץ' שאחראית על שני ללא בשר. באמצע יש לך את עמותת ויגן פרנדלי שאחראית על הנגשת עסקים ומוצרים לטבעונות (ועוד שלל פרוייקטים) ואנונימוס הוותיקה, שמאופיינות בקול מתון יותר.
וכמובן יש את התחקירים (להם אחראיים ארגונים שונים), שכבודם במקומו מונח.
כך שמגוון קולות יש לך כבר היום.
אבל צריך לזכור שעד לפני כמה שנים צמחונות הייתה נחשבת קיצונית ומי שמע בכלל על טבעונות? זו הייתה נחלתם של היפים ופריקים של בריאות בלבד.
אנונימוס קיימים מ-1994, כמה אנשים שמעו עליהם עד השנים האחרונות, כשהשיח הטבעוני תפס תאוצה?
יצאתי עם צמחונית ב-2003-2004, אני זוכר כמה נדיר היה השיח בנושא אז.
מה שאני רוצה לומר זה שמגוון הקולות חשוב, אבל יותר מזה, הרחבת גבולות השיח מצמחונות לטבעונות, שיש לה משקל גדול גם בעליית אחוז הטבעונים וגם בעליית אחוז הצמחונים והמצמצמים. אם מרכז השיח היה נשאר בצמחונות כנראה שהיינו נשארים באיזור ה-0.5% טבעונים בארץ, ובטח לא מספר דו-ספרתי של צמחונים וטבעונים יחד.
בכל אופן, בהצלחה עם הקונספט החדש, מי ייתן והוא יתפוס ואף יהיה שלב בדרך לטבעונות מלאה בקרב רבים 🙂
דורון