מלחמות הסוכר

בסוף השבוע האחרון התפרסמה במוסף "כלכליסט" כתבה מצוינת מאת שאול אמסטרדמסקי, תחת הכותרת "מתוק זה לא יהיה", שסקרה את המלחמה בסוכר, עליה הכריז משרד הבריאות לאחרונה. כוכבי הכתבה (והמאבק כולו אם להסתמך על הסרטון הראשון ששחרר המשרד), היו המשקאות הקלים, אולם חדי העין ומיטיבי הקריאה יכלו להבין ולהתרשם כי הסוכר, שאמנם מצוי בכמויות מפלצתיות במשקאות הקלים, לא נעדר כלל ממרבית מוצרי המזון המעובד אותם אנחנו צורכים.

קורנפלקס, לחם, קטשופ, מלפפונים חמוצים, רטבים לסלט, סלטים מקוררים, מעדני חלב, חטיפים מלוחים – אין כמעט מוצר מזון מוכן על מדף הסופרמרקט כיום שאינו מכיל סוכר בצורה כזו או אחרת, ומי שרוצה ללמוד יותר על האופן בו חלחל הסוכרוז (אחד משמותיו הרבים של השטן הלבן) אל מוצרי המזון שאנחנו אוכלים, מוזמן לצפות בסרט Fed up (שגם מוזכר בכתבה) שמתאר בפירוט ובאופן מרתיח את התהליך כולו.

אם לתמצת את העלילה למספר משפטים, לפני כמה עשורים ניצבה תעשיית המזון המעובד בפני התקפות חוזרות ונשנות שהאשימו אותה במגיפת ההשמנה (שאז עוד היתה בחיתוליה), וכתגובה לכך, הופיעו עד מהרה על המדפים גרסאות "דלות שומן" כמעט לכל המוצרים הקיימים. כעת, יכלו לטעון היצרניות הגדולות, לא ניתן להאשים אותנו בקיומם של אנשים שמנמנים – הבחירה שלהם, וביכולתם לשלוח את ידיהם אל המוצר עם כמויות השומן הזעומות שהכנו במיוחד עבורם.

במקביל למהלך זה, התגייסה מערכת הבריאות כולה על מנת לשווק את אורח החיים הספורטיבי כתשובה הטובה ביותר למגיפת ההשמנה. כל שאנחנו צריכים לעשות על מנת להשיל את הקילוגרמים המיותרים, זה לאמץ סגנון חיים פעלתני. יחדיו עם מוצרי המזון החדשים, לא צריכה להיות לנו שום בעיה להישאר רזים, בריאים ויפים.

בסיפור הזה היתה רק בעיה אחת, יצרניות המזון אכן הורידו את כמויות השומן במוצרי המזון, אולם במקביל, ועל מנת להבטיח כי הם יישארו טעימים וערבים לחיך, שלא לומר ממכרים, הן הוסיפו להם סוכר, על שלל צורותיו וכינויו.

כמעט כל המומחים המתראיינים בסרט תמימי דעים לגבי עובדה זאת – המהלך כולו כמוהו כהונאה מוחלטת של הציבור, שהמשיך להשמין תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה אל עבר חולשת הרצון העצמי שלו, שכנראה אינו חזק דיו על מנת למנוע מהם מאכלים רוויי שומן, או לחילופין אינו מצליח להוציא אותם מהמיטה בשבע בבוקר לריצה של חמישה שישה קילומטרים לפני העבודה. בפועל, ומבלי לדעת, הם פשוט צרכו הרבה יותר סוכר.

Sugaring Off

1955 Sugaring Off: by Grandma Moses

 

צפיתי בסרט לראשונה לפני כשנתיים, והחוויה היתה כה מטלטלת עד שהחלטתי לקחת על עצמי את האתגר שמציבים היוצרים בסופו – לחיות 14 ימים ללא סוכר. הנחתי שזאת לא תהיה בעיה מאחר ובשלב זה של חיי כבר נגמלתי כמעט לחלוטין ממזון מתועש, אולם לא לקחתי בחשבון את העובדה שבאותם ימים נהגתי לשתות משקאות דיאט שונים באופן יומיומי (שהשפעתם הפיזית על הגוף, למדתי מהסרט, זהה לזו של הסוכר הרגיל), ולחיבה המוגזמת שאני רוחש למשקאות אלכוהוליים מכל סוג, מהם נגזר עלי להתנזר לטובת הניסוי.

כבר ביום הראשון הבנתי מדוע המומחים בסרט טענו שסוכר ממכר, שכן את התסמינים שחוויתי לא ניתן היה לפרש אלא כתהליך גמילה. זה התחיל בעייפות לאורך היום ועצבנות לא ברורה בשרירים בעת שניסיתי ללכת לישון (ללא הצלחה מרובה, התהפכתי שעות במיטה), והמשיך הישר לתוך כאבי ראש איומים שליוו אותי לאורך כל היום השני והשלישי, ולתחושה כללית שבכל רגע אני עלול לחוות פקיעת וריד חיוני במוחי. רק לאחר ארבעה ימים, ורגע לפני שנשברתי סופית, התחלתי להרגיש כיצד הגוף מסתגל לשינוי, עובדה שבאה לידי ביטוי בכך שהפסקתי לרעוד בכל פעם שעברתי קרוב מידי למקרר משקאות או לילד שאוחז קרטיב לימון.

בסופו של דבר שרדתי כמעט שלושה שבועות ללא סוכר. שמרתי בצורה פנאטית על תפריט נקי מפרוקטוז, גלוקוז ושאר צורותיו המוכרות של הסוכר,  תוך שנמנעתי כליל ממזון מעובד, מארוחות מחוץ לבית, מכל סוגי הלחמים והמאפים (כולל אלה המאושרים מטעם האגודה למלחמה בסוכרת), מאורז לבן, ומכל סוגי הפירות למעט תפוחים ירוקים. חייתי על תפריט של קטניות וירקות, בעיקר בצורה של מרקים ותבשילים, והכנתי לעצמי את כל הארוחות.

זה לא היה פשוט, אני מודה. כשהסוכר מקיף אותנו מכל הכיוונים, צריך משמעת עצמית חזקה על מנת להימנע ממנו לחלוטין (למשל לשתות שלושה בקבוקי סודה כשיוצאים לבר עם חברים), אבל מצד שני אחרי שבוע יכולתי להרגיש שיפור דרמטי במצב הרוח וברמות האנרגיה שלי. הייתי ערני יותר, חד יותר ולתחושתי גם קל יותר.

מי שרוצה לגלות עד כמה הוא מכור לסוכר בעצמו, יכול להסתפק בשלושת הימים הראשונים. אני מבטיח שתחושת ה"קריז" שתחושו על בשרכם תהיה הצלצול המעורר הטוב ביותר שתוכלו לייחל לעצמכם. לאחריו, הכול זה שאלה של שינויים קטנים ובחירות נכונות, למשל, להפסיק לרכוש מזון מעובד ומוכן מכל סוג (מה שגם יוביל לחיסכון כלכלי משמעותי), להתחיל לבשל בעצמנו ולצמצם למינימום האכילה בחוץ, וכמובן, לשנות את הרגלי השתייה שלנו. אני מודה שטרם נגמלתי סופית ממשקאות דיאט מוגזים, אבל אני מתייחס אליהם בהתאמה כאל חטא, ומשתדל לצרוך אותם בכמויות קטנות –  את בקבוקי הליטר וחצי של הקולה זירו, שבעבר היו מונחים לצדי כמעט בכל עת החלפתי בסודה, וכיום פחיות אקראיות הן בגדר פינוק.

***

Fed Up הוא לא הסרט היחידי שנעשה על הסוכר, אולם מבין אלה שראיתי הוא הטוב ביותר. אחרי שתצפו בו, לא תצטרכו להמתין לחוקים ולרגולציות ממשלתיות (בהן אני לגמרי תומך) על מנת לשנות את הרגלי צריכת המזון שלכם, ובמובן זה, מדובר באחד הסרטים החשובים שנעשו בנושא הסוכר בפרט, והמזון המעובד בכלל. אל תגידו שתצפו בו מחר, עשו זאת כבר עכשיו. (לסרט המלא ביוטיוב לחצו כאן)

הטריילר

****

תגובות9

  • להגיב אפריל 10, 2016

    חולי

    לא הגזמת קצת? כמה כפיות סוכר (נגיד חמש ומטה) ביום זה באמת כל כך נורא?

      

    • להגיב אפריל 11, 2016

      אבנר אפשטיין

      כן

        

  • להגיב אפריל 11, 2016

    ע.פ.ו.

    נסיוני בגמילה מסוכר ארך כחודשיים וחצי ואפילו לא כאב, מן הסתם בזכות איזו סוגסטיה עצמית שבאה לי אז בהשראה ״לזרום לתוך זה״ בקלות (לא כך עכשו, כשאני מנסה שוב ומתייסרת ביסורי תשוקה ואשמה על רמאות עצמית [!]). מהר מאוד נעלמה העייפות הכרונית שלי, ואחרי חודש ציינתי לעצמי בפליאה שאני צריכה פחות שינה — כשעה פחות בלילה! אבל אז נסענו לטיול בת מצווה ולא היה גבול לשוקולדים והקרפים והגלידות… זה ממש ממש שווה, אבל צריך לעבוד על התודעה (תרתי משמע).

      

  • להגיב אפריל 11, 2016

    ב.י.

    אני בזמנו גם הייתה לי גמילה מסוכר שארכה כחודש.אחרי שבועיים כבר מרגישים שיפור אדיר ברמות האנרגיה וכל העייפויות עוברות.
    האתגר זה באמת לחיות בצורה כזאת לתמיד וזה מאוד קשה.

      

  • להגיב אפריל 11, 2016

    רונית

    אני חודשיים וחצי ללא סוכר (חוטאת באכילת בננות ותמרים מידי פעם). השינוי דרמטי, מלבד השיפור בהרגשה הפיזית והירידה במשקל ללא דיאטה (חוץ מהמנעות מסוכר, קמח לבן), חשה גם שינוי משמעותי באנרגיות שיש לי, והשינוי החשוב מכולם הוא השינוי בתודעה. אני מרגישה שהחשיבה שלי הרבה יותר צלולה ובהירה.

      

  • להגיב אפריל 11, 2016

    אורנית

    גם אני כבר חצי שנה בלי סוכר (וגם בלי גלוטן). נגמלתי במכון אברהמסון בטיפול אחד ואני חייבת להם המון. כמו שאר התגובות כאן- גם אני מרגישה טוב יותר והקילוגרמים נושרים מעצמם. כחלק מהגמילה אני מוקפת במערך תמיכה אכפתי ומקסים שעוזר לי ברגעים קשים ואני מחרטת שלא עשיתי את זה קודם!

      

  • להגיב אפריל 11, 2016

    שירה

    בעלי ואני לא אוהבים דברים מתוקים אבל הכלב שלנו מכור למתוק: מאפים, לחמים טריים, סלט פירות. בבדיקות הוא יצא ממש בריא כי הוא טבעוני ואוכל אוכל ביתי אבל עכשיו אחרי המאמר אני בטוחה שבאשמתנו הוא מכור ובעתיד זה כן יזיק לו אם נמשיך לתת לו. תודה על ההארה.

      

  • להגיב אפריל 18, 2016

    אלדד

    קודם כל אי אפשר להתמכר לפירות.

    שנית יש שומנים בריאים גם בחיות.

    למשל גבינה אורגנית 28 אחוז שומן זה מעולה.

      

  • להגיב יולי 23, 2017

    מור

    תודה רבה על התזכורת החשובה!

      

השאירו תגובה