כמה כמה, או, דברים שאני לא מאמין שפעם הייתי קונה

בפוסט הקודם "כמה כמה, או, על הקשר שבין שעות עבודה ארוכות וקניית מזון ברשתות", טענתי שהפינה הצרכנית במגזין "ממון" חוטאת למציאות, בכך שהיא משווה רק בין מחירי המוצרים ברשתות הגדולות ואף פעם לא טורחת לצאת לשווקים ולחנויות הקטנות. כעת, הגיע הזמן לראות כיצד הפינה, שאמורה לסייע לציבור הרחב לחסוך כסף, היתה צריכה להיראות, בעולם בו עיתונים כלכליים לא היו תלויים למחייתם בתקצבי פרסום, בין השאר של רשתות המזון הגדולות.

להלן רשימה אקראית של מוצרים שכיום אני מתקשה להאמין שפעם הייתי קונה, ונתחיל בכוכבי השעה, הסלטים המקוררים (מאחר ומדובר בפוסט השוואת עלויות אין לי כוונה להתייחס לשיקולים בריאותיים בהרחבה, ואני מניח שמאחר והפוסט עולה באתר תנועת ההאטה, עמדתי כלפי הנושא ברורה).
בין אם מדובר בסכנה תברואתית ובין אם לא, אין ספק שרכישה של סלטים מקוררים גורמת לפגיעה מידית בבלוטת הכיס האחורי, ולהלן המספרים.

סלטים לפוסט

 

סלט טחינה.
הכנה של טחינה היא תהליך כל כך פשוט שאני מתקשה להבין כיצד המוצר הזה עדיין שורד בשוק. טחינה באלדי של "סלטי צבר" 400 ג' תעלה לנו בסופר 14.20 ₪, בעוד שטחינה גולמית של "קרוואן" (הכי טובה שאני מצאתי עד כה) 450 ג' תעלה לנו 13 ₪. מאחר ובסלט המוכן יש 46% אחוזי טחינה גולמית בלבד, הרי שנוכל להכין כמות כפולה לפחות, וכמובן שנעשה זאת במנות קטנות יותר ולא נצטרך לזרוק חצי קופסא בכל פעם שהשפעתו של החומר המשמר התפוגגה. חיסכון של 50% אחוז גם אחרי שהוספנו לימון למשוואה, ורווח נקי של טעם טוב.

סלט חומוס
מעט יותר מורכב להכנה אבל עדיין לא מצריך תעודת שף. עבור 400 ג' חומוס כפרי של "אחלה" נשלם 10.90 ₪ בסופר, בעוד שעבור 500 ג' של גרגרי חומוס נשלם 5 ₪ בלבד. אחרי השרייה ובישול נפיק מהם קצת יותר מקילו של גרגרים חמודים ומוכנים. עכשיו, מאחר ואחוז החומוס בסלט המוכן הוא 59% בלבד, הרי שקיבלנו כמות גדולה פי 4 (מעט יותר אבל לא נהיה קטנוניים). יוצא שעלות גרגרי החומוס הנדרשים להכנת מנה זהה לזו שנמכרת בסופר עומדת על סך של 2.5 ₪ בלבד. (מומלץ להכין כמות גדולה ולהקפיא על מנת לקצר את התהליך בסיבוב הבא).
נוסיף עוד 2.5 ₪ לטחינה ומעט שמן זית, וקיבלנו סלט חומוס ביתי בחצי מחיר, והזדמנות להזמין חברים לניגוב תוך שאנו מספרים שאת המתכון השגנו מלבנוני אחד שגר בגליל, קם כל בוקר בחמש, מכין מנה אחת של חומוס, אוכל אותה וחוזר למיטה, ובחוץ יש תור של 200 איש שרק מחכים לשטוף לו את הקערה.

סלט כרוב אדום
כוכב מסיבות ימי ההולדת של שנות השמונים שהצליח לשרוד את תלאות הזמן באופן לא ברור. 500 ג' של "אחלה" יעלו לנו 12.50 ₪, קילו כרוב אדום יעלה לנו 5.90 ₪. הוסיפו שתי כפות מיונז (לא נגזים עם הכנה ביתית שלו) ועדיין תקבלו סלט טרי יותר, טעים יותר, ובפחות מחצי המחיר.

סלט סלק
תהרגו אותי איך מצליחים למכור לאנשים סלט קוביות סלק, שמעבר לסלק אינו מכיל דבר למעט מים ותבלינים, בסכום של 14 ₪ ל-500 ג', בעוד שסלק עולה 5.5 ₪ לקילו, ואינו מצריך כמעט שום התעסקות למעט בישול, קילוף (לאחר הבישול הסלק משיל את קליפתו בהתמסרות), חיתוך לקוביות והוספה של תבלינים. עלות הפקה של סלט זהה בבית תהיה 5 ₪ לכל היותר.

נעזוב את הסלטים האומללים לנפשם ונעבור למחלקת הקפואים:

קפואים לפוסט
שעועית לבנה קפואה
800 ג' של שעועית לבנה ברשתות – 15.20 ₪, חצי קילו שעועית יבשה – 7 ₪. לאחר השריה של 24 שעות תקבלו קצת יותר מקילו שעועית, ולאחר עוד בישול של כחצי שעה היא תהיה מוכנה להתווסף לכל תבשיל שיוכן. אפשר להקפיא ולהשתמש בכל פעם בכמות הדרושה. החיסכון – קצת יותר מחמישים אחוז.

שניצל עוף אפוי
700 גרם של שניצל מוכן מבית "מאמא עוף" (מתוכם רק 60% בשר) יעלה לנו 30.70 ₪ – קילו חזה עוף טרי – 25.60 ₪. בשקלול סופי של עלות, מי שקונה שניצלים מוכנים משלם קצת יותר מכפול, ואז נאלץ גם לאכול אותם בעצמו. (אין באמור בכדי להוות המלצה לאכילה של שניצל עוף מכל סוג).

תפרחות ברוקולי
800 ג' של תפרחות ברוקולי קפוא יעלו לנו לא פחות מ-20 ₪ בסופר, וכפי שראינו בפוסט הראשון, רק 10 ₪ לקילו ברוקולי טרי בשוק. לאדות, להקפיא, ולחסוך חמישים אחוז לפחות במחיר.

סטייק צ'יפס
800 גרם של צ'יפס להכנה מהירה יעלו לנו 10.40 ₪. קילו תפוחי אדמה באותה רשת להכנה איטית וטעימה, 4.80 ₪. תעשו את החשבון.

אני חושב שהרעיון הובן ואין באמת צורך להעלות עוד דוגמאות (אבל בכל זאת, קוביות שום כתוש 11.90 ₪ למאה גרם/שום טרי 2.5 ש"ל למאה גרם, או, תערובת עלי חסה שטופים לסלט 10 ₪ 250 ג'/חסה שלמה 4 ₪), ועם זאת, לא אתן לכם לעזוב בלי להציע משהו חם לשתות.

תה לפוסט

תה מסוגים שונים
להלן השוואה מהירה בין ארבעה מוצרים של מותג התה המקומי לרכישה של עלים בתפזורת (כל המחירים מתייחסים למשקל של 25 ג').

מרווה ויסוצקי – 20 ₪ – עלים בתפזורת – 12
לימונית ולואיזה ויסוצקי – 20 ₪ – עלים בתפזורת – 5 ₪
תה ירוק ויסוצקי – 20 ₪ – עלים בתפזורת – 2.5 ₪
תפוח וקינמון ויסוצקי – 20 ₪ – חליטה בתפזורת – 13 ₪

***

מי שבאמת רוצה להוזיל את סל מוצרי המזון שלו, צריך בתור התחלה לצמצם ככל האפשר את רכישת האוכל המוכן והמעובד. ההפרשים ברוב המקרים מתחילים בחמישים אחוז ונעים צפונה, והטרחה סביב הכנת מרבית המאכלים שהוזכרו (למעט אולי החומוס הביתי) היא שולית, ויכולה להפוך לחוויה זוגית או משפחתית (וכל זאת בלי לומר מילה על שיקולים בריאותיים או דיון אודות טעמים).

במילים אחרות, "כמה כמה" תחליטו אתם – מתועש וביוקר, או ביתי ובזול.

***

באותו נושא – כל הפרקים בטור "צעדים ראשונים בסלואו פוד"

תמונת נושא – Making Jem:  1876  Vladimir Makovsky

 

 

 

תגובות28

  • להגיב פברואר 18, 2016

    ג׳ודאס

    אצלנו בבית כבר שנים לא קונים כמעט שום דבר מעובד שמחייב קירור (וכמובן בגלל שאנחנו טבעונים גם לא גוויות)

    מחייב קירור הכוונה היא שאנחנו לדוגמא כן קונים פסטה יבשה

    חוץ מהדברים הבאים שגם בהם משתדלים להמעיט:

    גלידה טבעונית כמובן
    טופו
    חלב סויה
    שוקולד
    מרציפנים

      

  • להגיב פברואר 18, 2016

    עודד

    הכל נכון ומעורר מחשבה. מה שאני לא מסכים איתו זו המסקנה הסופית של עלות ה״זמן״. הפער בין זמן הכנת חלק מהמוצרים הטריים לבין אלו הקפואים עומד על לפחות פי שניים שלושה יותר לרעת הטריים. מכיוון שאתה לימדת אותנו שזמן שווה אנרגיית חיים, במקום להשקיע אנרגיה זו במשהו אחר אתה משקיע אותה בחיתוך, אידוי, השריה, טיגון ושאר פעולות שאני אישית לא מחבב ואין לי סבלנות או זמן אליהן. רוצה לומר, הפוסט לא ישים לכל אחד, מה שכן בהחלט אפשר ליישם את הרעיון על חלק מהמוצרים בהם ההכנה היא פשוטה ומהירה יחסית. תודה

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 18, 2016

      עמית נויפלד

      אם לדייק אני טענתי בעבר (בעקבות הספר "הכסף או החיים") שכסף שווה אנרגיית חיים, ולא זמן (לינק לפוסט http://bit.ly/1KYgD9s), אבל לצורך העניין אתה צודק. מי שלא מוצא הנאה, ולו קטנה, בבישול והכנת מזון לא ישתכנע כנראה, אבל מאחר וההוצאה על המזון היא השניה בגודלה ברוב המשפחות (כשאין גנים לשלם), שווה לבחון אפשרויות ודרכים לצמצם אותה ככל האפשר. רוב הפעולות שציינת באמת לוקחות כמה דקות (להניח עדשים בקערה עם מים, לשים ברוקולי על מתקן אידוי, לשפוך גרגרי תירס לסיר ולהרתיח, לקצוץ תפוח אדמה ולזרוק למחבת – אפשר לקרוא ספר או לעבוד על המחשב תוך כדי שזה קורה)

        

  • להגיב פברואר 18, 2016

    דרורה

    יפה מאד, עמית.
    מוסיפה את הריבות הביתיות (פרי וסוכר), תרכיז ביתי (פרי סחוט וסוכר), עוגות בחושות (קמח, שמן, סוכר וביצים). כל אחד מהם בהכנה ביתית של 10 דקות עבודה (וזמן בישול/אפיה). אנחנו גם עושים גלידה בחמש דקות (שמנת מתוקה, חלב מרוכז ושוקולד/קפה/פרי).
    ועוד משהו מקומם, במיוחד כאחת שגרה במושב, זה עצי פרי בחצרות שאף אחד לא קוטף כמעט ושטיחי פירות רקובים מסביב 🙁

      

  • להגיב פברואר 18, 2016

    אורית שלום

    הכל נכון מאוד ואני ממש מאמינה באוכל טרי ובריא, אבל לגבי התה יש לך טעות אחת. עשבי תבלין לתה עולים אמנם פחות אך נשמרים שבוע לכל היותר בעוד 20 ש"ח לחבילת שקיקי תה שנשמרת לפחות חודש אם שותים אחד בכל יום – זה יוצא זול יותר.

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 18, 2016

      עמית נויפלד

      אני מודה שאני קונה בעיקר עלי לואיזה, אבל לפחות לגביהם אני יכול להעיד שהם נשמרים מעל לחודש (קונה בכמות קטנה). לא נראה לי שבחנויות שמוכרים עשבי תבלין לתה מחליפים את העלים אחת לשבוע, אלה עשבים יבשים ויש להם אורך רוח…

        

      • להגיב דצמבר 8, 2016

        נמרוד

        אפילו יותר זול ונחמד מזה- לגדל בבית, מודה שקל לי כי יש לי חצר (אספקה כמעט חינמית- פרט לתשלום על השקיה בקיץ- ובלתי מוגבלת, של נענע, לואיזה, לימונית, מרווה, זוטא) אבל גם במרפסת אפשר ואפילו על אדן החלון
        שלא לדבר על הערך המוסף של ההנאה מגידול וצריכת מעשה ידיך
        מומלץ!

        .נ.ב- תיקון קטן וקטנוני- משקה מהצמחים הנ"ל הוא כמובן אינו תה אלא חליטת צמחי תבלין, כדי לשתות תה צריך לחלוט עלים של צמח התה

          

    • להגיב פברואר 19, 2016

      ליטל

      כשאת קונה שקיקי תה את בעצם קונה עלים מיובשים וקצוצים אז החישוב צריך לבוא מול עלים יבשים. אם קונות עשבי תבלין ומייבשות אותם זה נשאר לתקופה ארוכה כשחלק את אפילו יכולה להקפיא אם את לא נוטה לשתות הרבה תה. אני קונה מרווה, רוזמרין, טימין, אורגנו ואת כולם מייבשת בעצמי, אף פעם עוד לא זרקתי כי התקלקל.

        

  • להגיב פברואר 18, 2016

    שירה

    אפשר היה לוותר על ה"שניצל עוף". מדובר בגוויה של חיה מעונה ולא במזון. ומכיוון שאני יודעת שגם אתה חושב כך, אני מתפלאת שבכלל העלת את זה לפוסט (האם היית מעלה מחיר שניצל כלב לעומת כלב טרי בסין למשל?)

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 18, 2016

      עמית נויפלד

      אני אכן חושב כמוך, אבל משתדל להישאר נאמן לערכי תנועת ההאטה גם במקומות שאני מרגיש שאני התקדמתי מהם – העדפה של מזון טרי על פני מזון מוכן, גידולים הומאניים על פני חוות מתועשות וכו'. לצערי רוב האוכלסייה עדיין רואה בשניצל מאכל כל ישראלי, וכמו שאני מרגיש בנוח לכתוב על "שני בשרי" (http://bit.ly/1o4zkgD) בהנחה שהפחתה היא צעד נכון בדרך לצמחונות ואז טבעונות, אני מרגיש שגם נכון לכתוב על אכילה של מזון טרי ולא מתועש ומעובד, גם אם מדובר בגוויה מרקיבה שלא הייתי נוגע בה בעצמי.

      אנחנו עדיין מיעוט, ולמרות שאני יודע שמדובר בעתיד ולא בטרנד, אני מרגיש שיש גם מקום לגישות מכילות יותר, והדרגתיות יותר.

        

      • להגיב פברואר 20, 2016

        אחיעד

        אהבתי את ההתייחסות העניינית שלך לסוגיה הזאת ולאלו שעלו קודם – אתה פשוט כותב מעולה ותמיד נשאר בפוקוס על העיקר. שאפו!

          

    • להגיב פברואר 20, 2016

      שרגא

      הכל נכון רק צריך להוסיף את רחיצת הכלים והאנרגיה אך עדיין אין מה להשוות את מה שתכניס לגוף שלך ,רעל מעובד או חומרי גלם טריים ובריאים(לא תמיד ,ריסוסים וכו')החיסכון בכסף הוא בונוס .
      אני אישית לא מבין איך בני אדם אוכלים את הזבל המעובד
      שבוע טוב נויפי
      טבעונות זה יופי אבל נמאס כבר מ הביטויים של שניצל כלב וחתול זה רק ממאיס

        

  • אריאל קרס
    להגיב פברואר 18, 2016

    אריאל קרס

    אני מאוד בעד הגישה הזו כי בישול זה יופי של העברת זמן לבטלנים כמוני… מחר יהיה מרק כרובית קטיפתי…

      

  • להגיב פברואר 19, 2016

    יוחנן

    נראה לי שאם אכן יש מחשבה מאחורי הרכישה של מוצרים כמו אלה שבפוסט – המחשבה היא פחות "כמה זה עולה" ויותר "כמה עבודה זה יידרוש ממני". אנשים מוכנים לשלם המון כסף כדי להיות עצלנים…

      

  • להגיב פברואר 19, 2016

    יואב

    אני מקווה מאוד שבפוסט הבא יהיו מתכונים

      

  • להגיב פברואר 19, 2016

    אסף

    להכין מיונז לוקח חמש דקות.. http://bit.ly/1DabPWA

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 19, 2016

      עמית נויפלד

      הלינק שלך לא עבד אז תיקנתי לזה, מקווה שזאת היתה הכוונה…

        

      • להגיב פברואר 20, 2016

        אסף

        מצוין. תודה.

          

  • להגיב פברואר 20, 2016

    שירה

    עמית, אם הנושא היה בני האדם, אולי היה מקום לגישות מכילות יותר. אך הנושא הוא לא אנחנו, אלא בעלי החיים. ובסוג פרסום הזה שעשית כאן, מתחבא סאב טקסט של: זה לא נורא, אני מקבל את כולם ויש מקום לכולם. וזה פשוט לא נכון. לקרניבורים אין מקום. אולי אני לא נשמעת כזאת נחמדה ומכילה (והאמת שאני ממש נחמדה במציאות:)) אבל זו פשוט מסקנה חד משמעית לשואת בעלי החיים. ומה שעשית זה סוג של התקרנפות, לצערי. מכיוון שאתה אדם חושב ומתפתח, אני מאמינה שבעתיד הקרוב תוכל להבחין בזה בעצמך.

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 20, 2016

      עמית נויפלד

      אני בטוח שאת נחמדה, אבל חולק על פרשנותך לסאב טקסט וגם על עמדתך. לטעמי, בקונסטלציות מסויימות, יש מקום גם לקרניבורים בעולם (ואולי אפילו נחיצות לטובת איזון אקולוגי כפי שעולה מהסרטון של אלן סאבורי שמופיע בפוסט שלינקקתי אליו). מצד שני, כמו שכתבת, הצמחונות אצלי היא תהליך מתפתח, שהחל בשנים ארוכות של הפחתה, המשיך להימנעות מבשר, ואז מדגים, ואז מכל מה שקשור בחלב בקר (כרגע כבר רגל וחצי בטבעונות) אז נסי אותי עוד שנה, אולי אחזור לפה כדי למחוק את השניצל מהפוסט.

        

    • להגיב פברואר 23, 2016

      רינגו

      שירה, כשאת טוענת טענה חישבי עם עצמך האם מטרתך היא צדקנות (כלומר, להראות לכולם שאת מחזיקה בעמדה צודקת) או השפעה (כלומר שכנוע אנשים לנהוג כמוך). אם את רוצה בהפסקת סבלם של בעלי החיים, אני מניח שאת צריכה לבחור בהשפעה.
      על כן, הייתי מציע לך כן לנקוט בגישה יותר מכילה, המוכנה להכיר גם במורכבות ובקושי של אנשים לוותר על מנהגי אכילה אשר נעוצים במסורות בנות מאות ואלפי שנים, ולעודד אותם להפחית את צריכת הבשר בהדרגה.
      לראייתי, הגישה הלוחמנית יכולה להביא אחוז זניח לטבעונות מוחלטת, וליצור התנגדות אצל כל השאר, ואילו הגישה הפייסנית יכולה לשכנע אחוז משמעותי להפחית בצורה דרמטית את אכילת הבשר.
      אילו יפחיתו 60% מאוכלי הבשר את צריכת הבשר שלהם ב- 60%, ההשפעה העולמית תהיה עצומה, לעין ערוך גדולה יותר ממעבר של 5% לטבעונות מוחלטת (שאגב, לרוב אלו אנשים שמראש לא אכלו הרבה בשר כך שהשפעתם על מאזן הסבל זניחה).
      נקודה למחשבה.

        

  • להגיב פברואר 20, 2016

    אחד

    הכתבה מרתקת.
    מעבר לוויכוח לגבי אכילה או אי אכילה של בשר, אין ספק שמבחינה בריאותית שניצל שמוכן בבית בריא הרבה יותר מכל עיבוד של בשר הכולל מי יודע מה בפנים. כך גם לגבי סלטים מוכנים לעומת הכנה מחומרי גלם טריים, טחינה וחומוס ביתיים לעומת תעשייתיים ועוד.
    בכלל, אחת הדרכים הקלות ביותר לחסוך היא פשוט להפסיק לקנות בחוץ אוכל ושתייה. למשל על ידי הבאה של קומקום למשרד והכנת קפה במקום רכישתו במזנון וגם על ידי הכנה בבית של מזון והבאתו ליום העבודה אפשר בקלות לחסוך מאות ואפילו אלפי שקלים בחודש. כך גם לגבי הויתור על מסעדות ובתי קפה שהם הוצאה משמעותית והחלפתם בתרמוס קפה וכריכים בפארק.

      

  • להגיב פברואר 20, 2016

    יאיר

    יפה, עמית. אני אוהב לקרוא את הכתיבה שלך וגם את הגישה שלך לדברים.
    אני אישית אוכל כרגע בעיקר בעבודה, וזה נוח ודי משתלם מבחינה כספית. אבל הדברים מעוררי מחשבה, ואני למשל משתדל בדרך כלל לבחור דברים שעברו פחות שלבי עיבוד, לאכול ירקות חתוכים במקום סלטים מוכנים וכדומה.
    לגבי מה שחלק מהמגיבים אמרו כאן לפני, אני לא חושב שהעניין פה הוא להסכים או לא. להתווכח אפשר תמיד על כל דבר.
    מבחינתי, עצם העובדה שאתה מעלה את הנושאים האלה זה הדבר החשוב. אני מגלה רעיונות חדשים שלא חשבתי עליהם ולא נתתי עליהם אף פעם את הדעת.

      

  • להגיב פברואר 23, 2016

    דודו.א.

    פוסט מעולה לגמרי.
    כמה זה טריוויאלי וכמה המין האנושי כל כך נדפק והתרחק מהטריוויאליות ההגיונית בשל הרצון להפחית מאמץ למינימום…
    סלטים מוכנים ומצוננים? כבר שנים שלא נכנסים אליי לעגלה.
    גם לא ירקות קפואים וארוזים משום צורה וסוג. גם לא שתיה קלה וממותקת משום צורה וסוג. גם לא עוגיות ועוגות תעשייתיות ומוכנות משום צורה וסוג (מסייג החוצה רק את הגליליות של BOLERO שהן הטעימות בעולם וממכרות). גם לא שום סוג של דגני בוקר "בריאים" למיניהם משום צורה וסוג פרט לפשוט והזול ביותר (והלא ממותג – אני מתרגל לטעמים חדשים מהר מאוד).
    יש מחלקות שלמות בסופר שאפשר לוותר עליהן בחפץ לב ובשמחה.
    יש פרקטיקות הכנה של מזון שאפשר לוותר עליהן בחפץ לב ובשמחה, למשל טיגון של דברים בשמן.

    נקודות מעולות למחשבה העלית. תענוג לקרוא.

      

  • להגיב פברואר 24, 2016

    שירה

    רינגו, בוא נראה מה אומר בעל ניסיון בשכנוע אנשים לעבור לטבעונות: גארי יורופסקי שאמר שגישה פייסנית/פשרנית לא עובדת.

      

    • להגיב מאי 11, 2016

      מתן

      שירה, אם לא תפסיקי עם השטויות אני אתחיל לאכול כל יום 3 מנות בשר מ 3 סוגים שונים (למשל עוף, דג ובקר). ואז שואת החיות תתגבר, באשמתך. עד שתירגעי.

        

  • להגיב מאי 12, 2016

    אלדד

    שירה מה שעובד זה רק האמת לא לוחמנות ולא פייסנות.

    ולעיניין גארי טועה/מטעה/משקר לגבי אכילת דברים מהחי.

    אכילת ביצים וחלב מגידול אורגני והומני כמו פעם ז"א בסגנון של פרה וכמה

    תרנגולות בחצר היא בריאה לגוף האדם.

    לגבי הבשר עצמו גם בריא(באותה קונסטלציה) רק כמובן מזיק רוחנית(מפחית חמלה)

    אם לא חייבים להרוג.

      

  • אריאל קרס
    להגיב דצמבר 8, 2016

    אריאל קרס

    לגבי התה, רבים מאיתנו מגדלים צמחים כגון נענע, מרווה, לואיזה, שיבה, זוטא ועשב לימון – אז התה צמחים ממש לא עולה כסף… ויסוצקי אני לא קונה כלל, לפעמים בראנדים אחרים.
    לגבי הדרת הקרניבורים – כצמחוני אני מעיד שהצדקנות וההתנשאות לא עובדות. מטפטף את זה בעדינות

      

השאירו תגובה