כסף בחינם

דמיינו לעצמכם שהחל ממחר, משרדי הביטוח הלאומי היו נסגרים, ובמקום תלי הבירוקרטיה הנערמים בדרכם של המתדפקים על שעריו, היינו זוכים כולנו, ללא הבדלי דת גזע ומין, להכנסה בסיסית מובטחת, שעל מנת ליהנות ממנה היינו צריכים לעמוד בשני תנאים בלבד: להיות אזרחי המדינה, ובחיים.

המחשבה על סכום כסף המופקד באופן סדיר לחשבוננו מבלי שנהיה מוגדרים כ"נזקקים" או "זכאים", עלולה להישמע, במידה לא מועטה של צדק, דמיונית לחלוטין, ועם זאת, היא הולכת וכובשת את מקומה בדיון הציבורי, ולא מעט כלכלנים מוכרים עוסקים בה ברצינות תהומית.

הרעיון, שבמבט ראשון נראה כשייך לקצה השמאלי של המחשבה הכלכלית, זכה לתמיכתם של הוגים מכל קצות הקשת, החל בפעיל זכויות האדם וזוכה פרס נובל מרטין לותר קינג וכלה במילטון פרידמן, האב הרוחני של הכלכלה החופשית במתכונתה הנוכחית. מצד שמאל, הרעיון זוכה לתמיכה שכן הוא נתפש ככלי לחיסול העוני ולצמצום פערים, ומצד ימין, התומכים מאמינים שהכנסה מובטחת תאפשר לבטל חלק גדול מהמנגנונים המנופחים והלא יעילים של מערכת הרווחה.

שני הצדדים מסכימים על דבר אחד: המערכת הנוכחית לא מתפקדת כראוי. ברוב מדינות העולם, גם באלה בהן קיימת מערכת רווחה נדיבה, הפערים בין המעמדות הולכים וגדלים, ואי השוויון ממצב את עצמו כבעיה חברתית משמעותית, ממנה כבר לא ניתן להיחלץ רק על ידי עבודה קשה. בנוסף, ובמקרים רבים, מערכת הרווחה הופכת למלכודת עוני ותלות ממנה קשה להיחלץ. ההכנסה הבסיסית המובטחת אמורה לפתור בעיה זו, על ידי כך שתאפשר לכולם חיים בכבוד ללא תלות במערכת ממשלתית או אחרת.

***

השפעתה של ההכנסה הבסיסית המובטחת נבחנה במספר ניסויים במדינות שונות. בין השנים 1974-1979 קיבלו תושבי העיירה דופין שבקנדה סכום כסף קבוע בכל חודש. התוצאות, ברובן, היו חיוביות: נרשמה ירידה בשיעורי הנשירה מבתי הספר, העוני צומצם, וגם במצבם הבריאותי של התושבים חל שיפור. החשש מבטלה המונית התפוגג עד מהרה, ובפועל הירידה במספר שעות העבודה היתה קטנה למדי – תוצאה של אמהות צעירות שהעדיפו להישאר זמן רב יותר עם ילדיהן לפני שחזרו לעבוד, ונערים שהעדיפו לסיים את לימודיהם בבית הספר לפני שהצטרפו למעגל העבודה.

ניסויים נוספים נערכו בשנים האחרונות, בעיקר באזורים עניים במדינות כמו הודו ונמיביה. התוצאות, שוב, היו חיוביות. ירידה בשיעורי העוני, ושיפור ברמת התזונה, החינוך והבריאות. רבים ממשתתפי הניסוי השתמשו בכסף שקיבלו על מנת לפתוח עסק קטן ולסחור עם תושבי הכפר האחרים, והוכיחו כי ברגע שצרכי החיים המיידיים מגיעים לכדי סיפוקם, הרוח היזמית יכולה לפרוח בכל מקום בעולם. אמת, מספר הניסויים שנערכו עדיין קטן, והידע האמפירי בנושא הינו מועט ולא מספק, אך יוזמות חדשות לניסויים נוספים בהכנסה מובטחת הועלו בכמה מדינות, כולל קנדה, פינלנד והולנד.

***

אף על פי שרעיון ההכנסה המובטחת מתקיים בשולי השיח החברתי והכלכלי כבר מאות שנים (תומס פיין, הוגה הדעות האמריקאי העלה אותו כבר בשנת 1795), הרי שבשנים האחרונות הרעיון הולך וצובר תאוצה. הסיבות העיקריות לכך הן ההתפתחויות הכלכליות והטכנולוגיות של זמננו. אם במאתיים השנים האחרונות, צמיחה כלכלית התרחשה בד בבד עם גידול בתעסוקה, הרי שכיום טכנולוגיות חדשות מאימות לנתק את הקשר הזה. תאגידים בארה״ב רושמים כיום רווחי שיא, בעוד ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא בשפל של ארבעים שנה. יותר מכך, הקשר בין התפוקה לתמורה הולך ומתפוגג – ב־1990 חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית במדינות ה־OECD עמד על 66% בממוצע. ב־2012 חלקם ירד ל־62% בלבד. בישראל הירידה היתה חדה הרבה יותר: מ־72.7% ב־1990 ל־63.2% ב־2012. מחקר של ה־OECD מצא שהטכנולוגיה אחראית ל-80% מהירידה בנתח ההכנסות של עובדים.

אם נתונים אלה לא מדירים שינה מעינינו אולי יעשה זאת מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד, אשר צופה כי כמחצית מהמקצועות בשוק העבודה עלולים להעלם בעשורים הקרובים כתוצאה משינויים טכנולוגיים. אנו חיים בדור הראשון בו הטכנולוגיה אינה צפויה לייצר עוד משרות, כי אם לצמצם אותן, והמשפט "תן לאדם דג, והוא יחיה יום אחד, למד אותו לדוג והוא יחיה לנצח", מאבד משמעות בעידן בו ספינות ממוחשבות עתידות לבצע את מרבית הדייג בעולם. רובוטים ותוכנות מחשב המחליפים נהגים, רואי חשבון, מלצרים, פועלי בניין וכן, גם מתכנתים, אינם עוד בגדר חלום, אלא תרחיש שיכול להתממש בעתיד הנראה לעין. במקרה כזה, הצורך בעובדים בשר ודם ילך ויפחת, ובסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא למצוא דרך לאפשר לאנשים לחיות בכבוד גם ללא משרה.

Paul_Signac,_1893-95,_Au_temps_d’harmonie,_oil_on_canvas,_310_x_410_cm

Paul Signac: In the Time of Harmony. The Golden Age is not in the Past, it is in the Future, 1893-95, oil on canvas

 

***

שני טיעונים נפוצים נגד הרעיון עולים כמעט בכל דיון בנושא. האחד הוא העלות הגבוהה, והשני הוא החשש שהכנסה מסוג זה תעודד בטלה. לגבי הטיעון הראשון, תומכי ההכנסה המובטחת מציעים מקורות מימון שונים, החל בביטול חלק מתוכניות הרווחה וכלה בשינויים במערכת המיסוי. כך למשל, במאמר שפורסם באוגוסט השנה, רוברט רייך, לשעבר שר העבודה בממשל קלינטון וכיום פעיל במאבק נגד אי השוויון ותומך של רעיון ההכנסה הבסיסית, קורא לחלוקה הוגנת ושוויונית בין האזרחים, של עד 20% מן הרווחים הנובעים מפטנטים וסימנים מסחריים המוגנים על ידי המדינה.

הטיעון השני, המתריע מפני בטלנות בחסות ממשלתית, מופרך הן על ידי הניסויים שנערכו עד כה, בהם לא נרשם צמצום משמעותי בשיעור התעסוקה, והן על ידי התפיסה המקובלת הגורסת כי רוב בני האדם שואפים לחיי נוחות או מותרות, ואילו ההכנסה המובטחת מאפשרת רק חיים מעט מעל לקו העוני. במילים אחרות, רוב בני האדם יצטרכו לצאת לעבוד על מנת להגשים את רצונותיהם, תחביביהם וחלומותיהם. יתר על כן, מעטים הם בני האדם, גם במסגרת תנועת ההאטה, שיכולים ליהנות לאורך זמן מחיים של בטלה גמורה. רובנו רוצים להיות פעילים ולתרום לחברה בה אנו חיים, כמו גם להביא את כלל יכולותינו לכדי מיצוי.

***

באותו הקשר, הדיון בהכנסה המובטחת מעלה שאלות עמוקות יותר לגבי מעמדה של העבודה בחברה המודרנית. בשפה האנגלית, למשל, המלה Work הינה עתיקה יותר ובעלת משמעות רחבה יותר מהמלה Job שכוונתה משרה, או עבודה תמורת תשלום. עם זאת, בעולמנו, עבודה שעבורה לא מקבלים תשלום נחשבת ברוב המקרים נחותה, בעוד שעבודה תמורת תשלום הפכה כמעט לחזות הכול. מיליארדי אנשים ברחבי העולם מקדישים את רוב חייהם הבוגרים למרדף אחר משרה נכספת, ופוליטיקאים מתווכחים ביניהם מהי הדרך הטובה ביותר להכניס עוד ועוד אנשים למעגל התעסוקה. זמן מועט בלבד מוקדש לדיון אמיתי בשאלה מהי התרומה האמיתית של כל אותן משרות לחברה האנושית. דווקא חלק חשוב של העבודה במובנה הרחב, כמו טיפול בבני משפחה חולים או קשישים או התנדבות בקהילה, הם עיסוקים שלא ניתן להתפרנס מהם ולפיכך נחשבים נחותים באמות המידה של חברה המקדשת קריירה, מעמד חברתי והכנסה.

***

קשה לצפות מראש כיצד תיראה חברה שיש בה הכנסה בסיסית מובטחת. ייתכן ותהיה זו חברה שוויונית וצודקת, שבה אנשים מקדישים חלק גדול יותר מזמנם ליצירה, יזמות או תרומה לקהילה, וייתכן שתהיה זו חברה עצלנית ומנוונת, שבה ההכנסה המובטחת הופכת לקו האפס החדש והעניים יוותרו בעוניים. דבר אחד ניתן לומר בוודאות: סימנים רבים מעידים על כך ששוק העבודה, הכלכלה והחברה עומדים בפני תמורות חסרות תקדים, ואין ספק שהגיע הזמן לחשוב על דרכים חדשות להתמודד עם התמורות הללו, ועם האופן בו אנו תופסים את מושג העבודה, ההון, השכר, והחברה האנושית ככלל.

***

עדכון: כשעה לאחר פרסום הפוסט ובעת דפדוף במגזין "ממון" של עיתון ידיעות, נתקלתי בידיעה הזאת.

פינלנד

המהפכה כבר פה

***

באותו נושא:

הכלכלה פורחת, המטוסים נופלים

על תופעת משרות הבולשיט

שובר שוויון

תגובות13

  • להגיב דצמבר 7, 2015

    שירה

    על פניו זה נשמע נהדר אבל מה יקרה אם ממשלות יםתו את האזרחים ביותר כסף כדי שיוכלו לעשות אח"כ יותר צרות? אבל, מה שלא יהיה, אני תמיד בעד לקנות דברים (כולל אנשים) בכסף. אני מאמינה שאם לכולם היה מספיק כסף, היו פחות חיכוכים ומתחים בין אנשים ועובדה שזה מוכיח את עצמו בניסויים שעשו בעיירות השונות בעולם.

      

  • להגיב דצמבר 8, 2015

    בן אדם

    הבעיה ברעיון ההכנסה הבסיסית הוא שהוא נותן לאנשים את האשליה שהם יוכלו להתקיים בעולם שבו רובוטים החליפו אותם בשוק העבודה. אבל ביוקר המחיה הקיים, המשמעות תהיה פשיטות רגל המוניות ומלחמות אזרחים. ואפילו אם זה יאפשר להמונים קיום בבטלה, מה יקרה אם הממשלות יפסיקו את תמיכתן? (ביבי, למשל, עשה את זה להמוני עניים ב2003 בלי למצמץ).
    לכן כדאי לממשלות להיות זהירות מאד מלהתפתות לפוסט-הומניסטים ולהחליף בעלי מקצועות ברובוטים: רובוטים גם מפרים את המרקם האנושי של החברה (וזה לא דבר מובן מאליו, למשל ברעיון שמתחיל להשמע כעת להחליף מורים ברובוטים), והם לא תורמים לכלכלה את צד הצריכה. פועל אנושי אולי לפעמים איטי יותר, אבל הוא מוציא הרבה כסף למחייתו וממריץ בכך את הכלכלה, והוא לא מסרטן את מי שמדבר אתו. כפי שקורה לא פעם, אידיאולוגיית ה'יעילות' הקפיטליסטית היא צרה ולא שוקלת את כלל ההשלכות.

      

  • להגיב דצמבר 8, 2015

    אריאל

    שאלה נוספת היא איך המודל יתפקד במקום בו יש ציבור גדול שמוכן לקבל עוני מתוך אידיאל: למשל אנשי תורתם אומנותם.

      

    • עמית נויפלד
      להגיב דצמבר 8, 2015

      עמית נויפלד

      היי אריאל, קודם כל אהבתי מאוד את האתר שלך (אני מסיק שהוא שלך), אבל לא ראיתי דרך להירשם לעידכונים במייל או למעקב אחר, פספסתי משהו?

      לגבי השאלה, אני לא בטוח שאנשי תורתם אמונתם רואים בעוני אידאל, ולראייה המאבקים הבלתי פוסקים על הקצבאות, מצד אחד, ומנגנון התרומות והחסדים המפותח שהם מקיימים בקהילות שלהם מצד שני. מעבר לזה, ההכנסה הבסיסית המובטחת פשוט תחליף את הקצבאות הקיימות, כך שמבחינתם לא צפוי להיות שינוי דרמטי בחיים.

        

  • להגיב דצמבר 13, 2015

    רינגו

    לדעתי ישנה בעייתיות נוספת במודל.
    ברגע שהוא נכנס לשימוש רחב, הרי שהוא מאפשר למעסיקים לשלם פחות לעובד (שהרי הוא מקבל הכנסה נוספת מהממשלה). מי נפגע מכך – כרגיל, החלשים. הרי במקצועות הדורשים השכלה, כישורים, נסיון וכו', המעסיקים יאלצו לשלם אותו דבר כדי למשוך עובדים מוכשרים. אבל במקצועות הפשוטים יותר – שמירה, נקיון, אדמיניסטרציה וכו', המאוישים על ידי השכבות הנמוכות, הכוח נמצא בידי המעסיקים שלא יהססו לרגע לחתוך במשכורות לטובת שורת הרווח שלהם.
    כתוצאה מכך יפגעו גם הכנסות הממשלה ממיסים, ומהיכן תמלא הממשלה את החסר – היא תעלה מע"מ, כמובן, שגם הוא מעיק בעיקר על השכבות החלשות.
    בקיצור רעיון יפה ועובד היטב כאשר הוא בקנה מידה קטן, אבל קשה להאמין שיצליח ברמה לאומית.

      

    • עמית נויפלד
      להגיב דצמבר 14, 2015

      עמית נויפלד

      זאת מחשבה מעניינת ומתסכלת, אבל לא החלשים ביותר ייפגעו, שכר המינימום נקבע בחוק ומעסיקים לא יכולים לשנות אותו. בעבודות עם שכר ביניים, אלה בהן מרוויחים 5,000-8,000 יכולה להיות פגיעה כתוצאה מהמענק הממשלתי, זה נכון. אני מניח שבמידה ויום אחד הכנסה בסיסית מובטחת תהפוך למציאות יהיו תקנות שיסייעו למנוע את האופציה הזאת.

        

  • להגיב דצמבר 15, 2015

    רינגו

    אתה צודק, לא מרוויחי שכר המינימום יפגעו אלא השכבה שקצת מעליו. הם פשוט יונחתו מיד אל שכר המינימום, והמעסיק יוכל להגיד להם שבעצם הם לא נפגעו כלל כי הם מקבלים השלמה מהממשלה.
    בטווח הקצר אפשר לאסור על הורדת שכר לעובד, אבל אי אפשר למנוע פיטורין ושכירה של עובד אחר תחת השכר החדש, ולכן אני לא רואה איזה תקנה יכולה למנוע את זה בטווח הארוך.
    אגב, בעיה נוספת- הגדלת כמות הכסף בידי הציבור תביא כמעט בוודאות לעליית מחירים. מי נפגע? החלשים, אלא מה.

      

    • להגיב דצמבר 20, 2015

      גיאקסי

      היי רינגו , מצטער על איחור מה בתגובה אך הייתי עסוק במשימות אחרות בבלוגוספירה וכידוע העולם קטן ,הבלוגוספריה גדולה.
      לגבי טענתך השניה , כמו תמיד , זה תלוי מתי מגדילים את כמות הכסף בידי הציבור.
      כשאין ביקושים במשק ורוצים לעודד אותו נראה לפחות לפי הגרפים השני והשלישי במאמר הארוך והמייגע להמצורף מטה(אך מומלץ ביותר למי שהנושא מדבר אליו או שאין לו חיים) ששלושת ההקלות הכמותיות בארה"ב לא גרמו לעליית מחירים (המחירים אפילו ירדו) ויותר מזה [ציפיות האינפלציה] לטווחים הקצרים והארוכים אפילו פחתו(ואפילו מאד). בכל התקופה שיעורי האבטלה ירדו לרמת התעסוקה המלאה(מספר גרפים למטה) כך שנראה לפחות שהחלשים לא נפגעו. אגב כותב הפוסט טוען איפהשהוא (אם אני לא טועה) טענה מעניינת שאפשר אף לשאוף להוריד את מה שהתקבע כמספר הטיפולוגי של שיעור התעסוקה המלאה אך כמובן שזה נושא כביר שקצרה היריעה.

      http://bilbo.economicoutlook.net/blog/?p=31696

        

  • להגיב דצמבר 17, 2015

    אמיר פכר

    במסגרת הכלכלה-חברה זה נשמע מצוין (במסגרת המודל הקפיטליסטי-תעשייתי)
    הבעיה שאני רואה כאן, היא שכלכלה-חברה אינן עומדות בפני עצמן.
    קפיטליזם תעשיתי בנוי על צמיחה.
    וצמיחה בלתי מוגבלת בעולם סופי…
    סימנים הרבים מראים הגענו לגבול.
    גבול שעד אליו צמיחה מיצרת שפע ואחרי צמיחה מיצרת אומללות.
    צריך לחשב נתיב מחדש לכלכלה-חברה שבא יש שפע בלי צמיחה.
    ובלי נזק למערכת תומכת חיים של ספינת החלל כדור הארץ

      

  • להגיב דצמבר 31, 2015

    אורן כהן

    המודל הנכון צריך להיות זה שיצמצם את התלות האנושית בכסף
    יש הרבה אנשים בעלי כישורים שלא מקבלים את השכר לו הם ראויים
    ומנגד אחרים שמקבלים את מה שלא מגיע להם באמת.

    לכן צריך לבסס את הכלכלה על שיטה חדשה כמו כלכלה שיתופית
    או בארטר אבל משופר ולא כמו זה העתיק.

      

  • להגיב ינואר 10, 2016

    אלוהים ישמור

    לא לגמרי ברור על איזו פלנטה הכותב חי. רק זה מה שחסר לנו, שמאות אלפי חרדים מרובי ילדים, שעד כה חיסלו את מדינת ישראל עם קצבאות יקבלו גן משכורת חודשית. אחריהם ינגסו המתנחלים שלהם 5-6 ילדים בממוצע, ואז הערבים שחלקם מעלים מס, וכן הלאה. בסוף אנחנו החילונים הפראיירים שמשרתים 3 שנים מלאות וקורעים תחת תחת הנטל, נממן במיסים שלנו מגזרים שלמים של בטלנים אוכלי חינם. עלק מפטנטים ומסימני מסחר הכסף יבוא. אולי גם יפתחו סניף של אלדורדו בחרמון

      

    • מערכת סלואו
      להגיב ינואר 10, 2016

      מערכת סלואו

      הרעיון, שייתכן ולא היה ברור דיו, הוא שההכנסה הבסיסית המובטחת תחליף את כל שאר הקצבאות והמענקים הקיימים כיום, ותבטל את הצורך בבירוקרטיה העצומה והבזבזית שפותחה סביבן.

        

  • להגיב פברואר 8, 2016

    חן

    אולי הבנתי בכלכלה פשוט לוקה בחסר אבל יש לי 2 תהיות על השיטה:
    1. במידה רבה כל העניין יושב על מיסים, אבל האמת שגם הנושא הזה מין הסתם ישתנה רבות במציאות בה לא בהכרח יש הכנסה. האם אנשים שיבחרו לא לעבוד למעשה ישבו כנטל על כתפי החברה? ובמציאות היפוטתית בה כולם יבחרו לא לעבוד?
    2. נשמע לאוזניי הלא מקצועיות שהשיטה ממש מזמנת אינפלציה. האם לא תהיה העלאת מחירים היסטרית בעקבות תוספת משכורת של 30% לכל הפחות לחציון התחתון? הרי אם לכולם יש יותר, ערך הכסף נשחק. האם לא כך זה מתנהל?

      

השאירו תגובה