Good, Clean & fair – צעדים ראשונים בסלואו פוד – 11 – מה אנחנו אוכלים

בפרק האחרון שהתפרסם בטור "צעדים ראשונים בסלואו פוד" התוודתי שעד גיל 29 לא ידעתי איך מכינים אורז. לא בגלל מורכבות התהליך כמו בגלל העובדה שפשוט לא הייתי מכין לעצמי אוכל. את מזוני צרכתי במסעדות בהן עבדתי, מקופסאות טייקאווי, או היישר מאריזות הפלסטיק של המאכלים השונים שנמכרים בסופר. מה יכול להיות רע, חשבתי לעצמי באותם ימים, במוצרים נעימים למראה וטעימים לחיך המתהדרים בשלל תארים כגון: "משובח", "איכותי", "מעולה", "100% טבעי", "חופשי", וכמובן "נטול… נטול… נטול… ונטול".

השינוי בהרגלי צריכת המזון שלי, שהחל יד ביד עם התוודעותי לקיומה של תנועת "מזון איטי", הלך והעמיק ככל שנחשפתי למשנתה הקולינרית הדוגלת במזון טרי, מקומי, מסורתי, ביתי, הוגן, נקי וטעים, וממאבקה הבלתי מתפשר ב"תעשיית" המזון. השינוי הראשון והבולט שאימצתי לעצמי היה צמצום דרמטי של צריכת מזון מעובד מכל סוג שהוא, פעולה די פשוטה לביצוע מאחר ובאותם ימים התחלתי להדיר את רגלי מרשתות בכלל ומסופרים בפרט, והעברתי את קניותי למכולות הקטנות ולשוק (אמת, גם בהם ניתן למצוא מוצרי מזון מעובדים, אולם שלל מנגנוני הפיתוי והניתוב שקיימים בסופרים הגדולים נחסכים).

אחד האנשים שהשפיעו עלי לא מעט בתהליך היה ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, היסטוריון של המזון ומומחה לתזונה, שמהווה נכון להיום את אחד הדוברים הבולטים של תנועת מזון איטי בארץ (עלי להעניק קרדיט גם לבת זוגו ויד ימינו טלי, שפעם צעקה עלי אחרי שראתה בכתבה בערוץ 10 שאני מחזיק שניצל טבעול במקפיא). הן באתר שלו, והן בהרצאות ובספרים שכתב, מעניק מאיר-צ'יזיק מידע יקר מפז לכל מי שמעוניין ללמוד יותר אודות המזון שמונח בצלחת שלו, ולשמחתי, בשבועות האחרונים הוא החל בפרויקט חדש – פינה שבועית בה הוא מנתח בכל פעם את מרכיביו של פריט מזון מעובד, ומעניק קריאה פרשנית לתכולתו האמיתית של המוצר (המתהדר כמובן בשלל תארים מחמיאים) – מורה נבוכים מודרני, אם תרצו, לאריזות מוצרים.

התמונות הבאות והטקסטים לקוחים מעמוד הפייסבוק של ד"ר מאיר-צ'יזיק, והגם שאני כנראה ארכז את הפינות הבאות לפוסטים באתר סלואו אחת לתקופה, מומלץ מאוד לעקוב אחריו, להירשם לעדכונים באתר, לעיין בספריו או להירשם לאחת מההרצאות שהוא מעביר (פרטים נוספים על ההרצאה הקרובה בתחתית הפוסט).

 

***

 

פסטרמה

מומלץ ביותר על ידי תזונאיות

 

"מדהים כמה דברים אפשר להגיד על אריזה אחת. אבל פני שאתחיל לכתוב חשוב לציין שזו אריזה **אקראית** של פסטרמה שבחרתי. כל פסטרמה אחרת הייתה מניבה תוצאות דומות.

דבר ראשון שימו לב שכל מה שמצויין בחלק הקדמי של האריזה זה מה שאין במוצר, ממש התגוננות, אבל בשום מקום לא ממש רשום מה כן יש. כתוב בהחלט שמדובר בבשר הודו איכותי ומשובח (מעניין מה הכוונה באיכותי ומשובח) ושהוא עשוי מנתחים שלמים (משמע, שהוא לא מבשר טחון אלא נתחונים קטנים שמודבקים זה לזה). אבל כשמסתכלים על רשימת הרכיבים מתבהרת התמונה.

המרכיב הראשון הוא כמובן הודו, אבל המרכיב השני הוא מים. מים? כן ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם בהן מותר להזריק 10% מים למוצרי בשר מעובד (למה? שאלה טובה. תלוי את מי שואלים לא רק זו אלא גם זו – יש האומרים שברגע שהזרקת מים לבשר כבר אי אפשר לדעת כמה באמת הזרקת). אם מנסים לעשות חישוב על פי אריזה זו, אז אחרי הבשר (הרכיבים מסודרים על פי הכמות) יש פה כ- 21% סוכר ומים. משמע שאם הם פעלו לפי החוק יש כאן לכל הפחות 11% סוכר (אני מזכיר שאנחנו עוסקים בפסטרמה ולא בממתקים), וכמובן שיש 2% נוספים של דבש (כי הרי זו פסטרמה הודו בדבש). אבל לא גמרנו, הרי מים לא יחזיקו את נתחוני ההודו מבלי שמשהו יחבר אותם, פה נכנסים הפוספטים, החומרים שמחברים בין המים לבשר. בנוסף לכך ישנם כמובן גם חומרים משמרים (בשר שיש בו הרבה מים מתקלקל מהר יותר), ובבשר הם החזקים ביותר וגם המזיקים ביותר".

 

***

 

בייביביס

מומלץ להרחיק מילדים

 

"באחד המקומות בהם ביקרתי לאחרונה מצאתי את זה: חטיף אורז אפוי לתינוקות בטעם ירקות.
כתוב עליו: "צעד ראשון לתזונה בריאה".
החטיף מורכב בעיקרו מאורז לבן (שזה עמילן), ואחר כך ברשימה יש גם עמילן תפוחי אדמה וגם כמובן אם לא היה מספיק אז הוסיפו סוכר.
בסוף יש בסה"כ 0.9% אבקת ירקות מיובשים.
מבחינת התזונה של התינוק זה אומר – 99.1% סוכר ועוד קצת אבקת ירקות….
אולי היה כדאי לקרוא לו "צעד ראשון לסכרת".

 

***

שוקולד מריר

היישר מן הטבע

 

"מדהים איך אפשר לשחק עם מילים. כשקוראים מקדימה כתוב בברור שזה "ללא תוספת סוכר". אבל האם משתמע מזה שאין סוכר? וגם "מכיל סוכר הנמצא באופן טבעי ברכיבי המוצר", ניסוח מפולפל.
מה צריך להבין מזה?
שבמרכיבים הטבעיים של השוקולד יש סוכר והוא הסוכר שיש בשוקולד הזה או שיש בשוקולד הזה רכיבים שונים (שהחברה החליטה עליהם) וביניהם גם סוכר?
כשמסתכלים על הרכיבים התמונה מתבהרת.
אבל חכו רגע. מאיפה אתם חושבים שמגיעה המתיקות לשוקולד הזה? ואולי הוא לא מתוק?

למעשה, בשוקולד הזה יש 40 אחוז מלטיטול. המלטיטול איננו סוכרוז אבל הוא בהחלט סוכר. ליתר דיוק – סוכר רב כוהלי.
באתר של האגודה הישראלית לסכרת נכתב ביחס לממתיקים הללו "מאחר ולממתיקים הרב כוהליים יש השפעה על רמות הסוכר בדם, ההתייחסות לגביהם דומה להתייחסות לסוכר".
אמנם השפעתו הסוכרית נמוכה מעט משל סוכר רגיל אך הוא בהחלט משפיע על משק הסוכר בגוף וכן משפיע על תחומים נוספים. לדוגמא: יש סכנה שיצור שלשולים.
מחקר חשוב הראה לאחרונה שהממתיקים המלאכותיים משחקים תפקיד דומה לזה של סוכר בהעלאת רמות התחלואה.
אנחנו יכולים אולי לרמות את המחשבות שלנו, אבל לא את הגוף".

***

יש הרבה סיבות להימנע מרכישת מזון בסופרים הגדולים, אולם הכמות הבלתי נתפסת של המזון המעובד המאכלס את רוב שטחיהם, ניצבת בהחלט במקום טוב בראש הרשימה.

***

למעוניינים, בתאריך 23.08, יום ראשון בשעה 19:00, יתקיים מפגש ראשון (מתוך שלושה) עם ד"ר אורי מאיר צ'יזיק בבר קיימא שבתל אביב. במהלך המפגשים, המועברים תחת הכותרת "מה זה עושה בצלחת שלי?", מעניק מאיר-צ'יזיק סקירה היסטורית של ארבעת המהפכות שעברו על הצלחת שלנו, ומסביר מה טבעי בעבורנו לאכול, ומה לא. לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן (פייסבוק) או כאן (האתר של אורי).

תגובות5

  • להגיב אוגוסט 5, 2015

    ג׳ודאס

    לפי נתוני משרד החקלאות לשנת 2014 , 93% מכל הגוויות של עופות שמשווקים בארץ מזוהמים בצואה

    עוד פרט ששכחו לספר למי שאוכלים גוויות של עוף

      

  • להגיב אוגוסט 16, 2015

    שירה

    בזכות הפוסט הזה אני יושבת כבר שעתיים בפייסבוק שלו, שומעת הרצאות ונוברת באתר שלו. הוא מרצה מוכשר ומרתק עם ידע עצום.

      

  • להגיב ספטמבר 3, 2015

    ttt

    אתם לא תנועת הסלואו פוד. בסלואו פוד אין כזאת העדפה ברורה לטבעונות ואי אכילת בשר במסווה של "אוכל לא תעשייתי". עצוב שאתם מזמינים אדם כמו מאיר צ'יזיק (שממה שכתוב באתר שלו לא מבין דבר וחצי באבולוציה, וחלק מהמתכונים שהוא מפרסם הם ברמה של מסוכנים), ולא אדם שאכן יודע על מה הוא מדבר.

    פוזרים.

      

    • מערכת סלואו
      להגיב ספטמבר 3, 2015

      מערכת סלואו

      לא ברור לי איפה ראית באתר העדפה ברורה לטבעונות, למעשה הקמפיין הקרוב ביותר לנושא מתנהל תחת הכותרת "שני בשרי", וגם בפוסט שאורי כתב בעבר בנושא הוא מדבר על הפחתה של צריכה למינימום ולא על טבעונות.

      מעבר לזה, קשה להתייחס ברצינות לדבריך. היה ותרצה להעלות טיעונים קונקרטיים אודות הבנתו של אורי באבולוציה, או אודות הסכנות הטמונות במתכוניו, אני בטוח שהוא ישמח להתייחס ברצינות. עד שזה יקרה, אתה לא יותר מאשר טרול לא מזיק.

        

  • להגיב ספטמבר 3, 2015

    מור

    אתה אומר "העדפה ברורה לטבעונות" כאילו זה דבר רע.
    לזהם פחות, להרוג פחות… איך זה רע?

      

השאירו תגובה