אפליקציית הכלכלה השיתופית הטובה בעולם

מודעה גדולה שהתפרסמה השבוע במוסף "דה מרקר", הציגה את הדוברים המרכזיים בכנס לכלכלה שיתופית שהעיתון עומד לערוך בעוד כחודש. את הרשימה פותחים הרגולטור האחראי על תחום התיירות, המנכ"ל שמנסה לפתח את עולם שיתוף הרכבים, נציג משרד התחבורה ומנכ"ל רשת מלונות פתאל, שמזכירים לנו שוב את שתי ההצלחות הגדולות ביותר של כלכלת השיתוף, אפליקציית Uber ואתר Airbnb.

תחתיהם נמצאים דוברים שעוסקים בעניינים מופשטים יותר כגון: מקומן של הרשויות העירוניות בהתפתחות התחום, עתידו של שוק העבודה וענייני מיסוי, ואת הרשימה מקנחים "סטארט-אפים" – אנשים שהפכו את כלכלת השיתוף למקור פרנסתם, ומזכירים לנו שמדובר בתחום שוקק חיים ועתיר מזומנים ומשקיעים שרק מחפשים את האפליקציה הבאה שתנגוס נתח מהכלכלה הישנה.

כנס כלכלה שיתופית

למעוניינים, הכנס יתקיים בתאריך 02.09

 

בולטת בהיעדרה מהרשימה היא הקלישאה הגדולה ביותר של הכלכלה השיתופית, המקדחה, וביתר דיוק, אפליקציה או מערכת כלשהי של שיתוף חפצים (ייתכן הרעיון האינטואיטיבי ביותר שעולה בראשו של כל אדם המהרהר יותר מדקה בנושא). אחרי הכול, מה יכול להיות יותר טבעי, כלכלי, סביבתי וקהילתי מלשתף/להשכיר/להשאיל חפצים בין משתמשים? לי יש מקדחה/מברגה עם סט שלם של ראשים, לך יש מכונה ביתית להכנת גלידה שיכולה להיות אטרקציה בכל יומולדת לילדים, ושנינו עושים בהן שימוש רק אחת לתקופה ובהחלט יכולים להרשות לעצמנו לשתף אותם בינינו ובין אחרים, ולחסוך לעצמנו את הצורך לרכוש עוד ועוד חפצים שאחר כך יעלו אבק במדפים חשוכים.

במהלך השנים האחרונות נתקלתי בלא מעט יוזמות שביקשו למנף את רעיון שיתוף החפצים לכלל מערכת כלכלית או חברתית, החל ב"ספריות" להשאלת חפצים (רובן נותרו בגדר רעיון בלבד למיטב ידיעתי) וכלה ברשת החברתית LendU שפעלה לאורך מספר חודשים. הבעיה ביוזמות מסוג אלה נעוצה לדעתי בשלוש נקודות מרכזיות: מיקום, מיקום ומיקום – קצת כמו מינוי לחדר כושר, אם זה לא נמצא ממש מעבר לפינה אני כנראה לא אעשה בזה שימוש, מה שמוביל אותי לאפליקציה הטובה ביותר בעולם לשיתוף חפצים – אפליקציית בניין – וליתר דיוק, הבניין בו אתם גרים.

בניין

אפליקציית בניין – גרסת בטא

 

על מנת להפעיל את האפליקציה יש להצטייד בדף לבן וחלק ובכלי כתיבה, רצוי טוש דק. משאלה מונחים לפניכם רשמו עליהם את שמכם, את מספר הדירה שלכם, ואת החפצים שתוכלו לחלוק עם שכנים אחרים. תלו את הדף בכניסה לבניין יחדיו עם כלי הכתיבה, והמתינו לבאות.

לוח שיתוף

ניסוי בכלכלה שיתופית אצלנו בבניין – התמונה אינה לצורך המחשה בלבד.

 

בכל בניין מגורים ממוצע קיים מגוון רחב של מוצרים, חפצים וכישורים אישיים שיכולים לשרת את כלל השכנים, ומאחר ואין צורך לטרוח ולהרחיק על מנת לשאול את שואב האבק בו אנו חפצים, או את אופה הלחם שנמצא בבעלות דירה 8 שבקומה רביעית, סיכויי ההצלחה של מערכת שיתוף שכזו הנם גבוהים. גם ההיכרות, ולו השטחית עם חלק מהשכנים יכולה לסייע ביצירת האמון הבסיסי הנדרש להשקת התהליך, ובוודאי שגם לחזק קשרים אלה בעתיד.

***

הנה כמה דרכים בהן כלכלה שיתופית במסגרת הבניין בו אתם מתגוררים יכולה לחסוך לכם כסף ולשפר את איכות החיים:

יצירת ספריית חפצים פרטית. בחלק גדול מהבתים המשותפים ישנו מחסן גדול או מקלט לשימוש הדיירים. במידה ותגיעו לכלל החלטה תוכלו לעשות בהם שימוש כספריית חפצים פרטית של הבניין, שהן תחסוך לכם כסף והן מקום בדירה. אותם חפצים כבדים שממלאים את הארונות שלכם ביומיום יוכלו להסתדר כעת לפי מחלקות על המדפים, ומעקב אחר השאלות יתבצע באמצעות טופס פשוט שימולא על ידי הדיירים השואלים. בכל רגע נתון תדעו היכן נמצא המיקסר שקניתם לפני שלוש שנים והשתמשתם בו פעמיים, אולם לא תאלצו לאכסן אותו במטבח שלכם, מה שיאפשר לכם להתקדם צעד נוסף אל עבר הבית המינימליסטי עליו תמיד חלמתם.

החלפת שירותים/כישורים. למה לעצור בחפצים כשאפשר לחלוק גם כישורים. בבניין בו גדלתי בנאות אפקה היה שכן בעל ידי זהב שביצע עבודות כמעט בכל הדירות ומעולם לא דרש תשלום (מעבר לעלות החומרים). בדירה שלנו הוא התקין ארון אמבטיה שבנה במו ידיו, אצל שכן אחר ביצע תיקוני צנרת וכך הלאה. כל אחד ואחד דאג לגמול לו בצורה זו או אחרת ובמטבע שווה – שיעורי בית פרטיים לילדיו במתמטיקה או אנגלית, תספורות לבני המשפחה או עזרה עם תיקון הרכב במוסך של חברים. סך כל הכישורים והקשרים המרוכזים בבניין אחד בן שמונה קומות יכולים להניע מערכת כלכלית שלמה בזעיר אנפין.

קואופרטיב שמרטפים. זוגות עם ילדים צעירים נוטים לצור קשרים כמעט בעל כורחם שכן ילדים נוטים להתחבר במהירות. אם בבניין בו אתם חיים יש עוד שניים שלושה זוגות עם ילדים קטנים, הציעו להם יום בשבוע בו אתם תשמרו לאורך ערב שלם על ילדיהם. גם ככה מחקרים מוכיחים כי הבדלי הרעש שנמדדו בקבוצות של שניים, ארבעה או שישה ילדים לא היו משמעותיים בשום צורה, ובכל אחת מהמדידות הבוחנים התחרשו באותו מידה, כלומר, לחלוטין. העובדה שקואופרטיב השמרטפים ימוקם בבניין חוסכת לכם לא רק כסף רב, אלא גם את הצורך לצאת מהבית ולנסוע להביא את הזאטוט מהקצה השני של העיר שכן הוא החליט ברגע האחרון (כלומר, קצת אחרי חצות) שבעצם לא מתחשק לו לישון היום אצל החבר הכי טוב.

מזון/ארוחות. ארוחות משותפות עליהן אני ממליץ בדרך כלל בחום יכולות להיראות כעניין מתיש ופרוצדורה מעייפת ללא מעט אנשים, אולם מה בנוגע לסתם מזון שהכנתם ולא הצלחתם לסיים? התמזל מזלי והדירה הקודמת שלי היתה ממוקמת ממש מול דלתה של שפית פרסייה מדופלמת, שבכל שישי היתה מכינה ארוחה עצומה לשבט המשפחתי, ובטקס קבוע היתה דופקת על דלתי עם מגש מלא בכל טוב ומסבירה כמעט בהתנצלות ששוב הכינה יותר מידי ושנשאר הרבה גם בשבילי… מערכת של שיתוף פנים בניינית יכולה להוביל לצמצום משמעותי של בזבוז המזון ולחיסכון כלכלי משמעותי.

ספרים, בגדים, הסעות ושאר ירקות. אל תתנו לעצמכם לעצור פה, ככל שתכירו יותר טוב את השכנים שלכם תגלו עוד ועוד דברים וטעמים שמשותפים לכם, וייתכן ותוכלו למנף את רעיון השיתוף גם להשאלות של ספרים, סרטים, בגדים, קאר פולינג לעבודה או לבתי הספר של הילדים, אימונים משותפים, רכישות גדולות או סתם בילויים. כאשר מצמצמים את רעיון השיתוף לבניין אחד, השמיים הם הגבול.

***

בכל האמור אין כמובן לטעון כנגד חברות הענק שהתפתחו במסגרת הכלכלה השיתופית, או כנגד ניסיונות לפצח את המערכת ולפתח אפליקציות שיתוף במסגרת של סטארטאפ כזה או אחר. למעשה, אני עצמי משתעשע בזמן האחרון בפיתוח של אפליקציית שיתוף מבוססת מיקום, שתאפשר לתור אחר מוצרים, חפצים וכישורים (להשאלה או השכרה) בטווח של עד קילומטר וחצי לערך ממקום הימצאי, ואפילו יש לי שם טוב בעבורה: The One Mile Economy, או בקיצור, Mile Economy.

עם זאת, אני חש שבאפליקציית הבניין יש משהו בסיסי יותר, נכון יותר, שאותו יש לנסות וליישם לפני כל צעד אחר. אם לא נוכל כשכנים לפתח מערכת כלכלית שיתופית, אם לא נצליח לייצר את האמון הדרוש ואת הנכונות, אם לא נוכיח כי יש באפשרותנו לדאוג לחפציו של האחר באותה מידה של אחריות כמו היו הם שלנו, הרי ששום אפליקציה לא תעשה את העבודה הזאת בשבילנו.

 

***

באותו נושא

החופש מבעלות – איך לקבל הרבה יותר בהרבה פחות

 

 

תגובות13

  • להגיב יולי 27, 2015

    מאיה

    נהדר! המחסן שלנו באמת עמוס בגרוטאות, מכנסת ישיבה דחופה של וועד הבית 🙂

      

  • להגיב יולי 27, 2015

    תמיר

    עמית, אני מציע לך להצטרף לקבוצת הפייסבוק של שכונת נחלאות ולראות איך המודל שאתה מדבר עליו מתקיים ברמת השכונה.

    בקבוצה באופן תדיר אנשים מוסרים חפצים ושואלים אחד מהשני הכל, החל ממטען, שולחן, כסאות וכלה בדירה לשבת.

    בקבוצה אנשים מציעים שאריות מזון (מבושל וטרי) ולעיתים מציעים את עצמם כפרטנרים לארוחה משותפת או מפגש מוזיקלי וכו׳.

    גם החלפת כישורים מתרחשת בקבוצה. בעיקר כישורי סחיבת רהיטים והריגת מקקים אבל גם כישורים אחרים, פחות פיזיים.

    בקיצור, יש לנו בשכונה שוקקת ותוססת שמבוססת בעיקר על קבוצת הפייסבוק שלנו.

      

    • עמית נויפלד
      להגיב יולי 27, 2015

      עמית נויפלד

      אשמח מאוד להצטרף ולעקוב, אבל אני לא בטוח שהגעתי לקבוצה הנכונה בפייס, יכול לשלוח לי לינק?

        

  • להגיב יולי 28, 2015

    ספי

    מאוד מועיל מצידך לכתוב דווקא על זה כשאני הולכת לעשו תניסוי כזה בבניין שלי לצורך כתיבת סמינר בעירוניות מקיימת בלאוניברסיטה.
    מקווב שאצלי תהיה הצלחה לא פחות משלך.
    יש גם מדבקות שראיתי בברלין שמדביקים על תיבת דואר עם סולם או מקדחה, זה גם נחמד.
    לדוגמא: http://www.fastcoexist.com/3034798/mailbox-stickers-offer-an-analog-view-of-your-neighborhoods-sharing-economy

      

    • עמית נויפלד
      להגיב יולי 28, 2015

      עמית נויפלד

      היי ספי, תמיד שמח לעזור
      שתפי אותי בתוצאות הניסוי, ואם תרצי לפרסם מסקנות מהסמינר, הבמה לרשותך.

        

  • להגיב יולי 29, 2015

    נדב

    הי ספי גם אני מתחיל עבודה בנושא רק בנושא של פלטפורמה למבנים חדשים בקרוב אפיץ סקר העדפות לדיירים. כדאי שנדבר נוכל לסייע אחד לשני.

      

    • להגיב אוגוסט 5, 2015

      ספי

      אתה מוזמן לחפש אותי בפייסבוק Sefi Erlich.

        

  • להגיב יולי 31, 2015

    רון

    מעולה!

      

  • להגיב יולי 31, 2015

    בכיף

    יש קישור למיקום ולהרשמה לכנס? חיפשתי בגוגל ובדה מרקר ולא מופיע.

      

  • להגיב אוגוסט 4, 2015

    מיכל חמו לוטם

    כרגיל אני מאד אוהבת את הבלוג שלך עמית, וגם המבט על הבנין כאפליקציה יצירתי וחכם בעיני!

    הזכרתי אותך בכמה פוסטים, למשל באחרון שפרסמתי בבלוג האישי שלי תחת הכותרת "למה לתקן דברים? מוזמן להציץ >>> http://www.dr-hemmo.co.il/blog/?p=3386

      

  • להגיב ספטמבר 16, 2015

    סער

    הנה אתר לשיתוף חפצים מכל הסוגים: https://www.rentitb.com/

      

    • להגיב אוקטובר 17, 2015

      רון חיימוביץ

      אתר באמת מעניין. השתמשת בו? משהו מפה השתמש בו?

        

השאירו תגובה