מ"פוד סקיפינג" בשוק הכרמל ל"דיסקו מקרר", או, איך לעצור את בזבוז המזון במו ידיכם

ביום שישי שעבר, כמה ימים לאחר שמבקר המדינה פרסם דוח חריף על בזבוז המזון, הצטרפתי אחה"צ לזאק, אנרכיסט בריטי המתגורר בישראל, ולבת זוגו סער, אשר כחלק מאידיאולוגיית חייהם מבצעים food skipping – פעולה שבארה"ב זכתה לכינוי dumpster diving, ובישראל בדרך כלל מתוארת באופן פחות אופנתי כ"חיטוט בפחים".

שישי אחה"צ בשוק הכרמל הוא רגע מובהק של בזבוז. מצד אחד הסוחרים, אשר משליכים לרצפה כמויות גדולות של מזון (יותר מאשר בכל יום אחר), ומצד שני מיעוט בולט של נזקקים. למעט שנים שלושה עובדים זרים, ועוד מספר דומה של מבוגרים שנברו אף הם בערימות, לא הבחנתי בהתעניינות גדולה מצדם של עשרות האנשים שעדיין חלפו בשעה זאת דרך רחוב השוק. העובדה ששוק הכרמל נטוע במרכזה של העיר היקרה בארץ, כמו גם העובדה שהתחבורה הציבורית מפסיקה לעבוד בערך באותן שעות בהן הסוחרים סוגרים את הבאסטות, מונעת, ככל הנראה, מהנזקקים האמיתיים להגיע למתחם על מנת לאסוף את הירקות והפירות המתגוללים על הרצפה או מונחים בארגזים.

מי שבכל זאת טורח להגיע בערב שבת למתחם השוק יכול ליהנות משלל קולינרי רחב למדי. אני אניח לתמונות לדבר בשם עצמן.

ירקות בארגזים 2

בעוד שמרבית הסוחרים משליכים את הסחורה על הרצפה, כמה מהם פשוט מניחים אותה מסודרת בארגזים לטובת המלקטים – בתמונה, גמבות, תפוחי אדמה, חסות, מלפפונים ועגבניות.

מלפפונים

ערימות של מלפפונים הן מראה שכיח

 

קישואים

המראות לא תמיד נעימים, אבל מדובר בערימות של קישואים ראויים לחלוטין, שלאחר שטיפה קלה יישמחו למצוא את דרכם לתנור.

ערימת ירוקים

לכאורה ערימה של אשפה ירוקה, אבל חיטוט קצר מעלה ממצאים ראויים, למשל…

ראש סלרי

חמישה ראשי סלרי במצב טוב, יד ראשונה מבאסטיונר

בשוק

מרגע שהסחורה נזרקת על הרצפה ועד שהיא נשטפת הלאה ונעלמת במשאיות האשפה יש חלון הזדמנויות של בערך חצי שעה. אחרי רבע שעה של איסוף אני וזאק כבר אספנו יותר ממה שנוכל לאכול.

 

סוג נוסף של פסולת המצוי בשפע בשוק הוא שאריות של בשר (בעיקר עוף) ודגים. החלטתי לחסוך מכם את התמונות הפסטורליות אולם זה עדיין מזון לכל דבר ועניין, ובמידה והיה נאסף מהסוחרים עצמם ולא נזרק על הרצפה היה יכול לשמש להכנת צירים, מרקים, או לכל הפחות לשמש להאכלת בעלי חיים.

בדוח מבקר המדינה כותב השופט בדימוס כי המפתח להפחתה משמעותית בכמויות המזון האובד והמבוזבז נמצא בידי הציבור הרחב: "מודעות הציבור לערכו של המזון ולמשמעות הבזבוז שלו, כמו גם חינוך הציבור להפחתת הבזבוז ונכונותו לשנות הרגלי צריכה ושימוש במזון, עשויים להפחית בעשרות אחוזים את כמויות המזון הנזרק לאשפה."

כדי להבין מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות, ובאיזה אופן "מודעות" יכולה להביא לשינוי המתבקש, צריך לבחון את שרשרת בזבוז המזון, אשר מתנהלת בשלוש רמות: יצרנים, משווקים וצרכנים פרטיים.

הרמה הראשונה, בה מושמדות עשרות אלפי טונות של מזון מטעמים כאלה ואחרים, מטופלת כיום בעיקר על ידי עמותות כגון "לקט", המנסות להציל מזון מהשמדה ולחלקו למשפחות נזקקות. עמותות אלה אינן זוכות לסיוע מהמדינה (מומלץ מאוד להאזין לראיון שערך ערן הילדסהיים מאתר "הכלכלה האמיתית" עם מנכ"ל העמותה), ומבססות את פעילותן על תרומות ועל מתנדבים. מבקר המדינה קורא בדוח למשרדי הממשלה הרלוונטיים להתערב על מנת לטפל בתופעה, אולם מהיכרות עם יישומן של המלצות עבר, ניתן להניח כי הצלת המזון תמשיך להתבסס על רצונם הטוב של אזרחי המדינה.

הרמה השנייה, המשווקים, היא לטעמי הבעייתית מכולן. למשווקים אין אינטרס מובהק להשקיע בהצלת מזון, וכפי שכתבתי בעבר, הן הם והן היצרנים מגלמים את עלותו של המזון האובד (הפחת) במחירו הסופי של המוצר, כך שלמעשה אנחנו נושאים בעלות המזון שנזרק. סיבה מהותית יותר לחוסר רצונם לקחת חלק במאבק בבזבוז היא האחריות הפלילית שעלולה להיות מוטלת על כתפיהם במידה ויתברר כי מזון כזה או אחר שנמסר דרכם הביא לפגיעה כזו או אחרת באדם שצרך אותו. מסיבה זו ממש סירב בעל המסעדה בה עבדתי בעבר לחלק מזון שנותר בסוף הערב (ולפיכך החלטנו לתרום מזון יבש), ואם יש המלצה אחת בדוח שכולי תקווה שתתמלא, היא זו המבקשת להסיר אחריות פלילית או אזרחית מתורם מזון, כל עוד המזון נתרם בתום לב. אני צופה שרגע לאחר שחקיקה מסוג זה תעבור, נזכה לראות פריחה חסרת תקדים בתרומות מזון ממסעדות, אולמות אירועים וייתכן שאף מרשתות השיווק. עד שזה יקרה, food skipping ו- dumpster diving, צריכות להפוך לפעולות אזרחיות שגרתיות, ממש כפי שקורה בימים אלה באירופה ובארצות הברית.

הארגז של סער

ורק כדי לדרבן אתכם – תכולת הארגז של סער אחרי עשר דקות

 

הרמה השלישית, צריכה הפרטית, היא כנראה המקום הטוב ביותר להתחיל. תרומות, התנדבות בעמותות, זינוק לפחים ואיסוף של ירקות מהרצפה בשוק, כל אלה הם שלבים למתקדמים – מודעות אמיתית לבזבוז מזון צריכה להתחיל במקרר הפרטי.

עד לפני כמה שנים הייתי נוהג, כמו מרבית האנשים, לבצע קנייה שבועית של מזון, ובכל פעם כשהייתי חוזר עם שקיות עמוסות היה מתבצע טקס קבוע של חילופי משמרות – מוצרים ישנים שטרם נאכלו היו מפנים את מקומם לטובת חדשים ואופטימיים, וחוזר חלילה. אני מעריך שעמדתי בסטטיסטיקה הגורסת כי 15-20 אחוזים מהמזון המבוזבז נזרק על ידי צרכנים פרטיים, וככל הנראה דחפתי אותה כלפי מעלה. נכון להיום אני רוכש כמעט מידי יום את המזון שבכוונתי לצרוך (בשוק או במכולת הסמוכה) ובביתי אני מחזיק רק מוצרי מזון שאינם נוטים להתקלקל, ויכולים לשמש בסיס לארוחות שלמות: אורז, עדשים, שעועית, אטריות, פסטה יבשה וכדומה.

את השינוי בהרגלי צריכת המזון שלי אני חב במידה לא מועטה לתנועת מזון איטי, ומסיבה זו ממש אני שמח לנצל את הבמה על מנת לציין כי לקראת סוף החודש, בתאריך 28.05, ייערך אירוע נוסף של "צעירי סלואו פוד ישראל", תחת השם "דיסקו מקרר". מסיבות הדיסקו הן סימן ההיכר של פעילות צעירי סלואו פוד בכל רחבי העולם, ובמהלכן מכינים מתנדבים שלל מנות ממוצרי מזון שעתידים היו להיזרק, וניצלו. פרטים נוספים יימסרו בימים הקרובים בתגובות לפוסט זה, וכמובן יפורסמו גם בעמוד הפייסבוק של סלואו. עדכון: לינק לעמוד האירוע בפייסבוק

לאחר שפעילי התנועה יתאוששו מההכנות לאירוע ומהערב עצמו, יש בכוונתנו לבצע פעולות נקודתיות של איסוף מזון בשווקים, כפי שתואר בפוסט. אנו נגיע לשוק בשעות אחר הצהריים של יום שישי, נאסוף את המזון הנזרק ואז נחלק אותו מבאסטה מאולתרת שנקים בתחתית השוק. קוראים שיהיו מעוניינים להתנדב בסוג כזה של פעילות (או בפעילויות אחרות של צעירי סלואו פוד) מוזמנים לרשום זאת בתגובות, לשלוח הודעה פרטית דרך האתר או לפנות ישירות לעמוד הפייסבוק של
SFYN –  Slow Food Youth Network.

ביכורי ארצנו

השלל הסופי מהשוק כלל חסות, סלרי, ראשי סלרי, גמבות, מלפפונים, גזרים, תפוחי אדמה, עגבניות, לימונים, תפוחים וצמחי תבלין. חלקם הצריכו עבודת נקיון קצרה, אולם כולם היו אכילים וטעימים. מומלץ בחום.

 

תגובות12

  • קוטלר בן
    להגיב מאי 16, 2015

    קוטלר בן

    מדליק לאללה. כל הכבוד 🙂

      

  • להגיב מאי 17, 2015

    הדר

    יפה מאוד.
    חלק נכבד מזריקת המזון נגרם גם מתרבות הצריכה המוגזמת כמו בבתי מלון או אולמות אירועים בהם מכינים כמויות בלתי נתפסות..אם לא נעודד אירועים המוניים או בתי מלון המכינים אוכל ללא הפסקה זה יימשך..

      

  • להגיב מאי 17, 2015

    שני

    אלוהים, תן לי את האומץ! במילים אחרות – תקראו לי לסבב הבא.

      

  • להגיב מאי 17, 2015

    תמר

    יוזמה ברוכה.
    תעדכנו מתי. מצטרפת.

      

  • להגיב מאי 17, 2015

    ג׳ודאס

    מסכים לגמרי למעט החלק של הפגרים הנרקבים

    מה שקרוי ״בשר״ הוא למעשה גוויות מרקיבות בשלב זה או אחר , מלאות בתרופות, הורומונים, מתכות כבדות וצואה

    זה לא ראוי למאכל של אף חיה אנושיות או לא אנושיות ובטח שזה כבר בשלב מתקדם של הרקבון

    בעצם – אוכלי פגרים כמו נשרים וצבועים יכולים להתמודד עם הזבל הזה, אנחנו וחיות בית בטח שלא

      

  • להגיב מאי 17, 2015

    אושרי

    אהבתי.. או כמו מילות השיר, "עוד לא אהבתי די"

      

  • מערכת סלואו
    להגיב מאי 18, 2015

    מערכת סלואו

    כמובטח, לינק לעמוד האירוע של "דיסקו מקרר"

    https://www.facebook.com/events/943582439026425/

      

  • להגיב מאי 18, 2015

    נעם

    מסקרן. תוכלו לכתוב מה השעה הזו של חלון ההזדמנויות, אחרי שזורקים ולפני שמפנים?

      

    • עמית נויפלד

      בקיץ בדרך כלל בחמש חמש וחצי. אבל יש גמישות וצריך לארוב באזור…

        

  • להגיב מאי 20, 2015

    שי

    יש הרבה אנשים שמעוניינים להפחית את הבזבוז להעלות אותו לסדר היום!
    תצטרפו 🙂

    https://www.facebook.com/groups/549517991787804/

      

    • עמית נויפלד

      קבוצה נהדרת, גיליתי אתכם אתמול הודות לחבר שצירף אותי בעקבות הפוסט

        

  • להגיב יוני 4, 2015

    עמנואל

    כתבה מעניינת, דרך מחשבה נכונה.

    אבל, בזבוז המשאבים העיקרי מתרחש בעת ייצור מזון מן החי.

    יש סרט נפלא: cowspiracy

      

השאירו תגובה