101 דרכים להאט את החיים – פרק 30 – מודטים

בשנה השנייה לשירותי הצבאי בשלישות פיקוד מרכז, הצטרף לצוות המשרד בחור חדש שיועד להיות מש"'ק הדואר של הבסיס. כבר ביום הראשון, וככל הנראה כתוצאה מהלחץ הטבעי הכרוך בסוג זה של תפקיד, הוא סבל מהתקף אסתמה והחל לחרחר בקול חרישי. ניסינו להבין אם ניתן לעזור באופן כלשהו, או לפחות לסייע לו להשיג משאף, אולם הוא רק הניד בראשו. כאשר נשימותיו סרבו לחזור לסדרם הוא התיישב על הרצפה, שיכל את רגליו, זקף את גבו, הניח את ידיו על ברכיו והצמיד את האמות לאגודליו באופן שלא הותיר כל מקום לספק – הבחור התכוון לבצע פעולת מדיטציה ממש באמצע המשרד.

בערך שני עשורים חלפו, אבל אני עדיין זוכר את ההפתעה שחשו מרבית באי המשרד באותן שבע דקות נצחיות בהן התבצעה המדיטציה עצמה. גם אני, שבאותם ימים גמעתי את ספרי העידן החדש ולפיכך חשתי מואר, נעתי על כיסאי בחוסר מנוחה. מדיטציה נתפשה בעיני כמשהו ששייך לאחרים, למרחפים, להיפים הגרים במצפה כלשהו בחור איפשהו ויושבים עם שרוואלים ובלי חיים ומזמזמים. העובדה שלנגד עיני ישב בחור צעיר, מיושב למראה בדעתו, וביצע את האקט המדיטטיבי כלאחר יד היתה לא פחות ממופלאה, וכאשר הוא קם לבסוף וחזר לענייניו כאילו דבר לא אירע החלטתי לנהוג כמותו ולא החלפנו מילה בעניין.

שנים מאוחר יותר הבנתי שמדיטציה אינה דבר מורכב, ולא רק זאת, אלא שמבלי להיות מודע לכך, או לפחות מבלי לשבת בשיכול רגלים ולהצמיד את האמות לאגודלים, עסקתי בה בעצמי לא מעט. במילים אחרות, ולטובת אלה מכם שהפרק הקודם, אודות הפעילות הגופנית, העלה זיעה קרה על גופם, אני שמח לבשר כי מהצד השני בדיוק, גם בטלה מוחלטת נדרשת לפרקים על מנת לשמור על בריאות תקינה.

ההיגיון פשוט. אם לחץ, מתח, חרדה ודיכאון תורמים להופעתן של שלל בעיות רפואיות, הרי שמניעתן כרוכה ביצירת מרחבים של שלווה, התרגעות, ביטחון ושמחה, והמדיטציה מסייעת בהשגתם. הסיבה היחידה שמרביתנו לא עושים מדיטציות ביומיום היא שהורגלנו לחשוב שמדובר בפעולה מסובכת ומורכבת, הדורשת תכנון, הנחיה מקצועית וביטול כל התוכניות האחרות למשך שבוע לפחות, והגם שאכן יש סדנאות העונות לתיאור זה, הרי שקיימות גם טכניקות רבות אחרות, הניתנות ליישום בכל זמן ובכל מקום, והאפקטיביות שלהן דורשות רק דקות ספורות.

בדיעבד, התחלתי לעשות מדיטציה בגיל צעיר. כילד סבלתי מהיפוכונדרייה קלה שבאה לידי ביטוי בנטייה לאבחן שלל מחלות שונות ומשונות שקיננו בגופי (מאחר וגוגל טרם היה בנמצא, עשיתי זאת באמצעות כרכים של אינציקלופדיות "בריטניקה לנוער" ו-"מכלל"). כך למשל בגיל 14, הסתגרתי בחדר האמבטיה ולאחר כרבע שעה של קריאה בערכים הרלוונטיים איששתי את המסקנה הראשונית שלי שקבעה כי אני סובל מסרטן בלוטות הלימפה (הסוג האלים כמובן). דיווחתי על כך מייד להורי, ולמרות שאבי ניסה להקל ראש בעניין הצלחתי לגרור אותם למרפאה תורנית שפעלה בשעות הערב. נרגעתי מעט רק לאחר שרופא מוסמך (עם חלוק והכול) משמש את בלוטת הלימפה המוגדלת שמצאתי מתחת ללסת הימנית שלי, וקבע כי היא ככול הנראה קשורה לפצע האקנה המודלק שהשתלט באותם רגעים ממש על מחצית מאפי.

הצד החיובי של אותן נסיעות פתאומיות לחדרי מיון (כן, זה קרה יותר מפעם אחת, ובשל מגוון סיבות, מרביתן סופניות), היה שכבר באותם ימים הייתי מנהל שיחות עמוקות עם איברים פנימיים בגופי, בדרך כלל בשעה שהייתי הולך לישון. הלב, הכליות, הכבד, הריאות – כל איבר משמעותי היה זוכה לשיחת עידוד ותשומת לב מרבית, הייתי מתרכז בהם, מדמיין אותם ומשגר לעברם מסרים חיוביים והבטחות שבדרך כלל לא קויימו. מדיטציה פנימית שכזו (כלומר, המכוונת פנימה) יכולה לסייע בהעברת מיחושים שונים ומשונים (נסו לשלוח מסרים אופטימיים במשך שתי דקות לכאב הראש הבא שלכם וייתכן ותופתעו), ולעיתים אף לסייע בהבראה ממחלות קשות (ראו "דמיון מודרך" – ענף מדיטטיבי מוכר), אולם בסיס הפעילות הינו יצירת מודעות וחיבור, במקרה זה לתהליכים פנימיים המתרחשים בגופנו.

בגיל מאוחר יותר יצא שנקלעתי לשיעור מדיטציה רישמי. לא הופתעתי לגלות שהמדריך מנחה אותי לבצע את מה שעשיתי מאז ומעולם, רק שלתהליך התווספה כעת תשומת הלב לנשימות. "תנשום לכפות הרגליים", "תנשום לזרועות", אני מודה שברגעים הראשונים נלחמתי בהתקף צחוק, אבל לאחר שניסיתי זאת גיליתי שניתן באמת לנשום לכל חלק של הגוף, פשוט על ידי לקיחת נשימה עמוקה והכוונה שלה בדמיון אל עבר האיבר המבוקש. אחרי כמה דקות של תרגול כבר יכולתי להרגיש פיזית עקצוצים נעימים באיברים אליהם כוונתי את נשימותיי, ומאותו הרגע הפכתי למאמין.

יודה

ליאו בבאוטה, מהבלוג הרגלי זן, כתב שהוא נוהג לשים לעצמו התראה במחשב שמזכירה לו למדוט מידי יום. חפץ קטן ורלוונטי על שולחן העבודה יכול להזכיר לכם זאת באותה מידה.

מדיטציה חיצונית עוסקת אף היא ביצירת מודעות וחיבור, הפעם אל העולם שמחוץ לסובייקט, והיא עושה זאת בעיקר על ידי שימת דגש על נוכחות אמיתית ברגע ובמקום הספציפי בו אנו נמצאים. החיים עמוסים בפרטים והקלט החושי בכל סיטואציה נתונה הנו כמעט אינסופי – מגע, ראיה, ריחות, צלילים, טעמים –  במהלך היומיום אנו בדרך כלל מתעלמים מהעושר האינפורמטיבי הזה, או חווים אותו כלאחר יד בעוד תודעתנו עסוקה בדברים אותם יש לעשות (בעתיד), או בדברים שכבר עשינו (בעבר) וכעת אנו מנתחים אותם שוב ושוב, וכך יוצא שבלהט החיים אנו מנותקים מהוויה עצמה – מהעולם שרוחש סביבנו ממש ברגע זה.

המדיטציה מבקשת לאפשר מודעות וליצור קרבה אינטימית לעושר האינסופי הזה, על ידי כך שנעניק תשומת לב, נקדיש מחשבה וניתן עדות ואישור לקיומו של כל צליל, תחושה, ריח או תנועה. היא יכולה להתרחש בכל זמן ובכל מקום, אפילו ברכב בעת שאנחנו עומדים ברמזור. במקום להריץ לנגד עינינו את רשימת המטלות המחכה בבית או במשרד, ננסה לנקות את ראשנו ממחשבות ולהתעמק ברגע הנוכחי בו אנו נמצאים – בתחושה הנוצרת במגע בין ידינו להגה, בטרטור המנוע, בצמחים הגדלים באי התנועה, בציפור המנקרת דבר מה מהמדרכה. נבקש להכיל את כל המתרחש סביבנו, להניח למידע לחלחל באיטיות, ולקבל אותו מבלי להפעיל שום שיפוטיות – רק לחוות באופן בלתי אמצעי את עושר הקיום. לא מדובר במשימה קלה, מחשבות שונות ומשונות ימהרו להציף את מוחנו מכל כיוון, וזאת בדיוק הסיבה שרמזור הוא הזדמנות טובה להתאמן. שתי דקות של קשב בתור התחלה ירגילו אותנו בכל פעם להיות קצת יותר "כאן ועכשיו", ובסופו של דבר יאפשרו לנו לבסס קשר אמיץ ומשמח עם ההוויה.

ישנן כאמור אינספור שיטות לתרגל מדיטציה (ובאופן פרדוקסלי משהו קיימות גם כמה וכמה אפליקציות המבקשות לסייע לנו ללמוד כיצד לתרגל אותן) אולם אני מבטיח לכם שאין שום דרך אחת נכונה. באופן אישי אני ממשיך לנהל שיחות נפש אחת לכמה ימים עם איברים פנימיים, ובנוסף מתרגל בהייה (פעילות שלידה וויפאסנה מרגישה כמו טריאתלון), או לוקח כמה דקות באמצע יום עבודה על מנת לבצע נשימות עמוקות וממוקדות. כל דרך בה תבחרו לעשות זאת בעצמכם היא לגיטימית, כל עוד תצליחו, ובתור התחלה לכמה רגעים לפחות, להתנתק מהרעש הבלתי פוסק שאופף אותנו, ולהתחבר להוויה או לעצמכם.

גם אם הדברים נשמעים לכם מגוחכים או מופרכים, תנו למדיטציה סיכוי. היא יכולה לתרום רבות לשלוותכם, לבריאותכם, ולאושר הכללי שלכם. לא משנה איפה אתם ברגע זה ממש, באוטובוס, ברכבת, בבית או בעבודה, כבו את המסך הבוהק ממנו אתם קוראים, ונסו לנשום לתוך המרפק.

תגובות5

  • להגיב מאי 11, 2015

    שירה

    אהבתי!

      

  • להגיב מאי 12, 2015

    אסתי

    כל מי שהתרכז מספיק בתחושות ה"כאן ועכשיו" שלו בזמן סקס, עד שהצליח להגיע לאורגזמה, עשה מדיטציה בהצלחה. רוב האנשים נהנים מסוג זה של מדיטציה, וגם מסוגים אחרים בהם הם מתנסים (מדיטציית אכילה, למשל). אותי אישית משעמם להפליא להתרכז בנשימות, אבל יש לא מעט דברים מהנים שכיף להתרכז בהם…

      

  • להגיב מאי 13, 2015

    גיא

    היי עמית ,תודה על עוד פוסט מוצלח.
    אני אומנם הבטחתי להיות מגיב ממושמע באחד הפוסטים הקודמים אבל אחרי מדטציה שערכתי
    הבנתי בעצם שאני של ההבטחה אינו אני של עכשיו. גם הבנתי(וגם פתאום נעלם מהבנתי) שמצב המדיטציה ומצב של חוסר מדטציה הם למעשה אותו מצב.
    נוסף , בלי קשר לחלק התגובות מעלי אציין שלפי ההגדרה .
    "המכנה המשותף לטכניקות מדיטציה שונות הוא האפשרות לבצען באופן עצמאי, כלומר, מדיטציה תהיה תרגול של אדם מול עצמו, כך שכל טכניקה הדורשת לשם תרגול מגע עם קבוצה של אנשים אינה נחשבת כטכניקת מדיטציה."
    גם נראה לי שכוונת המשוררים היתה פעילות שאורכה ארוך משתי דקות.
    היי , אבל מי צריך הגדרות? הגדרות זה לחלשים.

    מלבד זאת , סבורני שהחיפזון מן השטן.

      

    • עמית נויפלד

      לעולם אל תגביל את עצמך בתגובות, אתה עושה עבודה נפלאה.
      שורת הסיום שלך יכולה להיות חתימה מוצלחת לכל תגובה באתר, בסגנון קאטו 🙂

        

  • להגיב מאי 13, 2015

    גיא

    תודה!
    לגבי —>
    "לעולם אל תגביל את עצמך בתגובות "
    לא הייתי [ממהר] בצהרה כגון זו בחזקת
    Be careful what you wish for
    לכן סבורני שהחיפזון מן השטן ואכן התכוונתי להיות כמו קאטו הזקן.
    .

      

השאירו תגובה