ספרים מומלצים – רשימה ראשונה

כמעט מתבקש שרשימת ספרים מומלצים לחובבי תנועת ההאטה תופיע באתר זה, ועדיין, ולמרות שחלפו מעט יותר משלוש שנים מאז הוא עלה לאוויר, טרם התפרסמה אחת כזו. שתי סיבות מרכזיות יש לכך – תנועת ההאטה נפרשת על פני תחומים רבים ומגוונים, ובעשר השנים האחרונות קראתי, בהערכה גסה, קרוב למאה ספרים שהיו יכולים להשתלב באופן טבעי ברשימה שכזו, ומכאן גם נובעת הסיבה השניה לכך שהרשימה בוששה מבוא – ריבוי אפשרויות, כפי שעולה ממחקרים רבים, עלול להוביל דווקא לדחיינות ולאי קבלת החלטות.

לאור האמור, ומאחר ובכל זאת מגיעות מידי פעם בקשות סדורות להפניות ביבליוגרפיות מתאימות, החלטתי להתחיל ברשימה בסיסית ביותר שתכלול עשרה ספרים בלבד (מספר נעים ונוח לעיכול), ובעתיד אפרסם רשימות קצרות נוספות. בנוסף, מאחר ומדובר ברשימה ראשונה, כל הספרים שמופיעים בה יצאו בעברית, והם ניתנים להשגה בכל חנות קטנה ועצמאית (ואם לא להשגה מיידית אז בוודאי להזמנה), כך שאין לכם שום תירוץ להימנע מרכישה שלהם לעצמכם, או לאחרים כמתנה, וחלקם אף ייתכן זמינים להשאלה בספרייה העירונית הקרובה לביתכם.

מתחילים.

בשבח האיטיות

אני מתחיל עם ספר זה מהסיבה הפשוטה שבזכותו התוועדתי לקיומה של תנועת ההאטה לפני בערך עשור. קרל אונורה, עיתונאי לונדוני, היה הראשון, לפחות למיטב ידיעתי, שהציע סקירת רוחב של "התנועה העולמית הקוראת תיגר על תרבות המהירות" (כותרת המשנה של הספר). במהלך הספר לוקח אונורה את הקורא למסע בין תחומיה השונים של התנועה: מזון, ערים אטיות, רפואה, עבודה, פנאי, משפחה, סקס ועוד, ועושה זאת (רוב הזמן) באמצעות כתיבה קולחת ותוך יצירת עניין אמיתי, לא מעט מאחר והוא מתנסה בחוויות האיטיות על בשרו. ברגעים מסוימים הספר גולש לטרחנות קלה, אולם בסך הכול מדובר בספר מוצלח שהפך לרב מכר עולמי, והביא את דבר קיומה של התנועה ללא מעט אנשים כמוני, שעד אז האמינו שהם לבד בעולם.

אין מחיר לחופש, אלוף בטלות

שני הספרים, מבית מדרשו של הבטלן הבריטי המפורסם טום הודג'קינסון, היו אף הם רבי מכרי עולמיים, ולמרות שהכותב עצמו אינו מייחס את עבודתו לתנועת ההאטה, הרי שהוא ללא ספק אחד מעמודי התווך שלה בעולם. מה שהתחיל עם מגזין האיידלר (הבטלן) בשנת 1993, והמשיך עם אתר אינטרנט תחת השם הזהה, התגבש לכלל שני ספרים בהן פרושה משנתו של הודג'קינסון, שבגדול מטיפה לעבודה מועטה ככל האפשר ולהנאה נטולת נקיפות מצפון מן הבטלה. "רודנות החשבונות והחירות שבפשטות", "סרבו לקריירה ולהבטחותיה הריקות", "זרקו את השעון" ו-"מוות לשופינג" הם רק חלק קטן משמות הפרקים שבספריו, כך שאתם יכולים להבין מדוע הוא חביב התנועה. הכתיבה של הודג'קינסון עסיסית ומשעשעת, אולם לעיתים יכולה גם להרגיז – הוא נוטה לרומנטיזציה מוחלטת של ימי הביניים, ובנוסף מטיף לעישון, לשתיית אלכוהול, ולאי הצבעה בבחירות – רעיונות שעלולים להטריד חלק מן הקוראים.

החיים או הכסף

את הספר הזה הזמנתי מאמזון בזמנו לאחר שקראתי המלצה חמה בבלוג של ליאו בבאוטה הרגלי זן, ומאז נתקלתי בו עוד פעמים רבות. נראה שאין בלוגר/ית בעולם שכותב אודות מינימליזם או פשוטות מרצון, שלא אוחז בעותק של הספר ומזכיר אותו בכל הזדמנות, ובצדק יש להודות. הספר קורא תיגר על האופן שבו אנחנו תופסים כסף, מלמד כיצד לקצץ דרמטית בהוצאות, ומציג 9 שלבים פשוטים ליישום בדרך לעצמאות כלכלית. גם אלה מאיתנו שלא יוכלו לעזוב את עבודתם בעקבותיו, יצליחו עדיין לשאוב ממנו אינספור רעיונות ועצות שיסייעו לשפר דרמטית את מצבם הכלכלי. מדובר במדריך הטוב ביותר שאני מכיר לחיים של פשטות מרצון.

אומת המזון המהיר: על הצד האפל של הארוחה האמריקנית

ספר מרתק מאת העיתונאי החוקר אריק שלוסר, שיצא לאור בשנת 2001 ורק לאחרונה גיליתי כי תורגם גם לעברית. לאורך הספר נחשף הקורא לתהליך הולדתה של אומת המזון המהיר, ולהשפעותיה על מגוון רחב של תחומי חיים. כך למשל עולה ומתברר הקשר בין התכנון העירוני המעודד שימוש ברכב פרטי לפריחה חסרת התקדים של מסעדות המזון המהיר, והקשר שבין אלה האחרונות לעליה הדרמטית במקרי האלימות בעבודה בענף המסעדנות. בנוסף, הספר סוקר מגוון רחב של נושאים כגון: שיווק לילדים, השמנה וסכרת בגיל צעיר, איכות המזון המהיר, סקירה של בתי המטבחיים התעשייתיים ועוד, ועושה את כל האמור תוך שימוש במגוון עצום של מקורות ועם זאת באמצעות כתיבה פשוטה ואיכותית המאפיינת יותר ספר פרוזה מותח מאשר תחקיר עיתונאי מעמיק. ההנאה מובטחת.

לאכול בעלי חיים

כמעט בהמשך ישיר לספר הקודם, ספרו של ג'ונתן ספרן פויר הוא כנראה ההמלצה הטובה ביותר שיש לי למי שרוצה לדעת יותר על מקורו של המזון מן החי שמגיע אל פיו. אנחנו כה רגילים להשתמש בצמד המילים "מזון מהיר" על מנת לתאר סוג מסוים מאוד של מזללות מרושתות, עד שאנחנו לא שמים לב שכמעט כל המזון המגיע אל הצלחת שלנו כיום עונה לתואר הזה. בשפה כנה ולא מתלהמת סוקר ספרן פויר את חוות הגידול התעשייתיות בהן מגדלים כיום תרנגולים, חזירים ופרות, ומסביר מדוע המצב כפי שהוא לא יכול להמשך, גם אם מאוד נרצה. ספר שאם לא יגרום לכם להפוך לצמחונים או לטבעונים, לכל הפחות יוביל אתכם להפחתת צריכת הבשר, ולהתעניינות כנה יותר באשר למקורו.

במרחק הליכה – חיבור על תרבות הצריכה

ספרון קטן מאת ארנה קזין, שאישרה לנו בנדיבותה לפרסם חלקים ממנו לרגל חג השוטטות האחרון. לאורך המסה הקצרה עומדת קזין על כל מה שרע בתרבות הצריכה הנוכחית, מבהירה מה בדיוק הבעיות עם הקניון, קוראת לאזרח להשתחרר מן ההתנייה התרבותית הממסגרת אותו כ"צרכן", וממליצה לחזור לשוטט בעיר כאנטיתזה לתרבות הצריכה. קזין כותבת לטעמי בצורה יפיפה על נושאים מורכבים, ומצליחה לערער על מנהגים והרגלים שפיתחנו, כמו גם לעורר לפעולה.

מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות

ואחרי הספרון הקטן של קזין מגיע התנ"ך של כל העוסקים בתחום. ספרה פורץ הדרך של העיתונאית והפעילה החברתית ג'יין ג'ייקובס (על שמה נערכות כיום "הליכות ג'יין" בכל רחבי העולם) נחשב גם כיום, יותר מחמישים שנים לאחר שיצא לאור, לאחד מהחשובים ביותר שנכתבו אי פעם בתחום התכנון העירוני. לאורך הספר מבקרת ג'ייקובס את התכנון העירוני המעודד פרבור ושימוש ברכב פרטי, ומבקש לצור הפרדה בין אזורי מסחר, מגורים ותעשייה. לטענתה של ג'ייקובס, דווקא הכאוס ועירוב השימושים הם אלה היוצרים עיר חיה ותוססת, אשר מצידה מעניקה לתושביה תחושה של קהילתיות חזקה, בטחון אישי, שימור של רבגוניות נחוצה וכלכלה מקומית חזקה. הספר הינו עב כרס, ולכאורה פונה לקהל מצומצם של אדריכלים וחובבי תכנון עירוני אחרים, אולם למעשה מדובר בקריאת חובה לכל אדם החי בעיר מודרנית, ורוצה לדעת כיצד הוא יכול לתרום לשימורה, כמו גם לביטחונו ולהנאה שהוא שואב ממנה.

שיבוש תרבות, NO LOGO

שני ספרים, הראשון מאת קאלה לאסן והשני מאת נעמי קליין, יצאו לאור לפני יותר מעשור, ועדיין נותרו רלוונטיים מתמיד. בעידן בו דומה כי שליטתם של התאגידים הבינלאומיים רק הולכת ומתחזקת, חשוב לקרוא ולהבין את ההשלכות של כלכלת התאגידים והרשתות על חיינו וחיי ילדנו, על אזרחי העולם השלישי, על האפשרות שלנו להמשיך וליהנות משפע אמיתי ולתרום לכלכלה המקומית, ועוד. שני הכותבים, כל אחד בדרכו שלו, מעניק תמונת מצב של עולם המאיץ בכל כוחו על עבר סופו, ובמקביל מספק דרכים למחאה והתמודדות.

________

עשרה ספרים ראשונים מתוך כשלושים שנמצאים כרגע על שולחני. מוזמנים להציע נוספים בתגובות, ואני מצידי מבטיח רשימות נוספות בעתיד הקרוב.

________

באותו נושא – 101 דרכים להאט את החיים – פרק 12 – פותחים ספרים

________

תגובות7

  • להגיב דצמבר 4, 2014

    אמיר פכר

    אני מציע את הספר מומו של מיכאל אנדה

      

    • עמית נויפלד
      להגיב דצמבר 4, 2014

      עמית נויפלד

      מומו וגנבי הזמן… מודה בבושה שטרם קראתי, למרות ששמעתי עליו רבות, והבנתי שיש גם הצגה לא רעה על פיו. תודה.

        

  • להגיב מרץ 28, 2015

    נמרוד

    הי, אמנם עדיין לא קראתי את כל הנ"ל (אם כי רכשתי חלק..), אבל אולי איזו רשימה נוספת? ^_^
    (אחד שאוהב ספרים)

      

    • עמית נויפלד

      צודק, אכן הגיע הזמן לרשימה השניה, אכין אותה בקרוב

        

  • להגיב ינואר 13, 2016

    הדס

    מה עם הזכות לעצלות של פול לפראג?

      

    • עמית נויפלד
      להגיב ינואר 16, 2016

      עמית נויפלד

      כן, בהחלט יש לו מקום בעשריה השניה, יחדים עם "בשבח הבטלה" של ראסל ועוד כמה ראויים אחרים. משום מה אני לא מגיע לכתוב את ההמשך…

        

  • להגיב אוגוסט 12, 2016

    דין

    תודה רבה מדהים! מסכים עם כל המלצה בלי לקרוא אותם עדיין! מוסיף וממליץ על כל הספרים של אקהרט טול!

      

השאירו תגובה