הרגלי זן – 11 – אין תירוצים: מינימליזם עם ילדים

כאשר חברי, ג'ושע וראיין (המינימליסטים), יצאו לסיבוב השקה ארצי של ספרם החדש, הם זכו לשמוע שוב ושוב את אותה אמירה, "אני לעולם לא אוכל להיות מינימליסט בגלל שיש לי ילדים." ולאמירה זו הם הגיבו תמיד בתשובה, "חברינו ליאו הוא מינימליסט… ויש לו שישה ילדים."

הדבר המצחיק הוא שכאשר אני התחלתי לפשט את חיי, ולהתנסות במינימליזם, אחזתי באותו קו מחשבה – האמנתי כי אין שום סיכוי שאוכל לעשות את השינוי, בגלל ילדי, או בגלל העדפותיה של אשתי.
מדהים עד כמה טעיתי.

יצאתי למסע לחקר המינימליזם, תוך שאני עוסק בניסויים קיצוניים, ועובר אתגרים מהנים עם משפחתי, והמסע הזה לימד אותי שלעולם לא אוכל להשתמש במשפחתי כבתירוץ לאי עשיית שינוי בו אני חפץ. במקום זאת, אני מצרף אותם למסע, שהופך לדרך נהדרת לבלות זמן יחדיו.

הנה מה שלמדתי עד כה: 

זה מתחיל איתי. אתה לא באמת יכול לדחוף את המשפחה שלך לשינו אלא אם כן הם מעוניינים בו. אז מה שאני עושה זה לשנות קודם כל את עצמי, ולהוות דוגמא חיה לכך שיש דרך אחרת, ושהיא יכולה להיות מעניינת ואפילו טובה יותר. אני מדבר איתם על השינוי על מנת שהם יבינו מדוע אני עושה אותו, מה גרם לי לשקול אותו, אילו צעדים אני לוקח, האם הוא קשה או לא, האם אני אוהב אותו. בראותם אותי עובר את
השינוי, הם יכולים לשקול לעבור אותו בעצמם, או לחילופין להגיע למסקנה שאבא יצא מדעתו – בשני המקרים הם לפחות רואים אפשרויות חדשות.

לדוגמא, אני יכול להתחיל לעשות סדר ולפנות דברים שאין בהם שימוש מהארון ומהמגירות שלי, או להתחיל לסרוק את כל הניירת שלי לפורמט דיגיטלי, או לפנות שטח אחסון. אלה דברים נהדרים שהם יכולים לראות, ובאותו הזמן אני מאפשר להם להיות הם עצמם מבלי לדחוק בהם או לצפות שיצטרפו אלי.

 

משפחת בבאוטה בהרכב מלא

המינימליזם הוא שיחה. מינימליזם אין פירשו להיפטר מכל חפציך ולחיות עם מספר מועט ככל האפשר של פריטים. בתוך משפחה, המינימליזם הוא למעשה שיחה אודות מה באמת חשוב. מה הכרחי. מדוע אנו בעלי דברים ומדוע אנו עושים דברים. במקרים רבים, משפחות כלל לא מנהלות את השיחה הזו – התשובות כביכול מרומזות באופן בו הן בוחרות לחיות. אבל המינימליזם מבקש להציף את הנושאים האלה ולשוחח עליהם בפתיחות. התוצאה של שיחה כזו תהיה שונה ממשפחה למשפחה – אחדות ימשיכו לחיות באותה צורה, אותה הן רואות כטובה ביותר עבורן, אולם אחרות יחליטו לנסות ולאמץ מספר שינויים, ואין באמת דרך אחת נכונה. הדבר החשוב הוא להתחיל בשיחה, ולהניח לה להתנהל ללא הפסקה בשארית חייכם.

תתענגו על ההנאות הקטנות. אווה ואני התחלנו להפחית את כמות הפעילויות עם הילדים העולות כסף רב (אם כי לא לגמרי), ובמקום זאת התחלנו לשחק יחדיו מחוץ לבית, בפארקים ובגנים, לשחק יחדיו בתוך הבית, ולבשל יחדיו את הארוחות. אני לא אומר שאנו עושים זאת כל יום (לא תמיד יש לנו את הזמן או האנרגיה) אבל התחלנו להראות להם שדווקא הפעילויות הפשוטות ביותר הן אלה שמהנות ביותר, ושאתה לא צריך לבזבז המון כסף על מנת ליהנות מהחיים.

לראות במכשולים הזדמנויות לימוד. אם תתחילו לפשט את חייכם ולפנות את החפצים המיותרים מביתכם כמשפחה, אתם תחושו אושר גדול מהשינוי, אבל לעיתים ייתכנו עיכובים בתהליך. ביתך עלולה לרצות לפתע סט של אלף בובות זעירות שהיא ראתה באיזו פרסומות מגניבה, או שאתה עלול לקבל לפתע ערימה של דברים מבני משפחה. אירועים כאלה עלולים להיתפס כעיכובים מייאשים … או שאתה יכול לעשות בהם שימוש כדי ללמוד איך להתמודד איתם בעתיד, שאחרי הכול הם חלק בלתי נפרד מהמציאות. אם לא תתמודד עימם אתה עלול למצוא את עצמך במאבק מתמיד – יש הרבה מה ללמוד מהתמודדות עם סבא שאינו מבין מדוע אין לך כמעט דברים.

אתגרים הם דבר מהנה באופן שלא ייאמן. אני אוהב אתגרים משפחתיים, ומבין אלה הכי אהובים עלי הם אלה במהלכם אנו בודקים כיצד אנחנו יכולים להסתדר בלי "דברים". אכתוב על זה עוד בהמשך הפוסט, אולם בבסיס, הצבת אתגר היא דרך מהנה בעבור משפחה בבואה להתמודד עם ניסיון חדש.

לשנות מסורות באופן חיובי. יש הרבה דברים שאנו עושים מהסיבה הפשוטה שתמיד עשינו אותם. אבל מסורות אלה יכולות להשתנות – מדוע בעצם אנחנו צריכים לקנות כל כך הרבה מתנות בחג המולד?

קשה לשנות מסורת, קשה משום שאנשים מתעבים את הוויתור על הדבר אליו הם התרגלו. לפיכך יש להציג את השינוי במסורת כהזדמנות לעשות משהו אחר ומדהים. במקרה מתנות חג המולד, החלטנו לחסוך את הכסף שתכננו להוציא על חפצים בהם אין לנו באמת צורך, ולהשתמש בו על מנת לצבור חוויות משותפות. פארקי מים וחופשות משפחתיות כמתנה לילדים במקום לקנות להם עוד צעצועים. הילדים אולי מתגעגעים מעט לצעצועים, אבל הם מאוד אוהבים את החוויות.

דברו עם בני משפחה אחרים. כשאתם מתחילים לעשות שינויים גדולים, בני משפחה אחרים (דודים, דודות, אחיינים, סבים וסבתות וכו') עלולים לעלות תהיות בנוגע לשינוי שאתם עוברים. זו תופעה מוכרת הנובעת מהעובדה שאתם עושים משהו שהוא מחוץ לנורמה, ושלא כל אחד מסכים איתו. בדיוק בשל כך זאת הזדמנות נפלאה לשוחח עם בני המשפחה על מה שאתם עושים, להעניק להם מידע, להרחיב את השיחה למעגלי המשפחה המורחבת. ושוב, אתם משמשים דוגמא לאנשים אלה ומראים להם שיש דרך שונה – לעיתים הם אפילו מקבלים השראה ומתחילים שינוי דומה בעצמם.

מצאו אפשרויות חדשות שיחליפו את הצורך בחפצים. במקרים רבים אנחנו משוכנעים שאנחנו לא יכולים להסתדר בלי חפץ כזה או אחר, אך כאשר אנו נהיים יצירתיים, אנו מגלים שאיננו זקוקים להם באמת. אנחנו, למשל, נפטרנו מכל אלבומי התמונות שלנו והעברנו אותם לפורמט דיגיטלי, ובחלקן אנו משתמשים כשומרי מסך במחשב – במקום להניח להם להעלות אבק באלבומים שלעולם לא נפתחים, אנחנו רואים אותן עכשיו בכל יום! העברתי את כל הניירת לפורמט דיגיטלי, כולל עבודות אמנות, תעודות בית הספר של הילדים, ופתקים קטנים שהם היו כותבים לנו.

היו נוכחים בכל שלב. הדבר החשוב ביותר הוא לא השינוי שאתם עושים – אם אתם מתרכזים בתוצאות אתם עלולים לחוש תסכול מאחר ואתם לא באמת יכולים לשלוט בבני המשפחה האחרים. ייתכן ותשפיעו עליהם ותמלאו אותם בהשראה, אבל אתם לא יכולים לכפות שינוי, אתם לא יכולים לכפות דעות שונות משלכם. במקום זאת, אתם יכולים להיות נוכחים ומודעים בכל שלב בדרך, ללמוד ממנו, ליהנות ממנו, ולהיות השינוי הפנימי והמודע שיהווה דוגמא לשאר המשפחה.


כמה מהאתגרים המשפחתיים שלנו

ערכנו מספר אתגרים משפחתיים שהוכיחו את עצמם ככיפיים בצורה שלא תיאמן, הנה כמה מהם:

עברנו לגור בסן פרנסיסקו עם תרמיל גב וארגז אחד. כאשר עזבנו את עירנו גואם ועברנו לסן פרנסיסקו בשנת 2010, החלטנו לפתוח דף חדש לגמרי, ובהתאמה מכרנו או מסרנו את כל חפצינו. שוחחנו על כך עם הילדים, ולמרות שבהתחלה היססו, הם החליטו להצטרף לאתגר. כל אחד מאיתנו ארז ארגז אחד אותו שלחנו לסן פרנסיסקו, ולמטוס עלינו עם תיק גב אחד בלבד. ההחלטה הזאת הפכה את המעבר להרבה יותר קל, ואני אהבתי את העובדה שנוכל להמציא את חיינו מחדש יחדיו עם המעבר.

לחיות בלי רכב. המעבר לסן פרנסיסקו אפשר לנו להחליף את הבעלות על רכב פרטי בהליכה, שימוש בתחבורה הציבורית ושיתוף רכבים. זה היה אחד האתגרים המהנים ביותר, ואני אהבתי כל רגע ממנו. למרבה הצער, בקרוב נקבל רכב מאחר ואנו עוברים שוב, מסן פרנסיסקו לדיויס (נשתדל לרכב על אופניים ככל האפשר), אולם אלה היו ארבע שנות הליכה נהדרות.

לטייל עם תיק גב אחד בלבד. כאשר אנחנו יוצאים לחופשות משפחתיות, כל אחד מאיתנו לוקח עימו תיק גב אחד בלבד. בהתחלה הילדים לא התלהבו מהרעיון, אולם במהרה הם גילו עד כמה הטיול הופך לקל יותר ונעים כשאתה לא מתנייד עם מזוודה גדולה. זה באמת הבדל משמעותי, להיות מסוגל לעלות לרכבת, להיכנס לתחתית, לנוע בשדות תעופה ולטייל בעיר חדשה מבלי לסבול מהתכווצויות… אפילו אווה אימצה את הרעיון, דבר שלא חשבתי שיקרה בקלות, אבל היא פשוט מדהימה.

The only way to travel

אפס מתנות בחג המולד. כפי שציינתי קודם, העברנו 4-5 שנים ללא הענקת המתנות המסורתית של חג המולד, למעט מתנות בדמות חוויות חדשות אותן צברנו יחדיו.

לחיות ללא טלוויזיה בכבלים. ויתרנו על הטלוויזיה בכבלים כאמצעי לחיסכון כספי, אבל למען האמת אני אוהב את העובדה שאנחנו לא צופים בפרסומות או חיים בבית עם טלוויזיה דלוקה 24 שעות. הפרסומות הן אחת האויבות הגדולות של המינימליזם, כך שביטול או צמצום החשיפה לפרסומות הוא צעד גדול בכיוון.

________

לכל הפרקים שתורגמו עד כה בטור הרגלי זן

________

תגובות4

  • להגיב מאי 22, 2014

    שירה

    מקסים! ומזלו שהיה לו כזה שיתוף פעולה עם שבעת חברי המשפחה האחרים.

      

    • מערכת סלואו
      להגיב מאי 22, 2014

      מערכת סלואו

      אין ספק שמזל היה חייב להיות מעורב בסיפור הזה… שישה ילדים! 🙂

        

  • משה וולפסון
    להגיב אוקטובר 12, 2016

    משה וולפסון

    פוסט נחמד

    דומני שהכותרות של הפיסקאות זקוקות לסידור מחודש…

      

    • מערכת סלואו
      להגיב אוקטובר 12, 2016

      מערכת סלואו

      כן, משהו אכן השתבש בפוסט הזה, תודה.

        

השאירו תגובה