יום ללא סופרמרקטים – מהאחד באפריל ועד אחרית הימים

במהלך שיטוט אקראי בפיד הפייסבוק שלי נתקלתי באירוע "יום ללא סופרמרקטים" שמקודם על ידי פרלמנט אזרחי וצדק חברתי – חדר המצב, ועתיד להתרחש בעוד שבוע בדיוק באחד לאפריל. ההזמנה לאירוע מתחילה במשפט כלבבי "כי המחירים שלהם הם בלוף והמבצעים שלהם בדיחה", אותו השמעתי בוואריאציות שונות בעבר, אולם המשך הטקסט הנלווה הותיר בי את הרושם כי מארגני היוזמה, למרות כל הכוונות הטובות, חוטאים במחשבה כי כלכלת רשתות היא עובדה מוגמרת בה לא ניתן להיאבק:

"רשתות השיווק הגדולות יכולות לעבוד סביב רוב המוצרים על בערך 25% רווח בלבד, ועדיין ירוויחו יפה מאוד, לא יוכלו לשלם מיליונים משכורות ולא למשוך עשרות מיליונים דיבידנדים אבל עדיין לחיות טוב מאוד.

המטרה היא לא לפגוע באף אחד, לא ברשתות ובטח לא בעובדים שלהם שעובדים קשה ומתפרנסים כמו כולנו שכר רעב ו/או שכר רעב פלוס. דאגתנו היא לגרום לכולם להבין שנגמרה החגיגה גם החברות הגדולות (בעיקר) וגם רשתות השיווק יצטרכו לוותר על אחוזי רווח הגזל שלהם, לציבור אין יותר מאיפה לממן את החגיגה הזאת."

מתחיל באחד באפריל – יוצאים מהסופרמרקט ולא חוזרים


שתי הפסקאות הקצרות חושפות חוסר הבנה כמעט נאיבי בכל הקשור לתפקודן ומהותן של הרשתות, ומבחינתי מדובר בהזדמנות טובה לשוב ולחפור על קמפיין "רק לא רשת" שמקודם באתר זה מיומו הראשון, ומבהיר מדוע מוטב לכולנו להחרים רשתות מכל סוג ומין, ולשוב ולרכוש מיצרנים קטנים ועסקים פרטיים. הטקסט מטה אמנם הופיע בגרסאות קודמות באתר, אולם אני מבטיח שהוא הולך ומשתכלל עם הזמן, והוויכוחים והערות הטוקבקיסטים עוזרים לחדד את הטיעונים.

להלן כל הטענות שאמורות להבהיר לנו אחת ולתמיד מדוע יום ללא סופרמרקטים צריך להתחיל באחד לאפריל ולהימשך ברציפות עד אחרית הימים, כאשר שלושת הטענות הראשונות הן אלה שבדרך כלל נשמעות מפי אלה המצדדים בכלכלת רשתות, ומשם נמשיך לעולם האמיתי:

רשתות זולות יותר מעסקים קטנים. אם הייתי פותח סניף בכל פעם ששמעתי את הטענה הזו היו לי היום יותר נקודות מכירה מאשר לוולמארט. מניסיוני האישי אני יכול להעיד שלמעט מבצעים נקודתיים ואקראיים, המחירים בשוק, במכולת השכונתית, בחנות הבגדים שמתחת לבניין שלי, בחנות הספרים בקינג ג'ורג' ואצל הנגר משוק הפשפשים שבנה עבורי את הספרייה, זולים יותר מאלה של רשתות השיווק, רשתות הבגדים, רשתות הספרים, ורשתות הרהיטים בהתאמה.

באופן לא מפתיע, טענה זו מגיעה תמיד מאנשים שלא טרחו להיכנס לבית עסק קטן בשני העשרים האחרונים, ובמקביל הצליחו לפספס גם סקירות של כלי תקשורת מרכזיים אשר מצאו כי עסקים קטנים זולים, לעיתים במאות אחוזים מרשתות ארציות גדולות. כך למשל עלה בכתבה ב"תוכנית חיסכון" שבדקה את רשתות "הום סנטר" ו"קנה ובנה", וכך עלה בכתבה שבדקה את מחירי בתי המרקחת הפרטיים לעומת רשתות הפארם הגדולות, ובעוד בדיקות רבות אחרות.

לרשתות גדולות יש כוח קניה שעסקים קטנים לא יכולים להתחרות עמו. טענה זו מגיעה בדרך כלל ממי שקרא את הסעיף הראשון אבל לא נותן לעובדות לבלבל אותו. אז נכון, לרשתות יש כוח קניה גדול, ואפשרות ללחוץ על ספקים, אבל עובדתית, ההנחות הגדולות שהן מקבלות אינן מתגלגלות לכיסם של הצרכנים. מי שכן רוצה לדעת לאן הולך הפער הגדול שבין המחיר לרשת והמחיר לצרכן מוזמן לפשפש בדוחות הכספיים ולהתרשם מהמשכורות המשולמות למנהלים הבכירים ומהדיבידנדים המחולקים לבעלי המניות המרכזיים. מעבר לכך, אין שום מניעה לכך שעסקים קטנים מאותו התחום, בין אם מדובר בחנויות ספרים ובין אם בבתי מרקחת או קפה, יתאגדו יחדיו במטרה לזכות באותן הנחות מפליגות.

רשתות גדולות יוצרות מקומות עבודה. באחת מהרצאות ה"טד" המפורסמות ביותר, מסביר היזם הסדרתי והמולטי מיליונר, ניק הנאוור, מדוע אין טעות גדולה יותר מזו. על מנת לחוס על אחת עשרה הדקות הבאות מחייכם אני אתמצת את עיקרי הדברים – רשתות לא יוצרות מקומות עבודה. כוח הקניה שלנו, הצרכנים, הוא זה אשר יוצר דרישה ומהווה את החסם היחידי בפני עתות של אבטלה קשה, עובדה אשר הופכת אותנו למעסיקים הגדולים ביותר במשק, וליצרני מקומות העבודה האמיתיים. ככל שיותר ויותר מאתנו יקלעו לעבודה באחת מהרשתות, ויעברו להרוויח משכורות מינימום, היכולת שלנו לייצר עוד ועוד מקומות עבודה תדעך, האבטלה תגדל, והמשק ייקלע למשבר.

אחרי שהבנו מה הרשתות הגדולות לא עושות מן הראוי להעלות על הכתב את מה שהן כן עושות בלא מעט הצלחה, ובראש ובראשונה:

רשתות גדולות גורמות לנו להוציא יותר כסף מכפי הנחוץ. זאת לא אשמתן כמובן, זה בדי.אן.איי שלהן. כל הצדקת קיומה של רשת גדולה היא ביכולתה לגרום לנו לקנות יותר ממה שהתכוונו מראש. החל במבצעים של ארבע במאה, מחירי "סוף עונה" המתחילים שעתיים אחרי שהחזאי אישר את בואה, וכלה בהרחקת מוצרי היסוד לירכתיי החנות והגדלת העגלות באמצעות סטרואידים על מנת לתת לנו את התחושה שעדיין לא קנינו כלום – הרשתות הגדולות הפכו זה מכבר את מכירת היתר לאמנות.


רשתות גדולות תורמות להעמקת הפערים החברתיים.
אם גם אתם, כמו באי וועידת דאבוס השנתית, מאמינים כי אי השוויון ההולך ומחריף מהווה בעיה חברתית מרכזית, עליכם לזכור כי בכל פעם שמי מאתנו עורך את קניותיו ברשת גדולה, הוא תורם במו ידיו להעמקת הפערים שבסופו של דבר יביאו לקרע סופי ובלתי נמנע בחברה, ועל כך אין ולא יכולה להיות מחלוקת – רשתות, גם אלה העובדות באמצעות זכיינים, תמיד יתרמו לעושרם של מעטים, בעלי השליטה המרכזיים.

רשתות מובילות לשוק ריכוזי הפוגע בתחרותיות.
בשנת 2010 קבע הממונה על ההגבלים העסקיים כי חמש המאפיות הגדולות בארץ התנהלו כקרטל ותיאמו מחירים. נכון להיום בשוק הבשר, בו שולטות שתי חברות בלבד, נרשמים תעריפים גבוהים לצרכן וקיים חדש סביר להתנהלות לא חוקית. פליטת הפה של רונן נימני, בעלי "קפה קפה", אישרה כי בעלי רשתות הקפה מתאמים ביניהם מהלכים, וזה רק על קצה המזלג. העובדה היא פשוטה, כאשר יש רק כמה שחקנים גדולים החולקים ביניהם שוק שבוי של צרכנים, אין להם באמת אינטרס אמיתי להתחרות אחד בשני, ומכאן הדרך לתיאום מחירים קצרה מתמיד. רק ריבוי של עסקים קטנים יכול להבטיח את התקיימותה של תחרות אמיתית.

רשתות פוגעות בכלכלה. לרשתות יש השפעה מיידית על מעגלים שניים ושלישיים של יצרנים, בעלי מקצועות חופשיים וספקים. אותם 400 נגרים שסגרו את דלתותיהם לאחר כניסתה של איקאה לשוק שכרו 400 חללי עבודה, העסיקו 400 עוזרים לפחות, 400 עורכי דין, 400 מנהלי חשבונות, 400 סוכני ביטוח, 400 נהגי הובלות, אכלו ב- 400 מסעדות פועלים קטנות וכך הלאה. רשתות, מנגד, ישאפו תמיד לצמצום, סליחה, ל"התייעלות" כוח העבודה המקצועי. כך למשל פעלה רשת סופר פארם כאשר החליטה לפטר 90 רואי חשבון שאיישו עד אז כל סניף וסניף.

אם זה רק היה חוסך בשורה האחרונה כסף לצרכן לא הייתי מלין, אבל ראו סעיף ראשון בטור.


רשתות פוגעות באיכות, במגוון ובשירות. בזמן שירותי הצבאי בירושלים לקח אותי יום אחד חבר לבית קפה חדש ובו אכלתי את סנדוויץ' החביתה הטעים ביותר שאכלתי בחיי. אני חושב ששבועיים אחר כך לא הפסקתי לבלבל לחברים בתל אביב את המוח בגלל אותה חוויה. הפעם האחרונה שאכלתי ב"ארומה" היתה לפני חמש שנים בערך, וסנדוויץ' החביתה התפל והמרוט שקיבלתי לא הזכיר בכלום את אותו אחד שאכלתי בסניף הראשון והמקורי. כל עוד האחים שפע היו במקום על מנת לוודא כי המזון המוגש בבית הקפה שלהם יוצא ברמה הגבוהה ביותר, הוא אכן היה כזה. מרגע שהפכו לרשת ארצית הרי שהם גם איבדו שליטה על איכות המוצר הסופי, וארומה אינה יוצאת מהכלל. בעל עסק קטן הנמצא במקום, תמיד יספק מוצר איכותי יותר מעובד לא מיומן המרוויח כמה שפחות.

בנוסף, רשתות, מטבע הדברים, נוטות לצמצום והאחדה, בעוד שעסקים קטנים תורמים לריבוי וגיוון, בעודם משקפים את טעמיהם השונים של בעליהם. להמבורגר של רשת מקדונלדס יהיה את אותו הטעם בדיוק בין אם הוא נמכר ברומא ובין אם בדימונה, אולם שתי המבורגריות פרטיות יציגו טעמים שונים לגמרי גם אם הן ממוקמות באותו הרחוב. בעולם גם קיימים מעל 200 זנים שונים של תפוחים, אולם בשופרסל נמצא לכל היותר שלושה או ארבעה, והרפתקנים קולינאריים מוזמנים לכתת את רגליהם לשוק האיכרים.

ואחרון חביב, השירות. במכולת אני יכול לרשום בהקפה אם במקרה שכחתי את הארנק, מעצב הבגדים בחנות הקטנה יקרא לי מהקצה השני של הרחוב כדי לספר לי שהגיע משלוח חדש של חולצות טריקו, והאם ובתה שמנהלות את בית המרקחת בקינג ג'ורג' ניסו במשך תקופה ארוכה למצוא לי שידוך ראוי מבין רווקות השכונה. האדם הוא יצור חברתי, ואנחנו זקוקים למגע תמידי עם הזולת. קניה בעסקים קטנים היא עוד דרך טובה מני רבות לשמור על מרקם חברתי ואנושי.

תאמינו או לא אבל ישנן עוד טענות ראויות כנגד המשך קניה ברשתות, כמו למשל הפגיעה המתמשכת במרקם השכונה והרחוב, אולם, אם הגעתם עד כאן וטרם השתכנעתם, סביר להניח שאתם מחזיקי מניות או בעלי עניין באחת או יותר מן הרשתות הגדולות.

 

_________

באותו נושא

רק לא רשת

יש רשתות טובות, או, למה מגה חייבת לקרוס

להציל את טוראי קובלנץ

 

_________

תגובות2

  • להגיב מרץ 24, 2014

    תומר

    בגדול הכל נכון רק הערה בונה. להגיד שבמכולת יותר זול מבסופר באופן גורף זה לעוות את המציאות. בתור מי שמשתדל כמה שפחות לקנות ברשתות גדולות ועדיין לפעמים יש מבצעים שווים שחנויות קטנות לא יכולות לתת. האמת היא כרגיל איפושהו באמצע. בתור קורא שבסך הכל נמצא במקום מודע אני לא זקוק לשכנועים אבל אם היתה הסתכלות אובייקטיבית יותר על העניין הייתי מעריך את הטקסט והכותב יותר. לא תמיד צריך ללכת ראש בקיר עם הרעיון שרוצים להעביר. לדעתי אם היה כתוב שיש רשתות שאכן מביאות מידי פעם מבצע נקודתי שווה שאין בחנויות קטנות אך למרות זאת זה זניח ועדיף לקנות בחנויות קטנות (למשל) כבר זה היה נשמע אמין יותר ומשליך אמינות על יתר הטקסט. אני לא אומר שנעשתה פה איזו הטעיה בזדון חלילה. אני מניח שהבן אדם משוכנע בכך. אך מה לעשות זה לא עומד במבחן המציאות.
    סתם דוגמא שכולם מכירים: את העוף בשקל המפורסם של רמי לוי לא היינו מקבלים באף מכולת. ויש עוד אין ספור דוגמאות.

    לסיכום: אחלה יוזמה רק לא לסלף עובדות ומציאות זה סתם יוצא לא אמין וחבל.

      

  • עמית נויפלד

    הביקורת שלך לגיטימית, ובמקומות אחרים באמת התייחסתי יותר לעומק לנושא המחירים עצמם, למשל בטקסט המקורי של רק לא רשת: "אבל נניח, רק לצורך הדיון, שארבע מאות הנגרים אכן היו מייצרים ספריית כוורת, כזו הנמכרת באיקאה, בעלות נוספת של 500 או 1,000 ₪ – הנה לכם פער ראוי לשמו, שלטובתו יש גם יש להעדיף את הרכישה הזולה יותר. אך האומנם? אותם 400 נגרים שכרו 400 חללי עבודה, שילמו מיסים, העסיקו עוזרים, נהגי הובלות, חשמלאים, סוכני ביטוח, רואי חשבון, עורכי דין. הם אכלו במסעדות פועלים קטנות באזור התעשייה בו עבדו ולמעשה קיימו רשת כלכלית בזעיר אנפין שהיתה תלויה בהן כול כולה, וכעת היא קרסה. אז נכון, חסכנו 500 או 1,000 ₪ על כוננית ספרים באיקאה, ואצל רמי לוי עוד 75 אגורות על קופסת שימורים, אבל המחיר ששילמנו בסופו של דבר היה גבוה מנשוא – הרס הכלכלה המקומית, שנמסרה על מגש כסף לאופורטוניסטים נמרצים, לתאבי הבצע ושאר בוזזים – וכל זאת בחסות השיטה שעדיין מאמינה בתיאורית החלחול הישנה – אם נדרבן יזמים ובעלי הון, הכסף יזלוג אט אט מטה אל השכבות החלשות. אבל כסף לא באמת מחלחל כמו מים, ולראיה, מעולם לא התגלה מאגר תת קרקעי של שטרות של מאתים. הכסף תמיד נתקע למעלה, בשכבה הראשונה והגסה."

    בנוסף, חשוב להתייחס לנושא המבצעים – רוב האנשים שנסעו לרמי לוי וקנו עוף בשקל (שיש לי הרבה מה לומר על זה אבל לא כאן ולא עכשיו) מלאו עוד עגלה או שתיים כך שהרשת הרוויחה עליהם במקומות אחרים, אתה מוזמן לקרוא את הכתבה הזאת על רשתות ה"דיסקאונט"
    (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000884737#fromelement=hp_firstarticle)

    במילים אחרות, אני בכל זאת עומד מאחורי הטענה שרשתות, בסיכומו של דבר, יקרות יותר מקניה במכולת או בשוק – פשוט מפני ששם אתה קונה רק את מה שאתה צריך ולא את מה שדוחפים לך במבצע ואחר כך נזרק לפח.

    בכל מקרה, הטקסט כאמור עובר גלגולים ושיפורים באופן תמידי, ואני אקח את ההערות לתשומת לבי, תודה

      

השאירו תגובה