סיפורי האטה – 3 – אראל בן צדוק – יש יותר מדרך אחת לעשות אקזיט מוצלח

אם חייו של אראל בן צדוק היו מתנהלים לפי התוכנית שהתווה לעצמו, היום הוא כנראה היה ממוקם בחוד החנית של אומת הסטארט אפ, אותה אחת בה מתגאים השכם וערב קברניטי המדינה, מבלי לקחת בחשבון כמובן שסך כל העוסקים במלאכת הקודש הטכנולוגית אינו עולה על 8% מכלל האוכלוסייה. אבל אראל, כאמור, זכה להימנות עם אותם יחידי סגולה המניעים את החדשנות הישראלית קדימה, מהנפקה למכירה וחוזר חלילה, ואף זכה לעשות זאת ברמות הגבוהות ביותר, כמנהל בכיר ומנכ"ל של מספר חברות בתחום האינטרנט.

"המסלול שלי היה דומה לזה של הרבה אנשים," מספר לי אראל בשיחה, "הייתי בתנועת הנוער "צופי ים", בה גם הדרכתי, יצאתי לשנת שירות, התגייסתי לחיל הים ועברתי קורס חובלים. אחרי השחרור משירות הקבע נרשמתי ללימודי הנדסת מחשבים וניהול, והשתלבתי בתעשיית ההיי טק." עד כאן חייבים להודות כי אכן קשה להאשים אותו בנון קונפורמיזם, "תקופה קצרה עבדתי כמתכנת," הוא ממשיך, "אולם למרות שהיתה לי את ההכשרה הטכנית המתאימה הרגשתי שאני נמשך יותר לתחום הניהול, ואחרי כשנה הפסקתי לעבוד כמתכנת וקיבלתי את התפקיד הניהולי הראשון שלי."

בתור מנהל אראל התגלה במיטבו, ובתקופה קצרה יחסית הצליח לבנות לעצמה קריירה יפה, תוך שהוא עובר מחברה לחברה וממלא שורה של תפקידים, עד לתואר הנכסף "מנכ"ל", אותו זכה למלא במספר חברות, האחרונה שבהן חברת אינטרנט גדולה, ולעשות זאת בגיל צעיר יחסית של 32 שנים בלבד.

יחד עם זאת, כל אחד משלבי ההתקדמות, וכל אחד מהמעברים שעשה, מחברה לחברה ומתפקיד לתפקיד, לווה בתובנות חדשות שהלכו והתגבשו בנוגע לעולם העסקי בו בחר לעבוד ולפעול. "בחלק מהמקומות אתה מרגיש יחס מאוד לא אישי, מתייחסים אל העובדים כאל פונקציה, מספר שצריך להתאים במשוואה. במקומות אחרים מצפים ממך לשקר ביודעין ללקוחות, לתת הצעות מחיר נמוכות על מנת לזכות בפרויקטים ואז להעמיס עלויות נוספות תוך כדי עבודה. גם האנשים ששכרו אותי לתפקיד המנכ"ל בחברות שהקימו, חלקם עשירים מופלגים ואנשים מאוד מוכרים בתעשייה, התגלו לא אחת כמניפולטורים חסרי בושה, כאלה שלא יהססו לשקר ולרמות על מנת לקדם את האינטרסים שלהם, ולעשות זאת באופן כזה שיסיר את מירב האחריות מעליהם. מאחר ואני הועסקתי תחתם בעמדה הבכירה ביותר, אתה יכול להבין מי היה אמור מבחינתם לעשות את העבודה השחורה."

בכל פעם שסיים תפקיד היה יכול אראל לחוש בספק שמנקר בו ומביא אותו לשאול האם אלה באמת החיים שהוא רוצה לעצמו, "כבר הייתי בתפקידים בכירים, הרווחתי משכורות יפות כשכיר, אבל היה משהו בתעשייה, בדת הטכנולוגית שהלכה והתעצמה מסביבי, במרדף הבלתי פוסק אחר ה"חדשנות" שלא ברור תמיד מה היא משרתת ואת מי, שגרם לי לחשוב שאולי אני לא באמת מתאים לסוג כזה של חיים. איכשהו, ולמרות הכול, תמיד מצאתי את עצמי בסוף נשאב לתפקיד חדש."

הספק בדבר שייכותו הערכית לעולם העסקי בו פעל, היה יכול, באופן תיאורטי, ללוות את אראל לשארית חייו, אולם את התשובה לשאלת מיליון האופציות הוא קיבל מעט אחר כך, כאשר בתפקיד האחרון שלו כמנהל בחברת אינטרנט גדולה קיבל הוראה חד משמעית מבעלי החברה לשקר לאחד הלקוחות הגדולים ביותר שלה, ואראל, שעד לאותו היום הצליח לשמור על ערכיו, החליט גם הפעם לסרב לקחת חלק במשחק. "פשוט לא הייתי מסוגל לעשות את זה, אמרתי את האמת ושילמתי את המחיר". המחיר היה הליך פיטורין אותו מכנה אראל בעדינות "מכוער", ולאחריו מצא את עצמו מחוץ לעולם ההיי טק. "בסך הכול עבדתי שמונה שנים כמנהל, משנת 1996 ועד שנת 2004, ויחסית לזמן הקצר הזה עשיתי תפקידים יפים מאוד, אבל היה לי ברור שאחרי הפיטורים האלה אף בעל חברה נורמלי כבר לא ייקח אותי לתפקיד בכיר בתחום הניהול. מהבחינה הזאת זה היה הסוף."

למרות שהסוף המדובר הגיע בתקופה של ספקות כבדים, אראל לא מנסה להפחית בגודל המשבר שחווה בעקבותיו, "אתה צריך להבין שלמרות כל מה שאני מספר לך הרי שאלה היו החיים שלי, זאת היתה הקריירה שלי, בתחום הזה אני בניתי את עצמי ועכשיו פתאום אני בחוץ, בלי עבודה, בלי מקצוע אחר שיכול לפרנס אותי, ובלי חסכונות גדולים שיכולים להקנות לי כמה שנים טובות של שקט. וזה לא רק עולם ההיי טק, לפיטורים האלה התלוותה הבנה שכל העולם העסקי לא מדבר אלי יותר, שאני צריך כיוון אחר לחיים, רק שלא היה לי מושג איפה להתחיל לחפש."

בתור התחלה פנה אראל להגשים חלום ישן ונרשם ללימודי פילוסופיה, שאכן סיפקו עניין לרוח אולם לא סייעו לו להתקדם במציאת מקומו בעולם, ובמקביל נרשם לקורס מורי יוגה. "מאז שאני זוכר את עצמי עסקתי בספורט, רץ, שוחה, חותר, ובאותה תקופה גם עסקתי ביוגה. קורס המורים אפשר לי להתחיל לעבוד במשהו שאהבתי, אם כי באותו שלב, ובתור מורה שכיר שמגיע לסטודיו פעם פעמיים בשבוע ומעביר שעה וחצי בכל פעם, קשה לי לומר שזה הצליח למלא אותי במשמעות וסיפוק. זה היה נחמד, היו לי תלמידים שהפכו לחברים, אבל בכל זאת, הייתי רגיל לעבודה אינטנסיבית יותר באופן משמעותי." כדי לנסות ולמלא את יומו התחיל אראל לעבוד בנוסף גם עם נוער בסיכון, כשייט בפרויקט שנקרא "עוגן לחיים".

השינוי המשמעותי הגיע עם החלטתו של אראל להקים סטודיו משלו ליוגה, הידוע כיום כסטודיו "תכלת" הממוקם בכניסה לכפר סירקין, ושאותו תכנן אראל מתחילה כעסק חברתי. "אני לא חושב שבאותם ימים אפילו הכרתי את המושג "עסק חברתי", אבל בראש שלי היה ברור שהסטודיו יהיה יותר ממקום אליו מגיעים להתאמן שעה וחזרה הביתה, לא רציתי עסק שיהיה בנוי רק על תזרים מזומנים, אלא מקום שיבנה סביבו קהילה. מבחינתי זה גם היה הפתרון לאמביוולנטיות שחשתי תמיד לעולם העסקים, מצד אחד הרצון לפעול בתוכו, ומצד שני הרתיעה ממנו."

ואכן, במקביל לניהול השוטף של הסטודיו, התמחות בסגנונות יוגה נוספים, ושיבוץ מורים נוספים, דאג אראל כי מסביב למוסד הטרי תתגבש פעילות החורגת מתחום השיעורים, כגון: ירידים קהילתיים, גינת ירקות משותפת, פרויקטים להתנדבות ועוד.

כבעל עסק קטן בישראל נתקל אראל בקשיים רבים, ולא אחת נאלץ להיעזר בהלוואות גישור על מנת לשלם את החשבונות. כשאני שואל אותו אם במהלך השנים האחרונות לא עלתה בראשו המחשבה לחזור לעולם ההיי טק ולמשכורות הבטוחות והנחות הוא משיב לי בכנות, "המחשבה על חזרה לעולם הישן מלווה אותי כמעט כל יום, ובכל יום אני עושה את הבחירה מחדש להיות בדיוק במקום בו אני נמצא. נכון, היו לי ימים קשים מאוד, כמו לכל עצמאי בעל עסק בארץ, אבל נכון לעכשיו יש לי מקום שאני מאוד גאה בו, מוסד שיצרתי מאפס, ושנוגע בכל יום באנשים אמיתיים, מהבחינה הזאת מדובר בעבודה, ביצירה, שהיא חוויה אמיתית, ואני לא רואה עתיד שבו אני מוותר על סוג כזה של סיפוק בעבודה."

בימים אלה, ולצד ניהול הסטודיו, מסיים אראל את התמחותו בפסיכותראפיה המתבססת על שיטת "מיינדפולנס" (קשיבות), ובכך הוא מגשים חלום ישן נוסף של עבודה בתחום הטיפול, "המיינדפולנס היא שיטה שהולכת וכובשת את העולם, ובמהותה היא עוסקת במציאת איזון, שלווה, ונוכחות ברגע המסוים בזמן. מחקרים מצאו שטיפול בקשיבות יכול לסייע במגוון של תחומים, החל בהפחתה של מתחים ולחצים נפשיים, וכלה בחיזוק המערכת החיסונית. מהבחינה הזאת אני מגלה בשנים האחרונות עולם חדש ומרתק, שגם משתלב בצורה מוצלחת בעיסוקים האחרים שלי, רק לאחרונה פתחתי קבוצה של "מיינדפולנס יוגה", וזאת רק ההתחלה."

__________

מכירים סיפורי האטה נוספים? שלחו לנו הודעה ונשמח לכתוב אודתם

__________

לפוסטים הקודמים בטור "סיפורי האטה"

__________