זבולון בא-לגן, או, כל מהפכה צריכה גג

אדם שיסתובב בדרום ת"א ויעבור ברחוב זבולון מול בנין מספר 11, לא יבחין בכך שהוא עובר ליד מהפכה. אך אם הוא במקרה ירים את מבטו אל ראש הגג, הוא יראה את גבעוליה וניציה של אחת כזו.

בראש הבניין בן שתי הקומות, על הגג, ירוק עז שובר את אפרפרות הבטון. שפע של עלים, גבעולים, ירקות, פירות ופרחים שצומחים על הגג, פורשים את עליהם, ומותחים גבעוליהם גבוה אל השמיים. זהו הלב של פרויקט: זבולון בא לגן – Zvulun Balagan שמתחיל במשתלה-גינה על הגג שבה גדלים אבטיחים, עגבניות ותירסים לצד בזיליקום, חרדל ומנגולד, וממשיך עם לול תרנגולות בחצר הפנימית למטה, קומפוסטר קהילתי לתושבי השכונה, סדנת עבודה מחומרים ממוחזרים, מתחם להקרנות סרטים בחנייה, ג'אמים מוזיקליים על הגג, ופעם בשבוע אפשר גם להצטרף לשיעור יוגה על הגג, בין המלפפון לחציל.

אבל הפרויקט הזה, הוא הרבה מעבר למשתלה-גינה-גג-לול-סדנה-קולנוע-יוגה. הפרויקט הזה הוא קהילה הנרקמת בשקט ומלמטה. קהילה אחת, כחלק ממארג הקהילות שהולכות ומתרבות ברחבי עולם. גראס רוטס. יש שרואים במחאת הצדק החברתי הגלובלית שפרצה בשנתיים האחרונות, שלב התחלתי של מהפכה תרבותית גלובלית, מהפכה שהיעד שלה בסופו של דבר הוא חיים בקהילות המשתפות פעולה בתוכן עצמן, וזו עם זו. מהפכה של חיבור, לאחר שנים של חיים בתרבות של ניתוק וניכור. זבולון בא לגן, הם חלק מהמהפכה הזו.

האנשים שמחזיקים את כל הפרויקט הקהילתי הזה בשתי ידיהם וממשיכים לפתח אותו הם שלושה שותפים שחיים יחד בדירה שהם שוכרים בבניין: Ofir Brom אופיר ברום (30), Iyar Semel אייר סמל (34), Ran Zarzevsky רן זרז'בסקי (27).

בכל שבוע מגיעים אנשים רבים מהשכונה ומהסביבה ומהווים חלק מהקהילה שצומחת שם. אפשר לקנות שתילים, אפשר לעבוד בסדנה, אפשר לבוא לסרט, אפשר לבוא לשיעור יוגה, אפשר להתענג על ג'אם מוזיקלי על גג ואפשר לבוא וללמוד איך אפשר להפוך גג אפור ומשמים, לגן עדן פורח.

אופיר אומר כי המהפכה בנויה מאוסף של מהפכות קטנות, "כל אחד מאיתנו יכול לקום וליזום מהפכה קטנה אחת. אנחנו לא מצליחים כיום לייצר מספיק כסף כדי לקנות קורת גג, קורת גג חלומותיך, כי הכוח הכלכלי שנמצא בידיים הוא נמוך. אבל הכוח הכלכלי שנמצא בשטח, הוא גדול יותר. כך שהחזון הוא להבין מה הפוטנציאל של נכס ולשאול: האם אתה חייב שהוא יהיה שלך כדי ליהנות ממנו?".

אופיר מספר שהכול התחיל ממטאטא. "בראש ובראשונה הרמתי את המטאטא. המטאטא הוא החיבור בינך לבין הממשלה. אני יכול ללכת לים לאזור מלוכלך ולהתחיל לנקות. אף אחד לא יגיד לי כלום. גם כשאתחיל לעשות משהו, אי אפשר יהיה להעיף אותי משם, כי זה אזור ציבורי שניקיתי. אז הרמתי את המטאטא, ניקיתי את הגג והחצר, וכל הדיירים הסתכלו עלי כי אף אחד לא הכיר אותי. אמרו לי: 'מה אתה עושה? אתה רק שוכר?'. אבל אני אדם של עשייה, אמרתי 'בשביל הכיף'. ואחרי שהמקום היה נקי, כבר אפשר ומותר היה לשבת שם. כי אני ניקיתי. הכוח האמיתי הוא המטאטא, העשייה הפשוטה בידיים שמחברת".

הגג בזבולון 11 (אחרי טאטוא)

 

אייר הוא מוזיקאי שחי שנים ארוכות בקהילות שיתופיות ברחבי העולם וחזר לארץ לפני שלוש שנים: "ראיתי וחוויתי איך אנשים חיים, איך שבטים חיים. ראיתי הובלה שבטית, יזמות, איך אנשים קמים ועושים, ואנשים אחרים באים ומצטרפים".

בדירה השכורה שלהם התקין אייר צנצנת שפע, צנצנת שבתוכה אורחים יכולים לשים סכום כספי כלשהו, כחלק מהמארג של החיים הקהילתיים סביב הפרויקט. "זה מביא שפע חומרי, רוחני, אנרגטי, וחשוב שהיא תהיה במקום ציבורי, במרחב הקהילתי. זה רעיון זר יחסית בארץ, כי אנחנו מושפעים מתרבות האירוח הבדואית, ולפעמים אנשים לא מבינים: אני הרי אורח. אבל אני לא אומר לאף אחד לשים כסף, אני מזמין, זו צנצנת השפע, וזה מאפשר לאורח להרגיש בבית: להשתמש בקפה, בצלחות, בסוכר, בארוחה שמתבשלת מתוצרת הגג. הצנצנת היא דרך לתרום בחיים שיתופיים קהילתיים וזה עובד, זה מאפשר לאנשים לחיות בהרמוניה, כשהכול שקוף".

יש בדירה שלושה שותפים אבל עשרות חברים, שכנים ומכרים עוברים שם מדי שבוע, חלקם מדיחים כלים, חלקים מסייעים להשקיה, ונהנים מארוחות משותפות. "בעצם יש לנו קיבוץ בשכונה", אומר אייר, "והחזון הוא שכל שכונה שתרצה תחייה כמו כפר, ושבכל גג אנשים יגדלו אוכל. בכל מקום שבו יש שמש, צמחים צריכים לגדול".

לכל מי ששאל "אז איפה איפה הן...", הן כאן מסתבר. בתמונה, חברת קיבוץ ייצוגית במהלך עבודה

 

רן, שגדל בילדותו במושב בעמק יזרעאל, מספר שכל הפרויקט נרקם כמעט מעצמו. "התחלנו לגדל אוכל, להנביט, לזרוע, ופתאום התפתחה המשתלה כשלקחנו שאריות ממשתלה של חבר. אייר הביא בינתיים את הצד המוזיקלי ועוד אנשים הגיעו, יום אחד הגיעו גם התרנגולות, וכך זה קרה כמעט מעצמו.

"הקיימות הייתה קיימת בכולנו עוד קודם. אני מרגיש את הכאב של העציצים של חברים שאני מבקר, אני גוזם ומשקה. כשאתה יותר מודע, אתה יותר מחובר. ואני רואה איך אנשים נהנים לבוא ולקחת חלק, כי אנחנו נותנים לאנשים בעיר את המגע עם האדמה, ולאדמה יש מגע מרפא".

אבל החברים לא נחים על מצע האדמה הפורייה שהם שמו על הגג, ויש כל הזמן מחשבות קדימה: פיתוח של חקלאות עירונית, משתלה קהילתית, מחזור קהילתי, שיתוף בידע ומתן תמיכה לכל מי שמקדם חקלאות עירונית, והמשך טיפוח ריאות ירוקות בעיר.

אני ביקרתי במשתלה ובדירה של אופיר, אייר ורן כמה פעמים, ואף רכשתי מהם אדנית משופעת בצמחי מאכל שממנה אני נהנית יום יום. הפרויקט הזה נכנס לי ללב באופן מיוחד, כי יש בו את כל המרכיבים המהפכניים של בניית אלטרנטיבה לשיטה הקיימת: יש כאן קהילה שגדלה וצומחת המבוססת על שיתוף פעולה, שיתוף בידע, שיתוף בחומר, שיתוף בחיי חברה עם ערבות הדדית ונתינה – וכל זה מתבסס על עבודת אדמה בלב הדרום האפור והמרופט של העיר הגדולה בישראל.

מקבץ תמונות מייצג (מומלץ להיכנס לאלבום בפייסבוק כדי להתרשם באמת)

 

לאורך כל השהות שלי שם לא הפסקתי לחשוב על המשפט שמניע קהילות אלטרנטיביות בעולם כבר שנים (ולאחרונה מתפשט עוד יותר): Grow your own food. והרי כדי לשרוד, אנחנו זקוקים למזון. ואם פעם כציידים-לקטים דאגנו למזוננו כקהילה בצורה שבטית, היום אנחנו אינדיווידואלים שעובדים קשה ובסוף היום הולכים לסופר ומשלמים מחירים מופקעים לבעל הון כדי לשרוד. אנחנו מתלוננים על יוקר המחייה אבל תקועים בתוך השיטה.

אבל הנה, אפשר בצעדים קטנים להתחיל לצאת ממנה. או כפי שאומר גנן הגרילה האמריקאי רון פינלי, ששותל גינות מאכל בשכונות וברחובות בלוס אנג'לס: "לגדל בעצמך את המזון של עצמך זה כמו להדפיס לעצמך כסף".
(ואל תפספסו את הרצאת הטד שלו: http://bit.ly/13spdWo).

עכשיו תארו לעצמכם שכל גגות הערים בישראל יתמלאו בגינות מאכל בריאות ומזינות. דמיינו לעצמכם את הילדים חוזרים מבית הספר ובמקום ללכת למחשב הם עולים להשקות עם חבריהם את שיחי העגבניות, דמיינו את הכסף שנשאר בידיים העובדות שלכם, דמיינו את חיי הקהילה, החברות והשיתוף שיכולים לצמוח בכל בניין, בכל שכונה, בכל עיר.

________

באותו נושא

101 דרכים להאט את החיים – פרק 19 – אוכלים את הנוף

________

1 תגובה

  • להגיב אוקטובר 23, 2016

    מור

    רעיון מקסים, אני גרה במרכז לונדון ומפנטזת על גינה..
    בינתיים אני מסתפקת באדניות צמחי תבלין על עדן החלון וצמחי בית, שגם מזה אני מפיקה סיפוק לא קטן בבישולים בייתים ולהכנת תה צמחים

      

השאירו תגובה