היסטוריה של מהירות – על הקשר שבין החטא הקדמון ותעשיית המזון, הרפורמציה הפרוטסטנטית והמהפכה התעשייתית, ומושג הקהילה כאפשרות של האטה – פרק 18 – מות האלוהים

בפרק 9, הפתרון, טענתי שעל מנת להבין כיצד קומיקס קצר של גארפילד החתול ופסוקים ספורים מפרקים א-ג מספר בראשית, מהווים את הפתרון למכלול הבעיות המודרניות שנסקרו, הרי שעלינו להבין קודם כיצד התפתחתה המדינה המערבית, המתועשת, הקפיטליסטית, הליברלית והחילונית. בהתאמה, ובפרקים האחרונים, ניסיתי להראות כיצד הקפיטליזם, המהפכה התעשייתית והמדעית, הליברליזם, והאינדיבדואליזם, הנם כולם תוצר של המהפכה הדתית שהתרחשה בימי הביניים וזכתה לכינוי הרפורמציה הפרוטסטנטית. כעת, לא נותר לי אלא לדון בתוצר האחרון של הרפורמציה (לפחות האחרון שרלוונטי להרצאה זאת) והוא כמובן תהליך החילון. אחרי הכל, לכולנו היה סבא רבא שהיה רב גדול בתורה (לי אגב באמת היה, משה בוים ז"ל) ושלושה דורות אחר כך, אני עלול להיפצע קשות אם אנסה להניח תפילין לבד.

הסבא רבא שלי - אלטר בוים - שלא תגידו שאני סתם ממציא

 

אז כיצד קרה שהעולם המערבי הפך לחילוני? ובכן, התשובה היא פשוטה וידועה – אלוהים מת. ומי הרג את אלוהים? סביר להניח שכל דרדק בחצי הכדור המערבי יידע לענות על שאלה זו גם אם נעיר אותו באמצע הלילה משנתו – ניטשה, וכמובן, אין טעות גדולה מזו.

ידוע לי שבלוג זה אירח רק לפני מספר ימים את ניטשה בפוסט משלו, אולם אין מנוס מבחינתי מלהביא כעת בשלמותו את אותו אפוריזם בו מודיע ניטשה על מותו של אלוהים. אלה מכם הסובלים ממנת יתר של פילוסופיה גרמנית מוזמנים לדלג, אבל למרבית האנשים שיתקלו בפוסט זה, כך אני מאמין, זאת אולי ההזדמנות היחידה לקרוא את אחד מהטקסטים המצוטטים ביותר בעולם, ואני ממליץ בחום להקדיש לכך שלוש דקות נוספות.

_________

"האיש המטורף – הלא שמעתם את שמעו של אותו איש מטורף, אשר בבוקרו של יום בהיר הדליק פנס, רץ בשוקה של עיר וזעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! את אלוהים אני מחפש!" – ומכיוון שאותה שעה נזדמנו שם בני אדם רבים מאותו סוג שאינו מאמין באלוהים, עורר האיש צחוק רם. "האמנם אבד?" שאל האחד. "שמא נתעה בריצתו כמו ילד?" אמר השני. "ואולי מסתתר הוא? המפחד הוא מפנינו. או ירד בספינה? היגר?" – כך קראו וכך צחקו זה אל זה.

האיש המטורף קפץ לתוך קהלם ונקבם במבטיו. "לאן פנה האלוהים? כה אמר, "אנכי אגידנו! אנחנו הרגנוהו – אתם ואני! כולנו רוצחיו! אך איככה ביצענו את הדבר הזה? איככה יכולנו את האוקיינוס לשתות עד כלה? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק עד תום? מה המעשה אשר עשינו בהתירנו ארץ זאת ממעגלי שמשה? ולאן זה תנוע עכשו? לאן אנחנו נעים? הלאה הלאה מן השמשות כולן? האם אין אנו נופלים בלי הרף? אחורה, קדימה, לצדדים, לכל עבר? וכי קיים עוד מעלה ומטה? וכי אין אנו ניתעים כלו באפס אינסופי? האם לא נושף עלינו החלל הריק? האם לא גבר הקור? האם לא קרב ובא בלי הרף הלילה, ויתר לילה? האם אין הכרח להדליק פנסים בבוקרו של יום? הטרם הגיע אלינו קול רעשם של קברנים, הקוברים את אלוהים? הטרם יעלה באפינו ריח ההתפוררות האלוהית? – גם אלים מתפוררים? מת האלוהים! אלוהים לא יחיה עוד! ואנו הרגנוהו!

נתנחמה, אנו הרוצחים שברוצחים! הקדוש והאדיר מכל מה שהיה לו לעולם עד כה, שדמו נשפך במו סכיננו – מי ימחה דמים אלה מעלינו? אי מים אשר יוכלו לטהרנו? אלו טכסי כפרה, אלו משחקי קודש ניאלץ להמציא? האם אין גדולתו של המעשה גדולה מיכולותינו? האם לא דין הוא, כי אנו עצמנו נהיה לאלים על מנת להיראות כראויים לה, לגדלות זו? מעולם לא נודע מעשה גדול מזה. ויהי אשר יהי כל מי שיוולד אחרינו, בזכותו של מעשה זה הוא שייך להיסטוריה נעלה יותר מכל היסטוריה שעד כה!"

עתה נדם האיש המטורף ושב והתבונן בפני מאזיניו: נדמה וגם הם הסתכלו בו מוזרות. לבסוף הטיל לקרקע את פנסו, שנתפוצץ לרסיסים וכבה. "הקדמתי לבוא" אמר האיש "שעתי טרם הגיעה. התרחשות אדירה זאת היא עדיין בדרך והיא נודדת – טרם הגיעה לאוזני בני האדם. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים גם לאחר שנעשו, עדיין צריכים זמן, על מנת שייראו ויישמעו. והמעשה הזה עדיין רחוק הוא מהם יותר מהכוכבים הרחוקים ביותר – ואף על פי כן הלא עשאוהו!" – ועוד מספרים, שאותו מטורף חדר עוד באותו יום עצמו לתוך כנסיות שונות והשמיע שם את תפילת האשכבה על מות אלהי הנצח. וכאשר אחזו בו והוציאוהו החוצה, שוב ושוב חזר ואמר להם: "וכי מה הן כל הכנסיות האלו כיום, אם לא קבריו ומצבותיו של האלוהים?"

__________

קשה שלא להתרשם כי הטקסט בו מודיע ניטשה על מותו של האל נקרא יותר כקינה ארוכה מאשר כשמחה לאיד. למרות הביקורת הרבה אותה הטיח בדת, הבין ניטשה כי באובדן זה של מושג האלוהים  טמונה סכנה איומה למוסר האנושי, שעד לאותה עת נשען על רעיון האלוהות, וכעת נותר הוא תלוי באוויר ללא כל עוגן הקושר אותו לקרקע המציאות.

דאגתו זו של ניטשה לא היתה תלושה מהמציאות – הוגים רבים באותם ימים הביעו חשש באשר לעתידו האתי של האדם, וביניהם ניתן לאזכר את דוסטויבסקי, שבשנת 1880 פרסם את ספרו "האחים קרמזוב" בו מופיעה קריאתו המפורסמת של איוואן, האח הצעיר: "באין אלוהים הכל מותר!" (ניטשה אגב פרסם את ספרו "המדע העליז בו מופיע הקטע המצוטט שנתיים אחר כך, אולם לא ידוע אם הוא קרא את הרומן טרם כתיבת האפוריזם המדובר)

לאובדן האלוהות היתה גם השפעה על עלייתן וצמיחתן של אגודות הסתרים, ביניהן ניתן למנות את האילומינטי והבונים החופשיים, אשר הוקמו כמסדרים המושתתים על תורות מוסר, ובהן היתה ועדיין קיימת החובה להאמין בקיומו של אלוהים. החשש מפני אנארכיה מוסרית היווה זרז להתפתחותן, ומאחר ובאותם ימים לא ניתן היה להפריד בין התחום המוסרי לתחום הפוליטי, הרי שעד מהרה התברגו חבריהם לתפקידים בכירים בתחומי השלטון, ומכאן האמונה הרווחת ברצונן של אגודות אלה "להשתלט" על העולם.

איור של טכס חניכה במסדר הבנייה החופשית - מסדר שכל מהותו היתה לשמש מסגרת מוסרית מחייבת בעבור האדם הפרטי, וזאת בעולם בו הדת איבדה מאחיזתה

 

לענייננו, ניטשה לא הרג את אלוהים. למעשה, בשנת 1882, אלוהים כבר היה בר מינן מזה זמן מה. ניטשה היה רק אחד מאותם הוגים, אם כי ייתכן והבולט מביניהם, שהזהירו מפני ההשלכות של אובדן זה.

אולם, אם ניטשה לא הרג את אלוהים, אז מי כן הרג אותו? את התשובה לכך סביר להניח שכבר ניחשתם נכונה – הרפורמציה הפרוטסטנטית היא זו שהרגה את אלוהים.  בהיותה בעלת תיאולוגיה קשוחה ואיומה, בהיותה מקדשת את חיי היום יום, בהיותה היוצרת של מוסר העבודה ותחושת הבדידות של האינדיבידואל – כל אלה, כאשר התאחדו לכלל מיקשה אחת הלכו והרחיקו את האדם מהאמונה באל. למעשה, כיום מקובל ומוסכם בין החוקרים כי הרפורמציה הפרוטסטנטית היא היא "תהליך החילון".

__________

בימינו אנו ייתכן יהיה זה מעט מוזר לנהל דיון במותו של האל. בסקרים אחרונים שנעשו התגלה כי כ- 92% מהאמריקאים מאמינים באלוהים, ובארץ הנתון עומד על כ- 80%, אולם במאה השבע עשרה והשמונה עשרה התערערות הממסד הדתי היתה בעלת השפעות והשלכות כבדות משקל בתחום הפוליטי והאישי. יהיה זה נכון בהחלט לטעון כי העובדה שאנו חיים בעולם מערבי מחולן (גם אם כאמור אנו חווים עידן של התחזקות במוטיב האמונה)  היא תוצאה של אותה מהפכה דתית עליה אני מטיל את מירב המשקל בעיצובו של העולם כפי שאנו מכירים אותו, ובהתאמה, כעת הושלמה התמונה המסבירה את אופן התפתחותו של העולם המערבי, המתועש, הקפיטליסטי, הליברלי והחילוני, ושבת שלום לכולם.

 

_________

האפוריזם המצוטט לקוח מספרו של ניטשה "המדע העליז", אשר יצא בהוצאת שוקן בתרגומו הקלאסי של ד"ר ישראל אלדד

_________

לכל הפרקים בטור היסטוריה של מהירות

_________

תגובות6

  • להגיב ינואר 4, 2014

    עמרי

    עדיין לא הבנתי איך הקומיקס של גארפילד נכנס לתמונה.

      

  • עמית נויפלד
    להגיב ינואר 4, 2014

    עמית נויפלד

    היי עמרי
    הטור נגדע באיבו מאחר והגעתי למסקנה שהפורמט לא מתאים לו כל כך, ולכן לא הגעתי באמת להסביר את הקומיקס של גארפילד, באופן עקרוני היו אמורים להיות עוד 10 פרקים שסוקרים את הרעיונות השונים של תנועת ההאטה, ועוד כמה פרקים שסוגרים את נושא הפרשנות ההיסטורית והאפשרויות לעתיד.

    בגדול, הקומיקס אמור לייצג בסיפור את תנועת ההאטה, ויש כמובן עוד את נושא פרשנות החטא מבראשית. מבטיח להגיע לכל אלה ולהרחיב במקום אחר ובזמן אחר

    תודה

      

  • להגיב דצמבר 1, 2014

    חמוטל

    מרתק, אשמח להמשך

      

  • להגיב אפריל 11, 2015

    בר

    בבקשה תכתוב ספר. קראתי את כל הטורים בנשימה אחת.. אתה מצליח לפשט רעיונות גדולים ולגרום למציאות להשתקף בהם בצורה מושלמת.
    ותוסיף אותי לרשימת ממתינים…

      

    • עמית נויפלד
      להגיב אפריל 11, 2015

      עמית נויפלד

      תודה בר, אני עובד על זה באיטיות שמרשימה אפילו אותי, אבל מתישהו הפרויקט הזה יושלם ויהיה לפחות כתב יד, אדאג לעדכן 🙂

        

  • משה וולפסון
    להגיב אוקטובר 11, 2016

    משה וולפסון

    ממתין לפוסטים הבאים בסדרה.

    קראתי בזמנו את הקטע הנ"ל של ניטשה. תחושת האובדן וחוסר הכיוון שעולה ממנו מצמררת.

      

השאירו תגובה