היסטוריה של מהירות – על הקשר שבין החטא הקדמון ותעשיית המזון, הרפורמציה הפרוטסטנטית והמהפכה התעשייתית, ומושג הקהילה כאפשרות של האטה – פרק 17– דת ומדע

אלה מכם שעוקבים אחר אתר סלואו מיומו הראשון, ייתכן וזוכרים שבמהלך השנה הראשונה לקיומו כתבתי את הטור בעל הכותרת הבלתי אפשרית שלעיל, אולם, בשלב מסויים הגעתי למסקנה שהמדיה האינטרנטית אינה מתאימה בהכרח לסוג תוכן שכזה, שהצריך אותי לא אחת להזכיר ולתמצת שניים או שלושה פוסטים קודמים בפסקה אחת רק על מנת שאוכל להמשיך מהמקום בו הפסקתי בפעם שעברה, ולפיכך החלטתי לקטוע אותו בעודו באיבו, ולהעביר את תכניו לספר שייתכן וייצא לאור אם רק אתיישב יום אחד על מנת לכתוב אותו. למרות האמור, שתי סיבות הביאו אותי להשיבו לחיים: העובדה כי לאחר כתיבת הטור על גוגל גלאס הואשמתי בהיותי ניאו לודיט, והשניה, חובה מוסרית כלפי שלושת הקוראים הנאמנים של הטור.

הסיבה הראשונה כמובן צריכה הבהרה – הלודיטים היו המתנגדים הראשונים לטכנולוגיה, או לפחות הראשונים שהיו מאורגנים ומתועדים, ומאבקם כנגד מכונות האריגה והנולים המכניים מתואר יפה במאמרה של רביד רובנר לנתץ ולשפץ. מאחר והתנגדותי לגאדג'ט החדש מבית גוגל זיכתה אותי בכינוי המרשים ניאו לודיט, הרי שיהיה זה רק מתבקש לכתוב פוסט מסודר שיבהיר את יחסי לטכנולוגיה באשר היא, אולם קודם לכן, אני בוחר להשתמש בתירוץ זה על מנת להעלות על הכתב את פרק 17 בטור היסטוריה של מהירות, שאלמלא היה כאמור נקטע אי שם בספטמבר האחרון, היה עוסק בדיוק בתחום המרתק של היחס בין הדת למדע.

שלא תגידו שאני סתם מחמיא לעצמי (תגובה מאתר הארץ בו עלה הטור על גוגל גלאס)

 

בפרקים הקודמים בטור עסקתי בהשלכותיה של הרפורמציה הפרוטסטנטית על היווצרות הקפיטליזם, על מושג האינדיבידואל ועל תרומתה להופעתה של המדינה הריבונית כפי שאנו מכירים אותה כיום. כעת, וללא הקדמות נוספות, ברצוני לפנות להשפעה המכריעה שהיתה לה על התפתחות הטכנולוגיה והמדע – עובדה שברגיל מפתיעה את רוב האנשים, שכן מה לכנסיה נוצרית הסוגדת לצלוב, אשר בעברה הלא רחוק היתה שורפת ומענה משתתפים אקראיים בכנסים מדעיים, ולהתפתחויות טכנולוגיות מרעישות? ובכן, תתפלאו. הדת הפרוטסטנטית הביאה עימה מהפכה אמיתית בכל הקשור ליחס שבין דת למדע, ובפועל היא מלאה תפקיד שהיום היה יכול להיות מקביל לזה של המדען הראשי, בעודה תומכת ומקדמת כל טכנולוגיה או המצאה שיכולה היתה להקל ולשפר את חיי האדם.

השינוי הדרמטי בגישה למדע נבע כמובן מהמהפך במושג ייעוד האדם – לא עוד עיסוק בקודש כי אם בחיי היום היום – ובהתאמה, לא עוד עיסוק בתיאוריה כי אם בפרקטיקה:

“Under the impact of the scientific revolution, the ideal of theoria, of grasping the order of the cosmos through contemplation, came to be seen as being vain and misguided, as a presumptuous attempt to escape the hard work of detailed discovery.”

נציגה המובהק של המהפכה המדעית באותם ימים היה פרנסיס בייקון (Bacon), שתפס את המדע כאמצעי לשיפור פרקטי של חיי האדם בעולם, ולא כפלטפורמה לדיוני סרק אפסטימולוגיים שאינם תורמים דבר ולעולם מסתיימים במחלוקות לא פתורות. לדידו של בייקון, מטרתו של המדע הנה אחת:

“To relieve the condition of man: this is the goal. Science is not a higher activity which ordinary life should subserve; on the contrary, science should benefit ordinary life.”

גישה זו התיישבה היטב עם הלך הרוח של הדת החדשה, אשר בקשה להתנער מהמסורת שקפאה על שמריה. הפוריטנים אימצו את המדע החדש אל חיקם ככזה אשר הולם את השקפתם בנוגע לתפיסת ייעוד האדם ותפקידו בעולם זה, משמע, לשמר בדרך הטובה ביותר את יצירתו של האל, תוך שימוש בכל המשאבים שזה האחרון העניק לאדם, ובכלל זה יכולתו השכלית.

פרנסיס בייקון

היתה זו רק שאלה של זמן כמובן עד שרעיון שימור יצירת האל יתגלגל לתובנה כי מאחר והאדם הוא פסגת היצירה האלוהית, הרי ששימורו העצמי הוא בגדר המשימה העליונה המוטלת על האדם.

“The shift in the goal of science … was based on a biblical understanding of humans as steward’s in God’s creation. They do God’s work in labouring to complete and preserve the things of creation, and first of all themselves.”

גם רעיון זה התגלגל עד מהרה, לא מעט הודות לעזרתו של הפילוסוף ג'ון לוק (Locke), לתובנה כי שימור עצמי אינו כרוך רק בשמירה על מדדי הגוף החיונים (דופק, נשימה וכו'), כי אם בשיפור מתמיד בנוחות ובאיכות החיים של בני האדם, וכך, לראשונה, ההדוניזם חרג מעולמם של המעמדות הגבוהים והופיע במסגרתו הרחבה והמקיפה ביותר, מלווה בברכתה של הדת החדשה.

ג'ון לוק

 

לסיכום, אלה מאיתנו האוחזים בדעה שהדת (כל דת לצורך העניין), היתה מאז ומעולם מקל בגלגליה של הקדמה, טועים לפחות באופן חלקי. אלמלא הרפורמציה הפרוטסטנטית ייתכן ועדיין היינו רוכבים על פרדות לעבודה, מאמינים כי כדור הארץ נמצא במרכז העולם, וצופים בטלוויזיה עם שני ערוצים בלבד. בהתאם להבנה זו, ניתן לטעון בלב שקט כי המהפכה התעשייתית שפרצה באנגליה במאה השמונה עשרה, הנה תוצר עקיף של הרפורמציה עצמה.

עד כאן לגבי הדת. לגבי הטענות בדבר היותי ניאו לודיט, ויחסה הכללי של תנועת ההאטה לטכנולוגיה המקיפה אותנו מכל עבר, ארחיב בקרוב בפוסט נפרד.

___________

כל הציטוטים לקוחים מהספר

     Sources of the Self: the Making of Modern Identity, Cambridge, Mass, Harvard University Press.

__________

לפרק הבא – מות האלוהים

לפרק הראשון בטור היסטוריה של מהירות – הקדמה

לכל הפרקים בטור היסטוריה של מהירות

___________

 

תגובות8

  • אני כל כל שמח שחזרת לכתוב את הטור. מאז שגיליתי אותו, אי שם בקיץ 2012, הוא הפך לאחד מחומרי הקריאה מהמעניינים והמשכילים ביותר בהם נתקלתי באינטרנט.

    תמיר,
    אחד משלושת הקוראים 🙂

      

  • להגיב יוני 1, 2013

    האזרח דרור

    קצת רקע על הלודיטים האמיתיים, מה אתם הייתם עושים אם היו מכניסים לעבודה ילדים במקומכם? (כל מכונה החליפה 25 אנשים)
    מה הייתם עושים אם הילד שלכם היה נקשר למכונה או נחתך לחתיכות על ידי אותה מכונה? (תוחלת החיים של בריטניה היתה 40 שנה, בערי התעשייה כמו מנצ'טסר היא היתה 18 שנה)

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D

      

  • עמית נויפלד

    תמיר, תודה רבה 🙂 כיף לשמוע

    ודרור, מעולה, תודה על הקישור. תכננתי להקדיש לזה פוסט נפרד באמת, אלה שאלות טובות וחשובות

      

  • להגיב יוני 1, 2013

    גילור

    מחכה ומצפה לפוסט הבא על יחסה של תנועת ההאטה לטכנולוגיה 🙂

      

  • עמית נויפלד

    תודה גילור, שמח לשמוע, תחזרי לקראת ינואר 😉

      

  • להגיב יוני 3, 2013

    דודו.א.

    הרבה יותר משלושת קוראים 🙂
    לא מבין מדוע ניאו-לודיט היא מילת גנאי… גם טכנופוב היא מילת גנאי משום מה.
    אני שהתנתקתי מהפייסבוק (אחרי שנכנסתי לשם כאחד מזקיפי המלח האחרונים מבין חבריי, מכריי וסביבתי
    , ושלא מוכן לרכוש סמערטפון רואה זאת כדרך חיים – פשטות היא עדיין בגדר ערך בעבורי בתוך תרבות הצריכה המטורפת של ימינו וההכרח להיכלל בה בין אם רוצים או שלא.
    תודה על פוסט נפלא עמית 🙂 בכל שאלה שקשורה במדעי החיים, אני פה 🙂

      

  • עמית נויפלד

    תודה דודו, איתך זה כבר ארבעה 😉
    לגבי הניאו לודיט, אני כמובן חושב שזאת מחמאה, אבל מרבית האנשים ששבויים בתפיסת הפרוגרס מחוייבים להאמין שכל התפתחות טכנולגית מקדמת אותנו הלאה לעבר מטרה זו או אחרת, שכמובן לא ניתן לנסח אותה. מבחינתם, אני, אתה, ואחרים כמותנו מבקשים להשיב את הגלגל לאחור, ולרעיון האחרונית אכן היה יח"צ רע עד כה, אבל בשביל זה אנחנו פה 🙂

    מקווה לכתוב על זה יותר כאמור בהזדמנות הבאה, תודה!

      

  • להגיב דצמבר 1, 2014

    חמוטל

    חמישה

      

השאירו תגובה