מבוא לכלכלה אנושית – 6 – מי באמת נושא בעול

הסערה שעורר הסטטוס של יאיר לפיד בוודאי תשקע עוד כמה ימים, או אפילו שעות, אולם המציאות בה אנו חיים לא תשתנה כל כך מהר, ולפיכך, ובהמשך לטור שהעלתי אתמול במדור הדעות של אתר 'הארץ', הייתי מעוניין לגזול עוד כמה פיקסלים מזמנכם הפנוי. מטבע הדברים, בטור דעה של 550 מילה לא ניתן תמיד לפרט ולהבהיר את הנקודות המהותיות באמת לדיון, ומובן שלתגובות הקוראים ולטורים המביעים עמדות מנוגדות יש גם משקל חשוב בעיצוב הנימוקים הטובים ביותר לעמדה בה אני אוחז, ולפיכך הפוסט הנ"ל הוא בגדר השלמה, אם תרצו, או חקירה מהותית יותר (אך לא ארוכה בהרבה, לא לדאוג) בשאלה הנוקבת – מי באמת נושא בעול.

1. להזכירנו, שר האוצר הבהיר בסטטוס המדובר מי לדעתו הם הנושאים בעול: "בזכות אנשים כמו הגברת כהן המדינה מתקיימת. היא זאת שמייצגת את מעמד הביניים הישראלי – אנשים שקמים בבוקר, עובדים קשה, משלמים מיסים, שאינם שייכים לשום סקטור אבל מחזיקים על גבם את כל הכלכלה הישראלית. מה אנחנו עושים בשבילה? האם אנחנו זוכרים שאצלה אנחנו עובדים?"

אין לי דבר כמובן כנגד אותה גב' כהן וירטואלית, ואני משוכנע שכמו רבים וטובים אחרים היא נאבקת ביוקר המחיה המחולל שמות באזרחי המדינה, אולם אותה גב' כהן, לפחות על פי הנתונים לאורם מכלכל השר לפיד את דבריו, משתייכת לעשירון השמיני, משמע, לפחות שבעה עשירונים משתרכים מאחור. אבל נעזוב את חישובי העשירונים, לא בסטטיסטיקות ברצוני לעסוק, כי אם בתמונה הכוללת – אנשים שקמים בבוקר, עובדים קשה ומשלמים מיסים.

מערכת המיסוי, כפי שידוע בוודאי לכל דרדק, מורכבת ממיסים ישירים (מס הכנסה, מס על רווחי הון וכו') וממיסים עקיפים (מס ערך מוסף, מס קניה, מכס). המיסים הישירים חלים על הכנסתו ורווחיו של האדם (ומשתנים בהתאם לה), ואילו המיסים העקיפים מובלעים במנגנון הצריכה עצמו, במוצרים, וחלים באופן שווה על כלל האוכלוסיה, ללא הבדלי דת מין או יתרות עובר ושב.

במדינות רווחה נהוג להעלות את המיסוי הישיר ולהוריד את המיסוי העקיף, אולם ישראל כבר מזמן אינה מדינת רווחה.

2. מס ההכנסה, אם כך, הוא רק רכיב אחד במנגנון מיסוי רחב ממדים המשרת את המדינה, וזהו גם הרכיב הגמיש ביותר כפי שאנחנו מגלים מידי יום. יאיר לפיד אמנם גורס כי שלושת העשירונים הגבוהים הם אלה המניעים את גלגלי המיסוי, אולם לטעמי, דווקא בעשירונים אלה ניתן למצוא את מיטב המוחות הפועלים ללא ליאות על מנת להתחמק, פשוטו כמשמעו, מתשלום המס הספציפי הזה. אני לא מדבר רק על הטייקונים והחברות הגדולות במשק שכבר מזמן מרגישות כי הן מעל החוק, אני מדבר דווקא על אזרחים מן השורה, בעלי הכנסה יפה ועתיד כשר אוצר למשל. רגע, אני מדבר על יאיר לפיד בעצמו.

הנה ציטוט מתוך הטור שלו "החיים בע"מ" שהתפרסם במוסף '7 ימים' של ידיעות ב 04.03.2011

you damn right!

"אם אתם שואלים את עצמכם למה נתניהו מתאמץ כל כך לגבות מאיתנו עוד ועוד כסף במקום לתת אותו לאלה שצריכים (העובדים הסוציאליים למשל, או השוטרים והמורים), התשובה היא שזה בגללי.
הכל התחיל לפני שבע שנים. יום אחד קרא לי לפגישה רואה החשבון שלי, מני, שהוא גם חבר. "תגיד", הוא שאל בסקרנות, "מה בדיוק אתה עושה כל היום?"
"רוב הזמן אני בוהה במחשב וחושב", אמרתי, "ולפעמים אני כותב שיר, או טור".
"עוד משהו?" התעניין.
"פעם בשבוע אני הולך לטלוויזיה", אמרתי.
"ומה אתה עושה שם?"
"מדבר".
מני כתב בדפדפת: "מדבר".
אחר כך הוא שקע במחשבות עמוקות.
"אתה צריך להקים חברה", אמר לבסוף.
"מה פתאום?" שאלתי.
"אתה יודע כמה אתה משלם למס הכנסה?" הוא שאל אותי.
"יותר מחמישים אחוז", אמרתי בהיסוס.
"הצחקת", הוא אמר בפסקנות, "אתה משלם 63% ואם יבטלו את התקרה של הביטוח הלאומי תשלם הרבה יותר".
"אם אתה יודע, למה שאלת?" אמרתי, כעוס במקצת.
הוא לא הקשיב לי. במקום זה הוא תופף עם העט על הדפדפת הצהובה.
"מה דעתך לשלם רק 36 אחוז?"
"איך בדיוק?" שאלתי.
"אתה תקים חברה".
"ומי יעבוד בה?"
"אתה".
"ומה אני אעשה בחברה הזו?"
"בדיוק מה שאתה עושה היום. תקום בבוקר, תחשוב, תכתוב".
"אז מה ההבדל?"
"ההבדל הוא שבמקום לשלם מס הכנסה של 63% וגם ביטוח לאומי, תשלם רק מס חברות של 36%".

הפעם האחרונה שמס החברות עמד על 36% היתה בשנת 2003. כאשר לפיד כתב את הטור שיעור המס עמד על 24% בלבד.

 

3. אז מי באמת נושא בעול? הרוב. הרוב הוא זה שנושא בעול וכל טיעון אחר הוא דמגוגיה זולה. הרוב שקם בבוקר, עובד קשה, ומשלם מיסים. והרוב הזה נמצא הרחק מתחת לגב' כהן הוירטואלית של יאיר לפיד. זה הרוב שאין לו שקל על התחת שהוא יכול לחסוך בקרנות השתלמות פטורות ממס, זה הרוב שאין לו גרוש לשלם לרואה חשבון שילמד אותו איך לבחוש במערכת כדי לשלם פחות. זה הרוב שמוציא את כל המעט שיש לו על צריכה של מזון, ביגוד, דיור, תרופות, ובכך משלם מיסים עקיפים מפה ועד להודעה חדשה, הרוב שמעלה את התמ"ג הידועה לשמצה וגורם למצג שווא של צמיחה אשר לעולם אינה משרתת אותו, הרוב ששולח את הבנים והבנות שלו לצבא, ואת הסבים והסבתות שלו לישון במסדרון של בית החולים. הרוב שגר בחורים שרוב קוראי הפוסט הזה יראו רק אם הם טועים בדרך לאילת, ועובד 14 שעות ביום במפעלי עוף קור, פרי גליל, ועוד תעשיות "אמיתיות" – כאלה שבאמת עובדים בהן קשה.

זה הרוב ששר האוצר שלנו צריך להתעורר ולהתחיל לדאוג לו, כי הוא זה שנושא בעול. אם מישהו אומר לכם משהו אחר הוא כנראה כותב טורים לצהובון.

 

5. זה יהיה טרחני לחזור שוב ושוב על דברים שנאמרים בפוסטים באתר הזה, אבל יאללה, שיהיה, יש דברים ששווה לצאת טרחן בגללם. האחריות לכלכלה לא נופלת רק על כתפיו של שר האוצר (שאלוהים יעזור לנו אם כן), אלא גם עלינו, בבחירות הכי פשוטות. המערכת הכלכלית המעוותת שנוצרה היא פרי מעשה ידינו, כי החלטנו לקנות ברשתות, לוותר על העסקים הקטנים, לרכז את ההון שלנו בידיה של קבוצה מצומצמת של עסקים. אז שווה להזכיר שאנחנו לא צריכים את אותם בעלי הון, הם לא באמת מייצרים משרות והם לא באמת מניעים את הכלכלה. במקום להמשיך לשפוך את כספינו באותם מקומות אנחנו יכולים לאוהב מורדים, ולהתרחק מרשתות.

ואפשר ורצוי גם לבוא להפגנה הזאת. אני אהיה שם בשבת הזאת, ומקווה לראות גם אתכם.

יהיה דיסקו

 

__________

לכל הטורים במבוא לכלכלה אנושית

__________

באותו נושא

הכלכלה צומחת האנשים נובלים
נאום אי השיוויון שטד לא רוצה שתראה

__________

תגובות7

  • להגיב אפריל 3, 2013

    ריקי

    מה הקטע הזה עם קצבאות הילדים..
    סכום כסף שבקושי מספיק למטרנה לשבוע.
    יש לי הרגשה שרק המערך שמתעסק עם קצבאות הילדים עולה יותר מהתועלת.

    ואם יהיה דיור ציבורי למי שמתחת לקו העוני, אני מייד רצה להתפטר.. מה שווה ללמוד ולעבוד להיות עשירון שמיני, אם אני משלמת מיסים כדי לממן לכל מיני מגזרים אחרים דיור ציבורי?
    "קו העוני" הוא מדד מטופש שלא מיצג כלום.
    החרדים הם מתחת לקו העוני למשל.. גם אני עם כל המשכורת המפוארת של עשירון שמיני שלי אהיה מתחת לקו העוני אם אני אעשה 6-7 ילדים.

      

  • עמית נויפלד
    להגיב אפריל 3, 2013

    עמית נויפלד

    היי ריקי, מכל הרשימה שמוזכרת בהפגנה אני מסכים איתך רק לגבי קצבאות הילדים. המדינה לא צריכה לעודד ילודה לדעתי.

    מעבר לזה, לא הייתי ממהר להתפטר אם מחר יהיה דיור ציבורי, שווה ללמוד ולו בשביל הנפש (חלקים גדולים מהציבור שלנו לא יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס הזה) ולעבוד עדיף על פני להיות מובטל מהרבה בחינות, כלומר, כל החצי השני של התגובה שלך נראה לי לא מבוסס, או אם להשתמש במילותיו של וודי אלן, עדיף להיות עשיר מאשר עני ולו מסיבות כלכליות.

      

  • להגיב אפריל 4, 2013

    דרור

    מי נושא בעול באמת ? אותו מעמד בניים ומטה ,ששלח את יאיר להציל אותו , לא קלט שיאיר רק ירחיב לו את הדלת למעגל העוני ,הוא נפל למלכודת שיועציו של ביבי תפרו לו ״כסא שר האוצר ״ שאלת איפה הכסף יאיר שלחו אותו לבדוק מיקרוב איפה הכסף ,התשובה שהייתה ידועה מראש לל אזרחי ישראל הקופה בגירעון של 40 מליארד , ואחרי הבדיקה המהירה של שר האוצר המוכשר שלנו הוא חזר אם תשובה דיי מהירה ודיי שר אוצרית שכזו שמאסנו והורגלנו לשמוע כבר שנים זה יהיה כואב ברור שזה יהיה כואב ואפילו משאיר צלקות כי יש משפחות שלא יקומו מיזה הוא חי באפוריה שזוג מכניס 20.000 שקל אולי בחשבון גם כמה מאות משפחות השאר הרבה הרבה יותר פחות ואחרי הכאב של סתימת הגירעון של הרווחים הכלואים איך הוא אמר קצר אע בארורררררר הוא הולך לבוא עלינו אם סכין קצבים ולחתוך בבשר החיי הרי הוא שר אוצר טרי חדש ורוצה להוכיח את עצמו כנגד כל הסיכויים שוויון בנטל הוא זעק ,שיביא את זה לידי ביטוי בכלכלה אמיתית ויחתוך מאה שצריך לחתוך אבל יאיר מסוגל רק בחדר כושר ואם עצמו מחוץ לחדר כושר שהוא לא עם עצמו ובשביל הכלל הוא נדבק בחיידק רבותי החיידק הפוליטי וכך הוא נוהג למרות חוסר כישוריו הבולטים ועוד כשר אוצר ??? אנחנו עכשיו נתחיל ללמוד זינוק בעליה מהוא ? ואנחנו נלמד פרק מאלף בקדנציה זו השמדתו של מעמד הבניים והכנסתו בכבוד לדלת מעגל העוני הרחבה , ואגב הסירו דאגה שר הרווחה מהמפלגה שלו הוא מתכנן ארץ רווחה לנפגעי הקדנציה הנ״ל

      

  • להגיב אפריל 4, 2013

    ריקי

    עמית.. לימודים זה עניין של החלטה.
    אני נולדתי בעיירה דרומית, וללא עזרה מההורים הצלחתי לעבוד וללמוד ולסיים תואר ואז עוד תואר (והיום לומדת לעוד תואר).

    האם לעשות תואר היה משתלם כלכלית? לא.
    מצחיק לומר שהרווחתי יותר ממלצרות (בכל זאת 50-80 ש"ח לשעה). אבל זה היה שווה לנפש.

    אם אתה רוצה למצוא פתרון לבעיית הדיור (אין באמת בעיית דיור. לא חסרות דירות בארץ, אנשים לא מצטופפים כמה משפחות בבתים ואף אחד לא גר באוהל – הבעייה היא המחירים במרכז כתוצאה מביקוש חריג) אפשר להחליט לעשות רגולוציה על מחירי שכירות, אפשר להחליט שכל חוזה שכירות ע"פ חוק יאפשר אופציה ל3-4 שנים צמוד למדד ולא יותר. אפשר לפתח את הפריפריה (רפואה, חינוך, תרבות, תעסוקה!!) כדי להפוך אותה לאטרקטיבית ולהקל קצת על הלחץ והביקוש במרכז.

    דיור ציבורי לא יפתור את הבעיות של מעמד הביניים. הוא יפתור את הבעיות של קשישים במצוקה כלכלית, של חוסים.. אני לא רואה סיבה שהמדינה תצא מגדרה לפתור בעיות של אם חד הורית עם ארבעה ילדים. קודם כל שאבא שלהם יפתור את הבעיות.

      

  • עמית נויפלד
    להגיב אפריל 4, 2013

    עמית נויפלד

    היי ריקי,
    דיור ציבורי לא יפתור את הבעיות של מעמד הביניים, את בהחלט צודקת, אבל זה לא המעמד היחיד עם בעיות. מבחינתי קשישים במצוקה וחוסים זקוקים לעזרה לפני שמישהו טורח לעזור לי.

    לגבי אם חד הורית עם 4 ילדים, את מתפרצת כאמור לדלת פתוחה. אני לא בעד קצבאות ילודה, אני לא בעד עידוד ילודה, ולמעשה אני לא בעד ילדים נקודה. אם למישהו אין גרוש על התחת והוא עושה ארבע ילדים שיתמודד.

      

  • להגיב אוקטובר 2, 2013

    דוד

    בהתאם לשיטה הכלכלית של מדינת ישראל:

    המדינה מחלקת כסף !

    פריבילגיות ואפליה ("העדפה") "מתקנת"
    אינן מביאות –
    לא לשוויון
    ולא לשוויון הזדמנויות.

    ————–

    המדינה מחלקת כסף וקורעת את העם לגזרים – כל קבוצה עומדת בתור לקבלת הנתח שלה – והעם מתחלק לפלחים, פלחים אינטרסנטים:

    קיבוץ של כנופיות הנלחמות על השלל –

    (רשימה חלקית החל ממאי 1999)

    המורים תובעים תוספות, הגמלאים מבקשים תמיכות, הנכים רוצים מענקים, החרדים צרים על הכספים הייחודיים, לרופאים מגיעות משכורות מכובדות, לסטודנטים מגיעות הנחות רציניות, ניצולי השואה דורשים פיצויים, הקבלנים רוצים הפחתת מסים, התעשיינים חושקים בסובסידיות, כן החקלאים, כן הסוחרים, סיוע לבעלי המוניות, פטורים ליזמים – הזוגות הצעירים, החיילים המשוחררים, העולים החדשים, המשפחות מרובות הילדים, המתנחלים, תלמידי הישיבות, המצילים, ירושלים, הנגב, הגליל, עיירות הפיתוח, יישובי קו העימות, הנכים, הנשים המוכות, המפגרים, השופטים, הרשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות, הרשויות המקומיות הערביות, הרשויות המקומיות בכלל, העיוורים, אנשי הקולנוע, עובדי הנמל, עובדי הביטוח הלאומי, המובילים, המשפחות השכולות, יתומי צה"ל, ש"ס, רשת החינוך "אל המעיין", המילואימניקים ה"פראיירים", המגזר הערבי, המרצים באוניברסיטאות, חברות ההיזנק (start-up), המשקיעים הזרים, וקרנות הון סיכון – (פטור ממס), סיוע לחברות התעופה, "להציל את ענף המלונאות המתמוטט", "פניציה" – ירוחם, הילדים בסיכון (פנימיות), עובדי משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, עובדי הנמלים, מכס ומע"מ, בתי-המשפט, מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים, משרד המסחר והתעשייה, לשכת רישום המקרקעין, הפרופסורים באקדמיה, קידום מעמד האישה, חוק משפחות מרובות ילדים, להקת "בת-דור", "חוק הקולנוע", שוב הנכים, "חוק הנגב", מפעל "בגיר", עובדי מפעל "בגיר", "הקרקעות של החקלאים", מפת ה"עדיפות הלאומית", קרקעות הקיבוצים, החרשים-אילמים, החוזרים בתשובה, החוזרים בשאלה, סל קליטה לכ-ו-ו-ול העולים, גמול השתלמות עבור תארים פיקטיביים, הפרקליטים (2010), הנמלים (2010), הרופאים (2010), חסרי הדיור (2011) וכד´,וכד´,וכד´,….כל יום מתווספת קבוצה…..עד אין סוף!!!…(יש מקום בדף?…)

    כל קבוצה מאיימת וכל קבוצה בעלת כוח, או נטולת כוח, סוחטת מהמדינה….הכל יחס סקטוריאלי….
    ה י כ ן – ה פ ר ט – ה ב ו ד ד ?
    הרי, ד מ ו ק ר ט י ה – ה י א – ה ח ל ט ת – ה ר ו ב – ו ה ג נ ה – ע ל – ז כ ו י ו ת – ה פ ר ט….

    חלוקת העושר/האושר הלאומי – על חשבון מי?…

    מדינה של פראיירים ?

    "האזרח כפרה חולבת של הממשלה" ?

    מדינת אֶטַטִיזם של הרווחה/כלכלה מעורבת (מדינה קולקטיביסטית) = מדינת בוזזים.

    * ראו: מילון_מונחים *
    ______________________

    מדינת ישראל:
    מדינת הפריבילגיות (זכויות היתר) והאפליה ("העדפה"?) ה"מתקנת".

    רק ה"סדירניקים" לא מקבלים מה שמגיע להם…

    מדוע?

    האם אין להם זכות לחייהם ולפרי עמלם ?

    * גיוס "חובה" "חינם" **
    * חינוך "חובה" "חינם" **
    * בריאות "חובה" "חינם" **
    * מיסים "חובה" "חינם" **
    * וכדומה…

    ** השאלה: "חובה" למי (?) – ו"חינם" למי (?)

    ———————————
    * אֶטַטִיזם
    העיקרון או המדיניות של ריכוז שליטה כלכלית, מדינית, ודומיהן בידי המדינה על חשבון חופש הפרט.
    http://he.wikipedia.org/wiki/%20%D7%90%D7%98%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D

    אֶטַטִיזם של הרווחה/כלכלה מעורבת
    שיטת הממשל הנפוצה ביותר בארצות ה"חופשיות" בעולם כיום. תערובת של מדינת רווחה – ושוק חופשי, פיקוח – וחופש, של מדינה סוציאליסטית-למחצה – או במקרה הגרוע, פשיסטית – ובו בזמן קפיטליסטית-למחצה.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94
    http://en.wikipedia.org/wiki/Mixed_economy

      

  • להגיב מרץ 1, 2016

    אלדד

    אין כמו ליברטניות.

    המדינה עושה את המינימום(מבחינתי זה ביטחון,חוק,תשתיות),

    והאזרחים ערבים אחד לשני(ערבים אם צירה).

    שהמיסים באדמה וקבוצות לא גונבות כסף אחד מהשני כמו בהסבר של דוד אז יש

    יותר מוטיבציה לעזור אחד לשני.

    הבעיה שזה לא יקרה במאות השנים הבאות כי אנשים לא רוצים לקחת אחריות על עצמם.

      

השאירו תגובה