על מדפסות וסולמות

לא מזמן התקלקלה לי המדפסת/פקס/סורק במשרד. מדובר במכשיר מגושם במקצת אשר תופס לנו מדף שלם ומי שהיה אצלנו יודע שמדף שלם זה מצרך מבוקש במשרד הקטן שלנו. התחלתי לרחרח מסביב מה עושים עם מדפסת מקולקלת ונחשפתי לעולם שלם של צרכנות אשר נשענת על תרבות החד פעמי: כמעט כל מי ששאלתי אותו ענה לי שלא כדאי לי להשקיע בבדיקה מאחר ומכשיר חדש עולה פחות מהתיקון. נזכרתי איך אי שם בילדות שלי היינו הבית הראשון בשכונה אשר היה בו מכשיר ווידאו. זה היה מכשיר גדול ומגושם עם כפתורים ענקיים ובכל פעם שהקלטת יצאה מהמכשיר היה רעש חורק ומכני (וזה כשהיא עבדה חלק) כך שאי אפשר היה לקום בלילה לצפות בסרט בלי להעיר את כל הבית.

אחת לשנה בערך המכשיר היה שובק חיים וכולנו בבית היינו בלחץ איך בדיוק נקליט "שושלת" או "בני היל" ונצפה בזה כשבא לנו. למזלנו אבא שלי היה ועדיין קוסם שיודע לתקן כל דבר. לאבא שלי מתקשרים כשמכונת הכביסה מתקלקלת, כשהאוטו שובק חיים, כשצריך לתלות אהיל או לבנות קיר(!)  "לאבא שלי יש סולם" זה לא רק שיר ילדים חביב. זו מציאות שלתוכה גדלתי.

מכשיר וידאו, שעון מעורר, ומבריח פורצים ביחידה אחת (תמונה: Zlois)

 

אז כשהווידאו היה מתקלקל אבא היה מניח אותו על שולחן הניתוחים, מפרק אותו לגורמים ומנסה את מזלו. כמובן שהוא גם היה ומאיים בקול רועם שלא נתקרב כי אם יאבד איזה בורג או גומייה אז "הלך עלינו".  שיא הריגוש היה כשאבא היה מחבר את הווידאו מחדש. יעבוד או לא יעבוד? בפעמים הבודדות שאבא שלי לא הצליח לתקן משהו חשמלי בבית אז היינו בלב כבד שולחים את המכשיר לטכנאי. תמיד היה קיים החשש שמא הטכנאי המדופלם ימציא איזה בעיה בומבסטית ומחיר מופקע ולעולם לא נדע אם עבד עלינו או שאכן היתה בעיה.  אבל את רוב התקלות אבא שלי היה פותר לבד. לאבא שלי יש יותר מסולם, יש לו ידי זהב.

את המדפסת לא הבאתי לאבא שלי לתיקון. תלמיד יקר אשר יש לו עסק אשר נותן שירותי מיחשוב הציע לי לנסוע עם המפלצת הגדולה הזו לאזור התעשיה בחולון ושם יבדקו לי אותה ללא תשלום. מסביב המשיכו להפציר בי לא לטרוח עם הבדיקה ולהיפתר מהמדפסת מפלצת הזו, אבל משהו בי לא התחבר לקלות שבה מנפנפים ככה מוצרי חשמל והתעקשתי לערוך למכשיר בדיקות מקיפות, וכך יצא שנסעתי לשם. בבדיקה עצמה שארכה זמן רב הרגשתי קצת כמו גבר שמחכה מחוץ לחדר הלידה, מציצה מעבר לכתף של הטכנאי, מנסה לקרוא את שפת גופו והבעות פניו, מחכה למוצא פיו כאילו מינימום מדובר ברופא מנתח ואחותי הקטנה מונחת שם על השולחן…

 אחרי שהוא סיים להחדיר למדפסת כל מיני מכשירים, דפים, כבלים ועוד עינויים ואז לנקות אותה מכל הכיוונים הוא חיבר הכל מחדש, תקע בחשמל ועשה טסט. המדפסת מצידה ככל הנראה לא התרשמה מכל מאמציו ודבקה בשביתה האיטלקית שלה. בצער רב התחלתי לחשוב איפה יש פח מחזור לכזו מפלצת גדולה אך להפתעתי הטכנאי לא ויתר, עשה עוד סבב בדיקה ושוב אותו סיפור. מסרבת לעבוד. כבר הרגשתי לא נעים מכל העניין וביקשתי להתקפל משם, בכל זאת עשו לי טובה, אבל שוב המזל האיר לי פנים כי נפלתי על טכנאי מיוחד שנשאב בקלות לקטע אישי של אגו מול המדפסת ולא ויתר. הוא ניסה שוב ושוב ובבדיקה החמישית הוא פשוט הפך אותה וניער אותה היטב…

כמה מביך היה לגלות שברי ענק של אגוזי מלך ואגוזי ברזיל נופלים מהמדפסת בכמויות, מיד כולם התחילו להסתלבט עליי שבטח המזכירה שלי רואה משחקי כדורגל ומפצחת גרעינים בזמן העבודה, ולי לא נעים היה להודות מול כולם שאני זו הטוחנת. ביס מתמר מג'הול עסיסי ומיד אגוז לפה זה מה שמחזיק אותי ברגעי הרעב במשרד.חבל שדווקא קליפות האגוז מצאו את דרכם למדפסת, אם התמרים היו נופלים לשם היה יכול לצאת לי אחלה ממרח חרוסת.

במעבדה סיפרו לי על כך שכיום מייצרים רק מדפסות "חד פעמיות" שאף אחד לא טורח לתקן, כי ב 399 ש"ח קונים חדשה. אני לא יודעת מה אתם חושבים בעניין, בשבילי 399 ש"ח זה כסף, אבל יותר מאשר הכסף, מה שחורה לי זה היחס שלנו לחפצים ישנים, והקלות הבלתי נסבלת של החלפת הישן בחדש, מבלי לטרוח אפילו לברר את מהות התקלה. כשאני שומעת את הילדה שלי בת שלוש אומרת לי על כל דבר שהיא הורסת בבית "אז תקני חדש" אני מתחלחלת ולא מבינה מאיפה זה בא לה. רק השבוע היא מעכה באצבעות שלה שבלול חי וכשהסבתי את תשומת ליבה לכך שהוא מת היא מיד ענתה לי "אז תקני חדש"…

שמחתי מאד לחזור למשרד עם המדפסת בריאה ושלמה, הבטחתי לדוקטור כי אכסה אותה היטב כדי שהמזכירה שטוחנת אגוזים לא תקלקל לי אותה שוב.

___________

מבין חמשת ה-R של תרבות הצריכה, המקופח ביותר הוא ככל הנראה ה- Repair. למדנו כבר לסרב, למחזר, להפחית ולהשתמש מחדש, אבל כאשר משהו מתקלקל, אנחנו בדרך כלל אומרים עליו קדיש, ובמקרה הטוב מחפשים אין להיפטר ממנו בדרך שתגרום נזק מינימלי לסביבה. מונטי פייתון היו אולי הראשונים לזהות את האבסורד של העידן המודרני, אשר מצד אחד מעשיר את חיינו בעוד ועוד מוצרים ומכשירים, ומצד שני מייצר אותם בצורה כזו המביאה לניכור בין הטכנולוגיה החדשה לאדם, אשר עומד מולה נפעם, וחסר כל יכולת להבינה או לתקנה.

אולם צחוק בצד, עדיין חיים בינינו אנשים שיכולים לתקן תנורי אפיה, מיקרוגלים, טלוויזות, מדפסות, מכשירי די.וי.די, כורסאות, או כל חפץ אחר שהתקלקל או ניזוק, ושווה לחפש אותם גם כדי להעניק להם פרנסה וגם כדי להימנע מהשלכה מיותרת של מכשיר שבסך הכול סובל מסתימת עורקים, שנגרמה, ובכן, מצריכה לא אחראית של אגוזים.

מעבר לזה, אנחנו גם תמיד יכולים ללמוד לתקן דברים. בסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון (מבית אתר "בידיים") יזמו את "קפה תיקונים", בו נוכל ללמוד כיצד לתקן את החפצים המקולקלים שבביתינו, רגע לפני שהם הופכים לערימת פסולת שמוטמנת באדמה. יוזמה מוצלחת וחשובה שיהיה לה ולנו בהצלחה.

___________

באותו נושא

היסטוריה של מהירות – פרק 5 – עיצוב
עולם חדש ומופלא (של צרכנים) – חלק שלישי – שוד ושבר

___________

תגובות3

  • להגיב מרץ 6, 2013

    נעה

    גם לי יש מדפסת מקולקלת וכואב לי הלב, אשמח לפרטים על המקום. תודה.

      

  • להגיב מרץ 7, 2013

    מיכל

    תודה על הרשומה על כבוד המכשירים ואלה שמתעקשים/ות לתקן אותם.
    עוד משהו על זה:
    הרשת מלאה באנשים שלא נכנעים ל"השתמש וזרוק" הזה, וגם מסייעים לאחרים בכך שהם שמים ביוטיוב סרטונים עם הוראות בדיקה, איתור תקלות ואיך לתקן.
    כך בדיוק תיקן אישי את המדפסת/סורק/פקס שלנו לפני שנתיים או יותר, כשהחלק שדוחף את הדפים החוצה נשבר. מצא הוראות, הדביק באפוקסי, והיא עובדת מאז כמו קודם.
    שווה לבדוק!

      

  • להגיב מרץ 10, 2013

    תמר עדי

    היי נעה
    המדפסת שלי נבדקה ללא עלות כי חבר סידר לי שם בדיקה. אז את צריכה לוודא לפני אם זה בעלות… למקום קוראים ניר טל. טלפון 03-6838686

    כתובת: דרך בן צבי 84 תל אביב
    בהצלחה
    תמר עדי

      

השאירו תגובה