אפס בית

אנחנו נכנסים הביתה. מצד ימין שידה. מניחים צרור מפתחות ותיק עבודה. מחברים את הנייד לטעינה. נכנסים למטבח. פותחים את המקרר. ערימה קרירה של מזון ושתייה מביטה אלינו חזרה. בוחרים משהו. מכניסים לטוסטר אובן או למיקרוגל ובינתיים מוזגים מים מהמתקן. בוחרים צלחת מהמבחר וניגשים איתה לסלון. מדליקים אור, טלוויזיה, די.וי.די, מגבר, מזגן. אוכלים. מדיח כלים. נכנסים לחדר העבודה. מדליקים מחשב. עוברים על מיילים, גולשים, משמיעים מוזיקה. בינתיים מדליקים דוד. בוחרים בגדים. יש ספרים, ועיתונים, ותקליטים, וחפצי נוי שאספנו במהלך החיים ועוד חמש טון צעצועים אם יש לנו ילדים. אנחנו קוראים לזה בית. ובדרך כלל יש מלא מהבית הזה.

מלא בית.

המקום בו אנו נוהגים לראות מפלט מתלאות העולם, החלל אינטימי שמשקף את אופיינו בצורה הטובה ביותר, הבועה הפרטית בתוכה אנו נהנים להתחפר, להסתגר ולהתכרבל, הפכה ביותר ממובן אחד לעוד מנגנון משעבד –  משכנתא או שכר דירה, חשבונות, עשרות אם לא מאות חפצים שנאגרו, על חלקם עדיין יורדים לנו תשלומים. דברים שיש להזיז, לנקות, לתקן ולתחזק. בעבר אדם ידע לתקן את התנור שבביתו, את המשאבה שבחצר, כיום אנחנו מזמינים חשמלאי כדי לתלות מנורה מהתקרה. מאחורי האינטימיות של הבית מסתתר הניכור הבסיסי שלנו מהעולם הבלתי מובן שהכנסנו לחיינו בדמות הטכנולוגיה החדשה – הבית הוא שלנו, אך הוא לא נתמך על ידינו, בשביל זה יש את טכנאי הוט ויס, אינסטלאטורים, מעצבים, שיפוצניקים, אנשי מזגנים.

ומעל הכול, ובתוך בולמוס חיי היום יום, אנחנו בעיקר מאבדים את עצמנו. בעודנו נעים ממשימה למשימה, ואז מהספה למיטה, אנחנו נוטים לשכוח את כל מה שאי פעם רצינו להיות. חלמנו לחיות.

בדיוק מהנקודה הזאת, מעין הסערה האופיינית לתרבות המערבית, החליטו בקהילת האקולוגים העירונית 'עץבעיר' להוציא לפועל את פרויקט 'אפס בית'.

מהשרבוט הראשון על דף הנייר

דרך שולחן הארכיטקט, יוסי קורי: "יצרנו מבנה גאומטרי ייחודי שמתהווה במעבר מצורת הבית המוכר לצורת הבית ההפוך. הזוויות המתעתעות שנוצרו מייצגות את הבלבול המאפיין את התקופה, ועם זאת, החלל נעים, מאוורר ומזמין"

דרך שולחן מעצב הפנים, ניסן גרייזל

ועד למציאות - 'אפס בית' ביריד צבע טרי

אפס בית לוקח חלק בתיקון העולם על ידי חקירה והדגמה של אלמנטים הכרחיים בקיימות עירונית כגון מערכות לאיסוף מים, אנרגיה מתחדשת, קומפוסטציה, מחזור, גידול מזון, וכמובן, קהילתיות. הבית ממחיש את המעבר מתרבות הצריכה המתמקדת באינדיבידואל, לתרבות של פשטות מרצון, קהילה ושיתוף פעולה בין רבים. אבל, יותר מבית שלוקח חלק במסורת האוף גריד, 'אפס בית' מבקש להיות נקודת התחלה נקייה וחדשה – בית לחילוץ חלומות.

תמי צרי, שהקימה את הקהילה האקולוגית 'עץבעיר' מתגוררת בבית ומארחת בו אנשים לתה (על פי כל כללי הטקס) ובמהלך המפגש מעודדת אנשים להיזכר בחלומות האמיתיים שלהם, כמו גם להרהר בעתידה של האנושות מבעד לפריזמת החיים בעיר. 'אפס בית' מאפשר להעלות את השאלות הבסיסיות ביותר כגון, מהו בית בעבורי, באיזה אופן נוצר החיבור האמיתי שלי לבית, וכיצד אופן המגורים שלי משפיע על חיי ועל הסביבה.

תמי צרי, מארחת לתה ומחלצת חלומות מוסמכת, בקרוב אצלכם

אפס בית, שעוצב כאמור על ידי האדריכל האקולוגי ד"ר יוסי קורי, הוקם* לראשונה ביריד 'צבע טרי' בתל אביב, שם זכה לעניין רב מצד המבקרים. החל מיום חמישי הקרוב, 24.01, יתארח אפס בית במעבדת האמנים לעירוניות חדשה אשר ממוקמת בבת ים, והאירוע, שיתפרס על פני היום כולו (החל מהשעה ארבע) יכלול מגוון סדנאות, פעילויות והופעות (לפרוט מגוון האירועים מומלץ להיכנס לעמוד האירוע בפייסבוק) וכמו כן, במהלכו ייחשפו מעל לחמישים סדנאות שונות שייערכו במקום בחודשים ינואר עד יוני.

אז אם גם הבית שלכם מרגיש לעיתים מעט עמוס, ופעם חלמתם להיות כבאי/ת או שוטר/ת, מעבדת האמנים לעירוניות חדשה בבת ים, ביום חמישי הקרוב, היא בדיוק המקום בשבילכם.

הכניסה חופשית

24.01.2013
מעבדת האומנים לעירוניות חדשה
מתחם ניצנה – רח ניצנה 13, בת ים

___________

*לא נוכל שלא להזכיר את כל האנשים הנפלאים שלקחו חלק בהקמת הפרוייקט עד כה:

האקולוג העירוני בועז שילה, נגרים ובנאים דר ' נורברט , אלעד דהמאיו, יאיר משיח, קרשים, טכנולוגים אקולוגיים אסף צ'רטקוף (בידיים), אמתי פרנקלין, צלמים עמית צינמן, ,(invivo) תום סופר, מעצב הפנים ניסן גרייזל (קיום עירוני זמני), חקלאית עירונית וחוקרת, יעל סתיו ברק ברינקר, תמר בן ברוך, יניב ברמן, מתעדים ויוצרים קליפים מהחיים בבית. ובנוסף, קבוצה של כותבים וחוקרים מלווים את הפרויקט: ד"ר ליה אטינגר, ד"ר מירי רוזמרין, המשורר האקולוגי ודוקטורנט במדעי ד"ר דן תמיר ואהרן פורת. Transition- הסביבה אלון אלירן, אנשי שיא תפוקת הנפט.

____________

באותו נושא –

101 דרכים להאט את החיים – פרק 2 – תסדרו את הבית

____________

תגובות2

  • להגיב ינואר 24, 2013

    דניאל

    1. כעצלן לא קטן, נשגב מבינתי מה היתרון בהפיכת הבית על ראשו. אני כבר רואה את עצמי יוצא באמצע הלילה כדי להרים אותו, ואני, מה לעשות, מעדיף לישון בלילה (וביום).
    2. אפס בית? למה זה מגיע לי? לנמלים מגיע קן, גם לציפורים. לדבורים יש כוורת, לבונה יש את ביתו וכך לבעלי חיים רבים. רק אנחנו נשארים עם אפס?
    בקיצור – לדעתי, לא מתאים בית על הראש ולא מתאים אפס בית. מתאים בית קטן ופונקציונלי. בית קטן ופונקציונלי הוא שינוי תודעתי גדול מספיק, לדעתי, יחסית לבתים (הגדולים מדי) שבהם אנחנו גרים כיום.

      

  • מערכת סלואו
    להגיב ינואר 24, 2013

    מערכת סלואו

    היי דניאל, מסכימים לגמרי עם המשפט האחרון שלך, לגבי השאר, אפס בית, לדעתנו, הוא יותר מייצג ומעבדה פעילה לחקר קיימות עירונית מאשר אב טיפוס רשמי לשכונת המגורים הבאה שלך.

    מה שכן, נפנה את תגובתך גם לאנשי עץ בעיר ואולי הם יחשבו אחרת

      

השאירו תגובה