הרגלי זן – 4 – מניפסט העצלות: עשו פחות, ואז, עשו עוד פחות.

"תרגל אי עשיה והכל ימצא את מקומו" (לאו טצו)

מי מאתנו לא מתעצל פה ושם? כמובן, ישנם כאלו שמתעצלים יותר מאחרים.  אמי (אישה חרוצה מאין כמותה), אמרה לי פעם שהיא מתעצלת, אבל היא עושה את העבודה בכל זאת. "אבל אימא, זו לא עצלות, זה בדיוק ההפך מעצלות!" השבתי לה. עצלות נתפסת לעיתים קרובות כדבר רע. אני לא מסכים עם הקביעה הזו. עצלות היא דבר מדהים. הנה כמה סיבות לכך…


1. העצלות פירושה שהגוף והנפש שלנו עייפים וזקוקים למנוחה. זה סימן שאנחנו צריכים לנוח. כאשר אנו מתעלמים מהסימנים הללו, אנחנו נשחקים. אז אפשר לנוח ואפילו להרגיש טוב עם זה!

2. עצלות פירושה שאנחנו לא רוצים לעבוד קשה מדי, והיא מובילה לא פעם למציאת דרכים לעבוד פחות. כמעט לכל הפיתוחים הטכנולוגיים יש שורשים בעצלות: אנו נוהגים במכוניות במקום ללכת ברגל מפני שאנו עצלנים מדי ללכת ברגל, אנו משתמשים במכונות כביסה כי אנחנו עצלנים מדי לכבס ביד, אנו משתמשים במחשבים מפני אנו עצלנים מדי לכתוב בעט. כמובן, התלות במכונות היא לא דבר טוב, אבל ניצול העצלות כדי לאתר דרכים טובות יותר לעשות דברים היא דבר טוב.

3. אנשים עצלנים לא פותחים במלחמות. למי יש כוח להתעסק בכל זה? שלום וידידותיות הם קלים הרבה יותר.

"משל החיטה והעשב" ציור משנת 1924 אשר מתאר איכרים עצלנים המעדיפים לנמנם במקום לעבוד, ואז השטן ברקע זורע עשב במקום בו צמחה חיטה. הן היהדות והן הנצרות מעולם לא היו חסידות גדולות של השנ"צ הקדוש

 
"יצרנות פשוטה" הייתה המוטו של 'הרגלי זן' מאז ימיו הראשונים (למרות שאני מדבר גם על המון דברים אחרים)… היום הייתי רוצה למנות את הסיבות מדוע "עשו פחות" הוא אחד מארבעת הדיברות שלי, ומדוע הדיבר הזה הוא שלוחה מובהקת של יצרנות פשוטה.

עשו פחות:

אולי זה נשמע פרדוקסלי שלעשות פחות יכול בעצם להיות מפתח ליותר יצרנות. כל עוד מגדירים 'יצרנות' כ'לעשות יותר דברים', אז כמובן שלעשות פחות לא יוביל ליותר יצרנות. אבל, אם מגדירים 'יצרנות' כאמצעי למיצוי המיטב מהפעולות שאנו מבצעים, מהזמן שאנו מקדישים לעבודה (או לכל דבר אחר), להיותנו יעילים, אז לעשות פחות היא הדרך הטובה ביותר להיות יצרני.

חשבו על כך: אני יכול לעבוד בטירוף כל היום, רק כדי לעשות מעט דברים, במיוחד כשמדובר בהישגים שמורגשים לאורך זמן. מנגד, אני יכול לעשות רק שני דברים אליהם אקדיש שעה, אבל השעה הזו תוביל אותי להישגים אמיתיים. במקרה השני אמנם עושים פחות, אבל הזמן שמקדישים לעשייה שווה יותר. אם אתם מתעצלים, כפי שגם אני לפעמים, אז הבחירה פשוטה. עשו פחות. אבל עשו זאת בחוכמה: עשו פחות, אבל הפכו כל פעולה לחשובה. שלחו פחות מסרי דואר אלקטרוני, אבל הפכו אותם לחשובים. כתבו פחות מילים, אבל הפכו כל מילה לחיונית. חשבו טוב על ההשלכות שיש לכל פעולה שאתם עושים, ובדקו אם אתם יכולים להימנע מכמה מהן. בדקו אם אתם יכולים להשיג יותר כשאתם עושים פחות. הכוונה היא לא "פחות הוא יותר", אלא "פחות הוא יותר טוב".


עשו פחות: מכל דבר

לעשות פחות אומר הרבה יותר מאשר להיות יצרני. לעשות פחות נוגע בשורש מרבית הדברים שאנחנו עושים, בליבה של החברה שלנו. לעשות פחות הוא לא פחות מאשר מניפסט בן שתי מילים לחיים. כך יכול המניפסט הקצרצר הזה לשנות הכול:

1. פחות קניות. אם אתם מבזבזים פחות, קונים פחות, אז יהיו לכם פחות דברים בבעלותכם, פחות דברים שתצטרכו, פחות חובות שתיכנסו אליהם, אתם תהיו במצב פיננסי יותר טוב ויהיה לכם יותר זמן לדברים חשובים באמת.

2. פחות עבודה מאומצת. במקום להתרוצץ ולעשות המון דברים קטנים, האטו. עשו פחות, חיו חיים רגועים ושלווים יותר. תיהנו מלשבת, מלעשות כלום. הירגעו מעט, חייכו, תשמחו.

3. פחות ניהול. אם אתם נמצאים בעמדה של סמכות על אחרים, בין אם אתם מנהלים, הורים, או משהו אחר…ככל שתעשו פחות כן ייטב. הרבה אנשים נוטים לניהול יתר או הורות יתר, ומעניקים לעובדים או לילדים מעט חופש, מרחב יצירה, מרחב ללמוד בכוחות עצמם. עשו מעט כדי להנחות וללמד אותם, אך לרוב קחו צעד אחורה והניחו להם לנפשם.

4. פחות תקשורת. פחות דיבור, פחות צעקות, פחות ויכוחים, פחות מסרי דואר אלקטרוני ופחות מסרים מידיים וציוצים בטוויטר, פחות שיחות טלפון. למרות שאני חושב שתקשורת היא דבר חשוב מאין כמותו ושהיא משמשת אחת מאבני היסוד של כל מערכת יחסים, אני חושב שאנו עושים יותר מדי תקשורת, במיוחד מפני שמרביתה הפכה להיות להג בלתי פוסק אחד כלפי השני, כשמעט מאוד הקשבה הדדית מעורבת בה. זה רעש. עלינו לתת לשקט להיכנס אל חיינו, לתת לדממה לפלוש למחשבותינו. כשאנו כשאנחנו מתקשרים, אנחנו צריכים לעשות את התקשורת הזו חשובה, כנה. יותר משאנחנו מדברים, עלינו להקשיב. עלינו להפוך כל מסר דואר אלקטרוני לחשוב, להשתמש בתוכנת מסרים מידיים רק כשבאמת צריך. לבזבז פחות זמן בשיחות טלפון וציוצים בטוויטר, להקדיש פחות זמן לבלאקברי ולאייפון ויותר זמן לבני אדם, יותר זמן לעצמנו, יותר זמן להווה.

5. פחות תלונות וביקורת. אני לא מתכוון להרצות לכם על עד כמה הדברים האלה יכולים לתסכל אתכם ואת הזולת. במקום זאת אומר שאם תעשו פחות משני הדברים הללו, החיים שלכם יהיו טובים יותר. בואו נודה, כולנו עושים זאת. אני עושה זאת ואני מנסה לעשות פחות מזה. במקום, נסו להיות אדיבים יותר, מבינים יותר, מקבלים ואוהבים יותר.

6. פחות תכנונים, פחות דאגות ומחשבות על העתיד. הקדישו יותר זמן להווה. אנו דואגים יותר מדי, וזה לא טוב. אנו חושבים על דברים שלא קרו, במקום לחשוב על דברים שקורים עכשיו. אמנם תכנון, במידה מסוימת, הוא דבר הכרחי, אבל יותר מדי ממנו זה פשוט בזבוז זמן – אין שום דרך בה אנחנו יכולים לחזות את העתיד, והניסיון לשלוט בכל דבר קטן שיקרה הוא חסר תוחלת. למדו לנוע עם הזרם, חפשו הזדמנויות, מצאו את השביל הטבעי של הדברים ועשו מה שנכון לאותו הרגע. אנחנו לא יכולים לשלוט בתוצאות, אבל אם נלמד לעבוד באופן גמיש יותר (במקום לדבוק בעקשנות בתוכניות), אפשר להגיע לתוצאות טובות.

7. פחות שיפוט וציפייה. קבלה היא דבר שאני מנסה ללמוד לעשות יותר. פירוש הדבר הוא שעליי להיות פחות שיפוטי, להפסיק לצפות לדברים מכל דבר ומכל אחד. אם אין ציפיות ואין שיפוטים, אפשר לקבל דברים כמו שהם. קבלה מובילה לשלווה, שמובילה לאושר. אי אפשר להתאכזב מאנשים ככה, מכיוון שלומדים לקבל אותם כפי שהם.

"היה שבע רצון עם מה שיש לך, חבק את הדברים כפי שהם. כשאתה מבין שאין שום דבר שחסר, העולם שייך לך". (לאו טצו)


איך לעשות פחות

אם אתם מאמינים במניפסט שתי המילים – עשו פחות – אתם עשויים לומר לעצמכם "זה נשמע טוב, אבל איך עושים את זה בדיוק?". זה פשוט:

1. עשו פחות. כן, זה באמת פשוט כפי שזה נשמע. קחו כמה שאתם עושים בדרך כלל, ועשו פחות מזה. אם אתם חכמים, אתם וודאי עושים בוחרים לעשות את הדברים החשובים יותר לעשות, אבל יכול להיות שלא תבחרו דווקא אותם, ותבחרו לעשות את מה שנראה לכם קל או נוח או כיפי. זה בסדר. לכו על זה. בסופו של דבר תצטרכו לעשות את הדברים החשובים, מפני שפשוט צריך לעשות אותם מתישהו. או שלא תעשו אותם, ותמצאו את עצמכם לא עושים כלום. אז תחשבו לעצמכם, "חייבת להיות דרך טובה יותר, או שצריך לחזור ולעשות יותר, או שצריך לבחור טוב יותר את מה שעושים".

2. עשו עוד פחות. אם לקחתם את הצעד הראשון ועכשיו אתם עושים פחות ממה שנהגתם לעשות לפני כן, אתם יכולים לטפוח לעצמכם על השכם! פנקו את עצמכם בתנומה טובה. כעת, כשאתם מוכנים להתחיל שוב, נסו לעשות עוד פחות ממה שעשיתם כשעשיתם את הצעד הראשון, המפורט למעלה. הפחיתו כמה מהפעולות שלכם, חפשו עוד שומן לקצץ. בדקו אם דברים הם באמת הכרחיים כפי שחשבתם שהם. העבירו דברים לאחרים, דברים נוספים תנו למכונות לעשות, אם אפשר, עכבו כמה דברים אחרים והימנעו מלעשות דברים שמחכים. פשוט הסבירו, בדואר אלקטרוני או פנים אל פנים שאתם מאוד מצטערים, אבל אתם לא יכולים לעשות את כל הדברים שחשבתם שתוכלו. כעת אתם עושים פחות מקודם! חזרו על כך, המשיכו לעשות פחות עד שלא תעשו כמעט כלום. כשהגעתם לנקודה הזו, אתם מומחים בלעשות פחות, כל הכבוד! כשאתם מצליחים להסתדר כשאתם עושים כמעט כלום, אתם מגיעים לנירוונה ולהארה ואולי עדיף שאתם תלמדו אותי מאשר אני אלמד אתכם. הרגישו חופשי לכתוב פוסט אורח ב'מנהגי זן' אם אתם מגיעים למצב הזה.

 

לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה, ושכב בצל

ישנם עוד מספר רעיונות שאפשר להשתמש בהם כשלומדים לעשות פחות:

  • לכו עם הזרם. דמיינו את המאמץ הנדרש לשחות במעלה זרם הנהר בהשוואה למאמץ הנדרש לשחייה במורדו. אם הולכים עם זרימת הדברים ולא נגדם, עושים פחות באופן טבעי, ופחות מאמץ נדרש לכך.
  • אל תכפו דברים. טעות נפוצה היא לנסות יותר מדי, לכפות משהו בכוח, להכריח אנשים לעשות דברים שהם לא רוצים לעשות. הרבה מאמץ, פעולה וזמן מבוזבז על זה. במקום זאת, יש למצוא דרך חלקה יותר – חשבו על מים, שזורמים סביב דברים במקום לנסות לעבור דרכם.
  • מצאו את נקודות הלחץ. באמנויות לחימה נהוג, במקום להשתמש בכוח מרבי, למצוא את הנקודות בגוף בהם ניתן להשתמש בפחות כוח כדי להשיג השפעה גדולה יותר על היריב, בין אם פירוש הדבר לגרום לו כאב, לגרום לו לאיבוד שיווי משקל או לדברים אחרים. אני כמובן לא מצדד בגרימת כאב, אבל הרעיון של מציאת נקודות לחץ הוא טוב: אם אתם יכולים למצוא נקודות קטנות בהן פעולה קטנה יכולה לשנות הכול, לכו על זה, השגתם שליטה בפילוסופיה של לעשות פחות.
  • תנו לאחרים לעשות דברים. תנו לאחרים חופש ומרחב לנוע, להמציא, ללמוד, לעבוד, לעשות. פחות זמן, מאמץ ופעולה המבוזבזים בניסיון לשלוט על אחרים פירושם לעשות פחות, אבל גם לתת לאחרים לעשות דברים. זה אומר שצריך לוותר על השליטה, אבל זה דבר טוב. גם אנשים אחרים ניחנו ביצירתיות, דמיון, רעיונות טובים ודבקות במטרה.
  • תנו לדברים לקרות. לעתים קרובות הפעולות שלנו מפריעות לאירועים שהיו מתרחשים אילולא היינו פועלים. במילים אחרות, אם לא היינו עושים כלום, הדברים היו קורים בלעדינו. לפעמים עדיף לתת לדברים לקרות. קחו צעד אחורה, אל תעשו כלום, הדברים מתרחשים גם בלעדינו.

"לא לעשות שום דבר שיפריע למהלך הטבעי של הדברים" (לאו טצו)

___________

לפרק הקודם – תנשמו
לפרק הראשון – תשטפו את הקערה שלכם

___________

תגובות10

  • להגיב אוקטובר 23, 2013

    יאיר העצלן(דחיין)

    א-מן. אני בחרתי להתמחות בסוג מסויים של עצלנות :דחיינות

      

  • להגיב יולי 28, 2014

    קולי

    תודה על המאמר שכתבת

      

  • להגיב אוקטובר 18, 2014

    אביגייל

    אינטואיטיבית הרעיון נשמע לי מוצלח, אבל עוד קשה לי להבין מה זה אומר לעשות פחות. הרי כל הזמן אני עושה משהו ואי אפשר בעצם להמנע מזה. האם הכוונה היא להשקיע פחות מאמץ? לשבת ולנשום או לישון נחשב לעשות פחות? האם לעסוק בתחביב נחשב לעשות פחות מלעבוד? גם אם בשני המקרים זה לשבת מול המחשב ולפתור בעיות?

    תודה מראש!

      

    • מערכת סלואו
      להגיב אוקטובר 18, 2014

      מערכת סלואו

      הפוסט הספציפי יוצא בדיוק נגד הנטיה שלנו "לעשות כל הזמן משהו", ובעצם קורא למציאת הזמן והשקט לבטלה מוחלטת, לפחות לפי הבנתנו. ואכן כן, לשבת, לנשום ולבהות זה בפירוש לעשות פחות מאשר לעבוד, גם על תחביב, או לעסוק בפעילות גופנית או כל דבר אחר.

      גם עיסוקים "טובים" (בילוי עם משפחה וחברים, ספורט, קריאה וכו') יכולים ליצור עומס אם מנסים לדחוס יותר מידי מהם ליממה אחת.

        

  • להגיב פברואר 22, 2015

    גיא

    אני רק רוצה לציין שאני חושב שזה הפוסט האהוב עלי בבלוג. אני חושב שניתקלתי בו לפני כמה שנים שעוד לא ידעתי שסלואו זה סלואו.
    לגזור ולשמור
    —————————————–
    לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה, ושכב בצל 🙂

    לכו עם הזרם. דמיינו את המאמץ הנדרש לשחות במעלה זרם הנהר בהשוואה למאמץ הנדרש לשחייה במורדו. אם הולכים עם זרימת הדברים ולא נגדם, עושים פחות באופן טבעי, ופחות מאמץ נדרש לכך. 🙂
    —————————————–

    חוצמזה, האם רק אצלי נוצר דיסוננס בין אתר הקורא לקהילתיות ובין האייקונים של Alien space invaders
    = זרים ?ֱֱֱ! 🙂

      

    • עמית נויפלד
      להגיב פברואר 22, 2015

      עמית נויפלד

      אחד האהובים עלי גם,
      וצודק לגבי האווטרים, הם רטרו חביב אבל צבעים כהים מידי, איך זה עכשיו, מרגיש יותר בבית לא? 😉

        

  • להגיב פברואר 22, 2015

    גיא

    כן , גם פה זה בית.
    שים לב שיש איזה באג קטן ( אולי זה פיצר?) שהתגובות שלנו לא מופיעות בדף הכניסה אלא רק כנראה בתת תחום?
    חסרה גם האפשרות לקבל מיילים עם תגובות מעודכנות לפוסטים שהגבתי עליהם. אולי בגירסת סלאו 3.0?

      

  • עמית נויפלד
    להגיב פברואר 22, 2015

    עמית נויפלד

    הבחנתי בזה באמת. כשעשיתי ריפרש זה הסתדר, אבל נבדוק למה זה קורה, יחדיו עם רשימת באגים אחרים שהולכים ומצטברים. לגבי מייל עם תגובות מעודכנות, לגמרי בגרסא 3.0, עוד שלוש וחצי שנים אני מעריך, יש למה לחכות..

      

  • להגיב מרץ 13, 2016

    אלדד

    כמו שאמר מהרישי מהש יוגי – לעשות פחות ולהשיג יותר.

      

  • להגיב יוני 10, 2016

    מור

    זה הפוסט האהוב עלי באתר, אני מסכימה עם כל מילה. אנסה ליישם מה שכתבת.

      

השאירו תגובה