איך לקנות סמארטפון ולהישאר בחיים, או, היכונו לביאת ה- DumbPhone – חלק ראשון

לפני כיומיים התפרסמה כתבה במוסף כלכליסט שזכתה לכותרת "ילד או אייפון" (כתבת שער, לא פחות), ובמהלכה מוצג הסמארטפון כגורם מספר אחד להזנחת הזוגיות והילדים במסגרת המשפחה המודרנית. מסתבר שחלק גדול מההורים בימינו מעדיפים לגלוש, לסמס, או לשחק באייפון שלהם מאשר אשכרה לתקשר עם הילדים שלהם, עד שכמה ילדים משתוקקים להכניס רובוט למשפחה כדי "שיהיה מישהו שיקשיב להם ויזכור את מה שהם אמרו לפני שניה" (מתוך הכתבה). אז נכון, לי אין ילדים עדיין, אבל תופעה דומה מוכרת לי ממערכת יחסי עם חברות וחברים אשר מעדיפים לבדוק משהו באינטרנט בזמן שאנחנו על הבר או להעלות תמונה של המאפה לאינסטרגרם בזמן שאנחנו יושבים לקפה.
אין לי ספק שקוראים רבים של הכתבה נדו בראשם וצקצקו בלשונם, "ההורים האלה, שמתוארים בכתבה", הם יגידו לעצמם ולאחרים, "פשוט לא מכירים את המילים 'שליטה עצמית'", לאחר מכן הם יטו את ראשם מעלה בעשרים וחמש מעלות כאשר על פניהם הבעה השמורה למורי זן זקנים בנפאל, ואז ילכו להעלות את התובנה האחרונה שלהם כסטטוס בפייסבוק, אחרי הכל, אם אתה לא משתף כל מחשבה שעוברת לך בראש, איך תדע אם היא באמת נחשבה במציאות?

אבל לצד הביקורת המכוונת כנגד השתלטות הסמארטפונים על חיינו צריך גם להכיר במציאות – המכשירים המתחכמים האלה הגיעו לכאן על מנת להישאר, ואם אנחנו רוצים לנצח בקרב על יכולות ההקשבה שלנו, אנחנו נצטרך ללמוד לעשות זאת כשהם בסביבה – והדרך הכי טובה שאני הצלחתי לגלות עד כה היא לקבל את הסמארטפון בחיוך, ולהמשיך הלאה עם הדאמבפון האהוב.

ואני אסביר.

לפני קצת יותר מחצי שנה קיבלתי מהעבודה מכשיר גלקסי II ובעוד איש המכירות של פלאפון יושב מולי חוויתי הארה. "תגיד," שאלתי אותו, "יש מצב לקבל סים כפול כדי שאני אוכל להמשיך להסתובב גם עם הנוקיה שלי?". הבחור, כיאה לאיש מכירות שטרם החתים את הלקוח על כל הניירת הדרושה, הצליח להשתלט על עצמו ולמנוע ממני את התחושה שהוא מתנהל מול פלגמאט, ולאחר כיחכוח קל בגרון הוא אישר שבעצם כן, אפשר לקבל סים כפול, וזה אפילו לא כרוך בחיוב נוסף.

פעם ידעו לעשות מכשירי טלפון… (מיי פרשס מצד שמאל)

 

אחרי שהוא הלך נותרתי עם שני מכשירי טלפון ניידים, האחד מכשיר גלקסי חדש ונוצץ והשני מכשיר נוקיה 6600 פולד ישן וחבוט. מאחר ואני בנאדם הגיוני, שמתי את הסים הראשי במכשיר הגלקסי ויצאתי שמח וטוב לב לדרכי. שבועיים אחר כך כבר הייתי מכור למשחק doodlejump שהמטרה בו היא לגרום לחרק מוזר לקפוץ כמה שיותר גבוה במהלך חייו הקצרים, והצלחתי לדפוק קלות טמבון של מכונית שעמדה לפני בפקק בצומת בית מעריב. ועל זה נאמר, שליטה עצמית בתחת שלי.

חזרתי לנוקיה 6600 וחיי השתפרו לאין שיעור. בתור התחלה, מדובר במכשיר קטן.

כמה קטן? מספיק קטן כדי לתפעל אותו ביד אחת.
כמה קטן? קטן מספיק כדי להיכנס לכיס הקטן והמטופש שיש בכל ג'ינס ואף אחד לא יודע מה אמורים להכניס אליו.

לפני ואחרי (ונראה אתכם עושים את זה עם האייפון שלכם)

 

אבל הגודל הוא לא היתרון היחידי של הממזר השחור,  החוסן היחסי שהוא מפגין לאורך שנים מבטיח מינימום הוצאות תחזוקה – כל מי שהשתמש בעבר במכשיר נוקייה יעיד על כך – אתה יכול לדרוס אותם, להפיל אותם, להרטיב אותם, להשאיר אותם ארבעה ימים ללא טעינה והם ימשיכו לעבוד בהתאמה לניידים טיפשים שהורכבו וחושלו בערבות הקפואות של פינלנד. המכשיר האישי שלי ספג כבר כמה חבטות קשות בעבר כך שהמכסה האחורי שלו מעט רופף. כאשר הוא נופל לי מהיד כיום הוא מתפרק לארבע חלקים שונים, אבל תהיו בטוחים שאני יכול להרים אותם, להרכיב אותם חזרה, ולהמשיך את השיחה בדיוק מהמקום שבו היא הופסקה. אין מסכים סדוקים, אין השתתפות עצמית של 700 ש"ח ואין צורך ללכת לתחנת השירות ולהמתין בתורים ארוכים.

וזה עוד לא הסוף, אחרי הכל, אנחנו עדיין רוצים שהטלפון שלנו יהיה גם מגניב, ואם כבר מדובר על מגניבות הרי שבקרב הניידים הטיפשים הנוקייה 6600 הוא ממש להיט. המעצבים הטמיעו בו גאדג'ט שמאפשר להקיש עליו פעמיים על מנת לראות את השעון ועוד פעמיים על מנת לחסום שיחות נכנסות, כך שבערבים ממש קשים על הבר, כאשר כל חברי ומכרי מצייצים ומגיבים לתמונות באינסטגרם, אני מוצא במכשיר שלי אופציות אינסופיות להשתעשעות אמיתית. הנה, תראו

 

_____________

הגלקסי II עדיין ברשותי. רוב הזמן הוא מונח במגירה או זרוק בתיק. אני מוצא לו שימושים ראויים: הוא משרת אותי כמצלמה, כמכשיר GPS וכאפליקצייה מוצלחת למדידה של זמן ומרחק בפעם בכמה זמן שאני מצליח לגרור את עצמי לטיילת לריצה. למעשה, אני מתייחס אליו בדיוק בצורה הנכונה – מחשב כף יד חכם, שלושה באחד, או כל שם אחר שאתם תבחרו להעניק לנייד החכם שלכם. דבר אחד בטוח, הוא לא היה ולעולם לא יהיה מכשיר הטלפון שלי. הוא גדול מידי, מסורבל מידי, ומאחר והדרישות שלי ממכשיר טלפון הן בסיסיות (יכולת להוציא ולקבל שיחות, לסמס, ולפנק אותי בסנוז מתמשך) הרי שהוא נכשל במבחן הפשטות.

אז בפעם הבאה שאתם משדרגים את המכשיר הישן שלכם תדאגו לבקש כרטיס סים נוסף, זה יאפשר לכם להסתובב במרבית הזמן עם מכשיר טלפון שלא משתלט על תשומת לבכם בכל שניה פנויה, ומאפשר לכם לתקשר באמת עם הסביבה, ליהנות לבד ממחשבה מצחיקה, ולהתבונן במציאות כפי שהיא, ללא המגוון הרחב של הפילטרים שאינסטגרם מציעה.

___________

הבעיה היותר גדולה עם הניידים הטיפשים היא שחברות הסלולר כבר לא משווקות אותם, כך שאלה מכם ששוקלים לאמץ את עצתי וכבר שדרגו לאייפון מזמן יצטרכו לכתת את רגליהם לאחת מהחנויות לממכר מכשירים סלולארים ולאתר לעצמם את הנייד הטיפש ביותר מקרב הדור החדש. וגם אז, זה לא יפתור להם את בעיית השירות והתמיכה, וחמור מכך, זה לא יענה על הבעיה הנוצרת כאשר אתה מגיע לסמס הודעה ומגלה שעליך ללחוץ שלוש פעמים על כפתור הספרה חמש כדי להקליד את האות למ"ד למשל… לא, כדי לפתור את הבעיות האלה יש צורך במהפכה טכנולוגית אמיתית, בלא יותר ולא פחות משינוי תודעה תרבותי – לעזאזל, יש צורך במכתב פתוח למנכ"ל חברת נוקייה!

__________

לחלק השני: איך להציל את חברת נוקייה מקריסה ולהנות מ DumbPhone חכם

__________

תגובות3

  • להגיב יולי 18, 2012

    אושרי

    יפה אמרת. יש להשיג מכשיר טיפש יד שנייה. משוחזר, ממוחזר, ועוד כמה ממים. אפשר למצוא חנויות שמוכרות אותם בזאפ.

      

  • להגיב אוגוסט 16, 2014

    שחר

    גם אני מסרבת לעבור ל-טלפון אלק חכם [בעיני הוא טלפון נצלן ושואב] לתדהמת כל חברי.
    יש לי נוקיה 100 חמוד, מקבל ומוסר הודעות, עונה לשיחות, והשכלול הכי שווה שלו זה שיש בו רדיו. אושר גדול.

      

  • להגיב ינואר 10, 2016

    ע.פ.ו.

    קניתי! אני הולכת להזמין סים נוסף לנוקיה הישן, האדום והנחמד שלי, ולהשאיר את האייפון המעצבן שכבר שנה לא קורא מיילים, באוטו, על תקן ג׳י פי אס!.

    ובעניין אחר — של צרכנות-פשטות-וירקרקות: האם מישהו מכיר מוצרי חשמל (מקררים, מכונות כביסה וכו׳) בסיסיים, זולים יחסית וידידותיים לסביבה המיוחסים לחברה בשם ״גרין ליין״?

      

השאירו תגובה