אתר סלואו ממשיך במפעל תרגום הבלוג של ליאו באבאוטה, zen Habits, ולאחר הפוסט הראשון (שגרם לפחות לחמישה אנשים שאנחנו מכירים להתחיל לשטוף את הקערה שלהם מיד בתום הארוחה) אנחנו פונים להרגיע את הרוחות – המילה 'זן' טומנת בחובה תמונה ויז'ואלית של נזירים קירחים היושבים ישיבה מזרחית ובוהים עד אשר מפרקי הברכיים שלהם מתאבנים, והם פחות או יותר המקבילה המזרחית לחרדים – בחורים צעירים ובריאים שבמקום לצאת לכבוש ולעבוד מעדיפים לחייך כל היום ולהיות נחמדים – אכן מלחיץ, מספיק מלחיץ כדי שליאו עצמו יקדיש את אחד הפוסטים הראשונים שהתפרסמו בבלוג שלו להסבר אודות השם שבחר לעצמו, והריהו לפניכם…
___________
אני אוהב את הפילוסופיה הפשוטה של הזן בודהיזם, הזאזן מעניק לי שלווה, אני אוהב את האסתטיקה המינימליסטית של הזן.
בחרתי ב'מנהגי זן' כשמו של הבלוג שלי מכיוון שהוא מתאר את הפילוסופיה הזו באופן מתומצת.
מהותו של הבלוג הוא לפשט ולשפר את חייך, לעשות אותך קשוב. אני מאמין שכל שינוי בחיים, במיוחד אלו ששווה לעשותם, מושג בסופו של דבר באמצעות בניית הרגלים טובים. אני רוצה להשלים ריצת מרתון? אם כך, עליי לטפח הרגל של לרוץ 4-5 פעמים בשבוע. עליי לטפח הרגל של לחשוב חיובי. כמובן שכדאי גם להימנות על משכימי הקום, לאכול בריא ולא לעשן, כפי שאני עשיתי.
ההרגלים הללו לא מופיעים בין לילה. איש לא יכול להגיד לעצמו, "הי, עצמי, החל ממחר בבוקר אני הולך להיות משכים קום!" ובכן, אפשר אולי להגיד את זה לעצמך, אבל אם מישהו חושב שזה הולך לקרות מהר כל כך, אין ספק שהוא משלה את עצמו.
לא. את המנהגים הללו יש לטפח באמצעות תרגול יום יומי. אני מאמין שחייבים לתרגל הרגל, בתשומת לב רבה ככל האפשר, מדי יום במשך חודש. כשאני עושה זאת למשך שבוע בלבד, זה לא תופס. אבל אם אעשה זאת במשך חודש או יותר, זה יתפוס. זה לא אומר שאני מצליח בכך בכל יום, אבל הדבר החשוב הוא שאני מנסה, וכאשר אני נכשל, אני לומד מהטעויות.
המילה זן בשמו של הבלוג היא עבורי דרך להזכיר לעצמי להיות הווה, לחיות בפשטות, לשמור על עצמי מרוכז ושלו כאשר אני עושה את המסע האיטי ליצירת הרגלים טובים והשגת מטרותיי. זה הכול. אינני נזיר זן ואני לא מתרגל זן, למרות שאני מנסה לתרגל זאזן כשאני יכול. מעולם לא הונחיתי על ידי מורה, למרות שקראתי כמה ספרי זן מצוינים.
אז לאלה מכם שמוטרדים מהמילה 'זן' בשם 'הרגלי זן' – תנשמו, ולאט לאט תשחררו.
______________
אנחנו כבר רגועים יותר ומקווים שגם אתם (קריאה בהרגלי זן הוכחה ככזו שאינה מובילה לקניית שארוול ו/או לניסיונות חוזרים ונשנים לרחף), ואם לא, אז בפרק הבא 'תנשמו' גם אתם כבר תהיו קצת יותר זן, ועד אז, הסבר קצר מויקיפדיה על הזאזן:
מדיטציית זן קרויה זַאזֵן (zazen). ניתן לתרגם את זאזן כמדיטציה בישיבה, אם כי אפשר ליישם אותה למעשה בכל תנוחה. בזמן הזאזן, בדרך כלל מגיעים לתנוחת לוטוס, חצי-לוטוס, תנוחת בורמית, או תנוחת ישיבה סייזה, כשלצורך הישיבה נעזרים בכר עגול (זאפו) על כר מרובע דמוי שטיח (זאבוטון) (ניתן להשתמש גם בכסא).
ישיבת הזאזן בזרם הרינזאי (ויקיפדיה)
ההולכים בדרך הרינזאי יושבים בדרך כלל מול מרכז החדר והתודעה מופנית לעבר הבנה והכרה מלאה של התנוחה והנשימה. בצורה זו, המשתתף במדיטציה מנסה לעלות מעל למחשבה ולהיות מודע ליקום באופן ישיר. בזרם הרינזאי מקובל להגיע לזאזן עם משימה, או קואן מפי המורה הרוחני. בסוף המדיטציה/זאזן ניגשים התלמידים לסנסיי ומציגים בפניו את "ממצאיהם". זהו כלי בידי המורה הרוחני לבדוק את מידת ההתקדמות – ויש שיגידו את ההתרוקנות – אצל התלמיד.
בזרם הסוטו יושבים מול קיר. בסוטו, מדיטציית שיקנטזה ("רק ישיבה"), כלומר, מדיטציה ללא מטרה, עוגן, "גרעין" או תוכן, היא המעשה העיקרי. המורה של דוגן, רוג'ינג אמר: "עזבו גוף ונפש". לפי דוגן טבע הדברים עליו אנו מנסים לחדור קיים במציאות בין אם אנו מתאמנים או לא. בנוסף אם מנסים להשיג הארה, קיימת הסכנה להצמד להארה, בעוד שכדי להגיע להארה יש לעזוב אפילו שאיפות ותפיסות של הארה. לכן שיטות האימון (כלומר אימונים למען מטרה כלשהי) חסרות תועלת ויכולים אפילו להפריע להארה. דוגן מסביר שקיימת זהות עצמית בין תרגול זן והארה, וכן שזן (והזאזן) היא דרך חיים שמובילה בטבעיות להארה בחיי היומיום. לכן כל שיש לעשות זה לעשות זן בשביל זן ולא בשביל מטרה כלשהי. צריך רק לעזוב כל תפיסה בין אם היא קשורה להארה או לאשליות ולא להתמקד במשהו מסוים. הצדקות טקסטואליות, פילוסופיות ופנומנולוגיות נוספות של צורת מדיטציה זו נמצאים בשובוגנזו ופוקאן-זאזן-גי של דוגן.
הזמן המושקע מדי יום בזאזן משתנה, דוגן אומר כי אפילו 5 דקות מדי יום עבור בעלי בתים הוא דבר מועיל. המפתח הוא הסדירות היומית, מאחר שהזן מלמד כי האגו יתנגד באופן טבעי, והמשמעת של הסדירות היא חיונית. נזירי זן פעילים עשויים להעביר 4-6 פעמים של זאזן, 30-40 דקות כל אחד מדי יום, ביום רגיל. בזמן ההתבודדות החודשית, באורך של יום, 3, 5 או 7 ימים הם עשויים להעביר 9-12 פעמים של זאזן קבוצתי, ולעתים זאזן אישי נוסף מאוחר בלילה. הזאזן בדרך כלל מופסק על ידי פעילות קצרה יותר של מדיטציית הליכה על מנת להקל על הרגליים.
מקובל כי מורו של דוגן, רוג'ינג, העביר פחות מ-4 שעות מדי לילה בשינה, כשהוא מעביר את זמנו בזאזן. אולם, למעשה, אין זה יוצא דופן כי הנזיר יישן בזמן הזאזן. כמה חוקרי מדיטציה העלו תאוריות, כי מומחי זן שמסוגלים להגיע לרמות העמוקות יותר של הסאמאדהי במדיטציה בעצם ממלאים את אותו הצורך כמו שינת רע"מ (REM), כך שאם מוסיפים את זמן הזאזן לזמן השינה האמיתי, הם למעשה ישנים את מספר השעות הרגיל שהאדם נצרך לו. אולם, יכולת להגיע לסאמאדהי עמוק בזמן זאזן היא כנראה נדירה למדי, ולפעמים אף לאחר עשורים של מדיטציה לא מגיעים ליכולת זו.
_____________
לפרק הראשון של 'הרגלי זן' – תשטפו את הקערה שלכם
_____________
יאיר העצלן
תמיד כשאני מנסה לא לחשוב על כלום, אני חושב איך לעשות את זה
יאיר העצלן
אביגייל
הלוואי והיה פה כפתור או משהו שיעביר אותי לפוסט הבא, יש רק לינק לפוסט הקודם שלועג לי
אביגייל