השיטה הסקנדינבית – 2 – חינוך, חינוך, חינוך.

אנקדוטה מוכרת מספרת כי כאשר יזם הנדל"ן דונאלד טראמפ נשאל מה הסוד להצלחה בעסקים הוא ענה location location location (מיקום, מיקום, מיקום – אימרה אשר למען האמת מיוחסת להארולד סמואל, רק שאף אחד לא מכיר אותו). בהתאמה, ולאור הצלחתן הכלכלית של מדינות סקנדינביה, ניתן להגיד כי הסוד להצלחה בחיים הכלכליים הוא חינוך, חינוך, וחינוך (ולוא דווקא שירות בצבא כפי שחושב בטעות מר יאיר לפיד), לתובנה הזאת היה קל מאוד להגיע במהלך "פורום פעולה אזרחית" שנערך לפני כחודש, כאשר לבמה עלה בחור צעיר ונחמד במיוחד, שמרוויח בחודש יותר ממה שאני ובעלי מרוויחים יחד בשנה. הוא אמנם סגן נשיא נוקיה ואחראי בה על פיתוח ויצירתיות, אבל לארץ הוא הגיע כדי לדבר על החינוך בפינלנד.

ראשית הוא סיפר כי בעולם מתקשים לראות בפינים דוגמא, בין השאר כי הם עם משונה. הם נוטים לשלוח נציגים משונים לאירוויזיון, להצטיין בספורט קפוא הדורש קסדות, ומתאפיינים בתחרותיות תרבותית. התרבות הפינית מבוססת על  מוכנות לקושי פיזי, הנטייה לא לדבר ואהבה לשקט וטבע. למשל, בעבור רוב הסקנדינבים, חופש הוא בילוי חודש בבית קיץ, כלומר בקתה נטולת חשמל או מים זורמים, עמוק בטבע וללא אנשים.

אין ספק שהם שונים מאיתנו וגם משונים, אך כך גם היפנים והסינים, ואני מקווה לחשוב שגם האמריקאים. פינלנד היא מדינה קטנה מאוד, התיעוש שם הגיע בשלב מאוחר, וכך גם  עזיבת היער והעיור. אבל חיבתי לטבע שלהם, למעצב הנפלא אלוור אלטו, והשנים שביליתי בהנאה עם מכשיר נוקיה, משכנעות אותי להקשיב למה שהם מגדירים כ-  a gentle structure to life.

הסיבה שהתחילו לבדוק את המודל הפיני היא העובדה כי הם זוכים למקומות הראשונים בכל המבחנים הבינלאומיים בעשור האחרון. בעבר ישראל היתה מדורגת במקומות טובים ובשלושת העשורים האחרונים צוללת למטה בצורה חדה. הפינים, כמונו, מתמודדים עם  שינויים בתרבות הנוער ובמבנה המשפחה, בעיות משמעת ואלימות, לחצי הורים על בתי ספר ועולם משתנה. רשמית הלימודים בגילאי 7-16 הם חובה, אך יותר מתשעים אחוז משתתפים בכולה, מהגן ועד האוניברסיטה. אחד מהטריקים שלהם היא אפשרות לשפר שוב את כיתה ט', מה שמקטין מאוד את נשירת בני הנוער.

האסטרטגיה הפינית, השונה לחלוטין משלנו, היא ביטול הפיקוח על מוסדות החינוך, העברת תקציבי מדינה ורשויות מקומיות לסמכות בתי הספר. בית הספר אחראי על פיתוח תוכנית לימודי החובה, ואותה הוא משפר לפי ראות עיניו. כל תלמיד זוכה לתוכנית התקדמות אישית, כאשר שלושים אחוז מהם מקבלים סיוע נוסף. קיימת השתתפות רבה של המורים בעיצוב המערכת, וכך הרווחנו גם מורים מרוצים וגם אפקטיביות בהתפתחות.

בפינלנד המבחנים משמשים ככלי בידי המורים לתכנון האמצעים הנדרשים להתקדמות. כלומר, הם מצליחים במבחנים לא כיוון שהם לומדים לקראתם אלא כיוון שהלימודים גמישים, מותאמים לפרט ולחברה. מדובר בשיפור מתמשך במערכת החינוך ב-40 שנה האחרונות. הפינים שמים דגש על איכות הלמידה, הגינות של המערכת ויעילות.

החינוך הפיני נותן אמון מוחלט במורים ובמנהלים. המורים מלמדים פחות שעות, נהנים מאוטונומיות גבוהה ותחושת ייעוד. מקצוע המורה הא לפיכך עבודה נחשקת, הטובים שבצעירי האומה פונים להוראה. יחס הביקושים לכל מקום פנוי הוא 1:12, ורק בעלי תואר שני בחינוך מתקבלים לעבודה. הפונים להוראה חדורים בתחושת שליחות וזוכים במעמד של "בוני האומה". זוהי חברה המגויסת לחינוך ילדיה.

בית ספר "תושיה" בשנות השישים - להשיב למורה את תחושת השליחות (צילום: רותי רוטשטיין)

התלמידים הפינים לומדים פחות, לפיכך בין השאר משלמים פחות פר תלמיד. כאשר לא מבזבזים זמן על ללמוד למבחנים ועל לכתוב אותם, לא רק שכולם פחות לחוצים, אלא גם יש יותר זמן ללמידה. בתי ספר הם חללים פיזיים נעימים ללימודים. וקיים מעט שוני בין בתי הספר (7%), לא משנה באיזה אזור אתה לומד.

הרב מיכאל מלכיאור והכלכלן יוסי זעירא עלו אחריו להגיב, והראו כיצד הרפורמות הנוכחיות במשרד החינוך, כגון "עוז לתמורה" הולכות בדיוק לכיוון ההפוך. אין מה לומר, ישראל אלופה בלאמץ רפורמות אמריקאיות שהוכחו ככישלון. לצערי, יום אחד אאלץ לשלוח את בני למערכת החינוך הישראלית, אלא אם אצליח לשבץ אותו לאחד מהמסלולים האלטרנטיביים הבודדים, או להקים עבורו בית ספר ייחודי.

יש לנו הרבה מה לשפר בתחום החינוך, וברור שהרבה עבודה לפנינו. אך כפי שהאיש היקר אמר: It would'nt be fun if it was easy

______________

לחלק הראשון – על התלות ההדדית בין צדק חברתי ותחרותיות

_____________

1 תגובה

  • להגיב מרץ 15, 2016

    אלדד

    הסוד להצלחה של מדינות סקנדינביה הוא כמובן המיקום שלהן.

    מבחינה רוחנית הם נמצאים במקום מאוד שליו,ולכן יש אוכלוסיה הומוגנית יחסית,

    אין שחיתות כמעט ויש הרמוניה ושיתוף פעולה.

    כנ"ל עם קנדה.

      

השאירו תגובה