לחנך את אמא – 20 – מחשבות על בית הספר

"בגיל שש קצת רציתי ללכת לבית ספר ולהתחיל ללמוד בכיתה א'. ביקשתי מאמא אבל היא לא הסכימה. היא אמרה שזה לא מתאים לי כי אני בכלל לא אוהב שמושיבים אותי ללמוד. ובאמת, אני אוהב ללמוד מהמחשב ומתמונות ותוך כדי ניסיון. לאט לאט נרגעתי מהבית ספר אבל ממש לפני שבוע בערך החלטתי שוב שאני רוצה להיות בבית ספר.
החברים שלי מהחינוך הביתי התחילו לדבר על זה ששנה הבאה אולי הם ילכו לבית ספר. קצת נבהלתי, חשבתי שהם כבר לא יבואו לשחק איתי בימי שני ושלא נוכל להיפגש גם בימים אחרים.

דיברתי על זה עם אמא והבנתי שבבית הספר ההפסקות יותר מדי קצרות בשבילי, שחייבים ללמוד חשבון שאני שונא ועברית שזה משעמם. זה באמת משעמם ללמוד את שניהם, במיוחד באותו יום! אני כבר יודע חשבון ועברית וממשיך ללמוד בעצמי בבית, ועם החברים אני יודע שזה יסתדר".

בעבר, כשיאיר עוד אמור היה להיות בגן, הוא זכר את ימיו שם וידע את המשמעות ולכן אף פעם לא ביקש ללכת לגן. את בית הספר הוא לא מכיר. הוא יודע שיש שם הרבה ילדים, שהם מעבירים יחד את היום, לומדים ומשחקים.
בית הספר עבורו הוא משהו לא נודע שמדי פעם מתעורר אצלו הצורך לחקור אותו והצורך הזה מתגבר בימים אלה, כשמגיעים אלינו מכתבי ההרשמה לגן ולבית הספר, חברים מתחילים לדבר על השנה הבאה וכמו שהוא סיפר, הוא יודע שחלק מחבריו בחינוך הביתי לא יהיו זמינים בשעות הבוקר בשנה הבאה.

ככל שהוא גדל, משתנה הדרך בה יאיר מסביר את הדברים ושואל את השאלות ואני מבינה שהחינוך הביתי כבר לא נראה לו כל כך טריוויאלי. הוא מודע לזה שחייו שונים מאלו של מרבית הילדים ולכן ההתמודדות שלי עם התעוררות סוגיית בית הספר צריכה להשתנות גם היא. אני כמעט מתפתה לפרוש בפניו את כל המשנה אבל שיחה איתו מזכירה לי שההסברים שלי לבחירה בחינוך הביתי לא רלוונטיים לו כרגע. המשמעות המעשית של בית ספר, ההתארגנות בבוקר, מתי יוצאים להפסקה וכמה זמן צריך לשבת בשיעור זה משהו שעל פיו הוא יכול לבחון את ההעדפה הפרטית שלו וזה גם המידע שהוא מבקש לקבל.

בדרך כלל לא נדרש יותר מזה כדי שהנושא ישכח אבל בכל זאת אני לוקחת את החששות שלו לתשומת ליבי, מדברת איתו עליהם ויחד אנחנו מתמודדים איתם במציאות חיינו הנוכחית.

לעומת זאת, ליהונתן אין ספק בשלב זה:
"אני בחינוך ביתי. זה אומר שנשארים בבית ולא הולכים לבית ספר. אני פוגש חברים בבית או במפגשים וסיורים לימודיים שעד עכשיו היו לי שניים שעניינו אותי במיוחד. כיף לי להיות בחינוך ביתי כי אני לא חייב לקום כשאני עוד עייף בבוקר כמו שהייתי צריך לקום לקייטנה בקיץ ואני לא צריך לבקש רשות ללכת לשירותים”.

יש צרכים שדי פשוט להיענות להם… משמעות מעשית, כבר אמרנו?

__________

לפרק הקודם – שבט

__________

1 תגובה

  • להגיב פברואר 29, 2012

    אירית שבח

    פעם, התמודדות עם גידול ילדים היתה פשוטה מאד (אם ניתן לכנות גידול ילדים פשוט…) – ההורים החליטו וזהו! כמה שהילדים היו חכמים זה לא בא מספיק לידי ביטוי. כיום, הילדים פתוחים, מעורבים , מאד חכמים, שואלים שאלות ומנסים להתמודד עם התשובות. רני, יישר כוח!!!!

      

השאירו תגובה