היסטוריה של מהירות – על הקשר שבין החטא הקדמון ותעשיית המזון, הרפורמציה הפרוטסטנטית והמהפכה התעשייתית, ומושג הקהילה כאפשרות של האטה – פרק 11 – תשעים וחמש התזות

בפרק הקודם, "המאה החשובה מכולן", טענתי כי על מנת להבין את האופן שבו התפתחה החברה המערבית, הקפיטליסטית, הליברלית והחילונית, עלינו לחזור אחורה עד המאה השש עשרה, ושללא הבנה של התהליכים שהתרחשו במהלכה, לעולם לא נצליח להבין את "הפתרון" שצורף לכתב החידה. שני כוחות עצומים יצאו לדרכם במהלך מאה זאת, הראשון: המהפכה המדעית בהובלתו של האסטרונום החובב קופרניקוס, והשני, הריפורמציה הפרוטסטנטית, בהובלתו של מרטין לותר הנזיר האוגוסטני הזועם. בפרק הקודם עסקתי בראשון מבין שניהם, וכעת אנו עומדים לגלות מה גרם למרטין לותר לצאת כנגד התאגיד הקתולי, ואיך לעזאזל הוא נשאר בחיים מספיק זמן כדי שאני אזכה לספר על זה.

ב 31 לאוקטובר 1517 צעד מרטין לותר באישון לילה אל כנסיית עירו ויטנברג, והצמיד לדלת העץ הכבדה מסמך שנשא את השם "דיון לשם בירור תוקפם של שטרי המחילה", או בשמו המקוצר – "95 התזות". המסמך כלל 95 טענות כנגד הכנסייה הקתולית, שמרביתן מופנות כלפי נוהג מכירת שטרי המחילה, או בשמם המקצועי "אינדולגנציות".

דוגמא לשטר מחילה מהמאה ה 16

שטרי המחילה, אשר הופיעו במהלך המאה ה 11, היו מסמכים רשמיים שהנפיקה הכנסייה הקתולית, אשר באמצעותם היא הבטיחה מחילה לחוטאים, וזאת תוך הסתמכות על המסורת אשר גרסה כי האפיפיור, באמצעות הכנסייה, מחזיק בידיו את "אוצר זכויות הקדושים", והוא רשאי להעניק מהם לפי צורך על מנת לסייע לחוטאים בגאולת נפשם. בצורתן הפופולארית נועדו האינדולגנציות להבטיח מחילה ללוחמים שיצאו להשתתף במסעות הצלב,  ומטרתן היתה להפיג את החשש של מיתה בקרב ללא הטקס הדתי הנדרש מהמאמין הנוצרי. העובדה כי הלוחמים נשאו עמם מסמך רשמי אשר מבטיח להם מחילה על כל חטאיהם, כולל העתידיים, בוודאי שלא עזרה לצמצם את מעשי השוד, האונס והביזה במהלך מסעות הצלב.

בתקופתו של לותר החלה הכנסייה למכור שטרי מחילה לכל דורש. קופת המזומנים של האפיפיור ליאו העשירי התרוקנה והוא נזקק לגיוס של הון לא קטן על מנת לסיים את בנייתה של בזיליקת סן פייטרו, מכירת אינדולגנציות לציבור הרחב, או אם תרצו, הנפקת אוצר זכויות הקדושים, נראתה לו כדרך ראויה להשגת המימון הנדרש, הוא רק לא לקח בחשבון דבר אחד, או יותר נכון, אדם אחד.

כנזיר במסדר האוגוסטיני ניסה לותר את כל הגשרים שהציעה הכנסייה הקתולית בדרך לגאולה, ובכלל זה צומות ממושכים, חיי פרישות, סיגופים קשים וסקס עם ילדים, אולם, כל אלה הותירו אותו בלתי מסופק. רעיון החטא הקדמון הדיר שינה מעיניו – נשגב היה מבינתו כיצד יכול האדם, כיצור חוטא ושפל מטבעו, לגשר על התהום הפעורה בינו ובין האל הטוב והמושלם. כעת ניתן להבין מדוע נוהג מכירת שטרי המחילה העביר את לותר על דעתו: לא רק שהכנסייה טוענת שביכולתה לסייע למאמין ולמחול לו על כל חטאיו, הרי שהיא גם עושה זאת בעבור בצע כסף, מוכרת מחילות כתגרנית בשוק בעבור מעות ספורות…

אינדולגנציה משנות השלושים של המאה שעברה (להשיג בכנסיה הקרובה למקום מגוריכם)

הגם שעוד קודם לכן נשמעו ביקורות מפי אישים רמי מעלה כלפי התנהלותה של הכנסייה הקתולית, הרי שלותר היה הראשון שהעז לפקפק בפומבי ברעיון כי הכנסייה אוחזת בידיה באותן "זכויות" של כלל הקדושים מהעבר, וכי היא יכולה לעשות בהם כשלה – תפיסה זו השתרשה במסורת הכנסייתית כמעט מראשיתה והיתה לה תרומה משמעותית בהטמעת הרעיון כי "אין גאולה מחוץ לכנסייה" – רק באמצעות תיווך הכמרים יכולים המאמינים הפשוטים לזכות במחילה, ובסופו של דבר, גם בגאולת נפשם. לותר, כאמור, יצא נגד נוהג מכירת שטרי המחילה, אולם בפועל, הוא יצא כנגד אחת מהדוגמות החשובות ביותר לכנסייה. במאה השש עשרה, תוחלת החיים של אדם שיצא כנגד אחת הדוגמות החשובות ביותר של הכנסייה, עמדה על דקה אחת ושלושים ושבע שניות בממוצע.

אז כיצד  קרה שלותר הצליח להכות את הסטטיסטיקה ולשמור את ראשו צמוד לצווארו? שתי סיבות עיקריות מסבירות את הנס הרפואי: המצאת הדפוס, ותאוות הבצע של נסיכים גרמניים ומלכים אחרים.

המצאת הדפוס סייעה בידיו של לותר להפיץ את רעיונותיו ברבים ובמהירות יחסית, וכך קרה שבטרם השכילה הכנסייה להבין את חומר המצב, כבר ניתן היה לאתר את "95 התזות" בכריכה רכה בכל חנות ספרים ברחבי הממלכה. אומנם, ליאו העשירי הוציא לבסוף בשנת 1520 "בולה אפיפיורית" שבה הוקיע את לותר ככופר, אולם לותר עצמו סירב להתרשם ושרף את מכתב הגינוי הרשמי בראש חוצות. כאשר קרל החמישי הוציא צו קיסרי שמתיר את דמו של לותר לכול, הרי שכבר היו מאחוריו די והותר תומכים שסייעו לו להגן על חייו, ביניהם שליט סקסוניה, פרידריך "החכם".

לותר שורף את הבולה האפיפיורית (כל התמונות מאתר ויקיפדיה יבדל"א)

הנסיכים והמלכים שתמכו בלותר לא עשו זאת מטעמים תיאולוגיים מיוחדים, הם הגנו וקדמו את מחאתו של לותר שכן הם ראו בה הזדמנות להתנער מעול הכנסייה הקתולית אשר באותם ימים היתה התאגיד האירופאי הגדול ביותר, אשר שלח את ידיו בכול, החל מהתערבות בפוליטיקה המקומית ובענייני הממשל האזרחי, וכלה בתחומי הכלכלה והמסחר. הרפורמציה סייעה בידיהם של הנסיכים לדחוק את הכנסייה הקתולית, ולהשתלט על הנכסים שהיו לה בתחומם.

המלך הנרי השמיני למשל התנער מהכנסייה הקתולית מסיבה פשוטה לכאורה. הוא היה מעוניין ביורש ממין זכר והמלכה קתרינה לא הצליחה לספק לו אחד, לפיכך הוא ביקש להתגרש ממנה, אולם ניתקל בסירובו של האפיפיור. באותם ימים ראתה הכנסייה הקתולית את מוסד הנישואין כקשר קדוש שאינו ניתן להפרה, או במילים אחרות, הנישואין היו "חתונה קתולית" מבחינתה של הכנסייה. הנרי השמיני סירב לקבל את גזר הדין והחליט להתנתק מהכנסייה הקתולית ולייסד את הכנסייה האנגליקנית כחלק מכנסיות הרפורמציה.

הנרי השמיני – התחתן עם שש נשים שונות, שתיים מהן הורה להוציא להורג

אז הרי לכם השילוש הקדוש שהניע את המהפכה הדתית הגדולה ביותר בעולם המערבי – כוח, תאוות בצע, וחרמנות.

להישאר בחיים היה צעד ראשון ומתבקש על מנת לכונן מהפכה דתית בקנה מידה מרשים שכזה, אולם לא היה בכך די, על מנת להתקדם הלאה, היה צורך בכינונה של תיאולוגיה נפרדת שתהווה תחרות ראויה…

__________

לפרק הבא – כתובים בלבד, חסד בלבד, אמונה בלבד
לפרק הקודם – המאה החשובה מכולן  
לפרק הראשון – הקדמה

__________

1 תגובה

  • להגיב מרץ 10, 2012

    דגן

    פוסט מרתק. השילוב של התמונות מוסיף המון. תודה רבה!

      

השאירו תגובה