Good, Clean & fair – צעדים ראשונים בסלואו פוד – 1 – לאכול עונתי

הגישה של סלואו פוד לחקלאות, לייצור מזון, ולגסטרונומיה בכללותה, מתבססת על קונספט של איכות המוגדרת על ידי שלושה עקרונות: Good, Clean and Fair. במזון טוב הכוונה למזון טרי, המכיל קשת רחבה ככול האפשר של טעמים, מבוסס על יבול מקומי ועונתי, אשר מספק הנאה לחיך ומשמר את התרבות המקומית. במזון נקי הכוונה לעידוד ייצור מזון וצריכתו באופן שאינו פוגע בסביבה, ברווחת בעלי החיים, או בבריאותנו, ובמזון הוגן הכוונה למחירים נגישים עבור הצרכנים ולרווח ותנאי עבודה הוגנים למגדלים הקטנים. כל אחד מהעקרונות הללו מהווה עולם ומלואו וניתן להכביר עליו מילים, וזאת גם נעשה בהמשך, אולם מתוך מכלול הרעיונות שהוצגו בשלושת המשפטים האחרונים, אחד עולה שוב ושוב כבעיה עקרונית: איך אנחנו אמורים לדעת מהם גידולים עונתיים?

אז הצדק עמכם, אם לא נולדתם בחווה חקלאית ועבדתם בשדות מגיל חמש, אין שום סיבה אמיתית שתדעו מתי מבשילה עגבניה ומתי הטבע החליט להצמיח תות שדה. אחרי הכל, העליונות של האדם על ממלכת הצומח והחי כבר מזמן הצליחה לספק לנו אבוקדו בחודש מאי, וההתקדמות הטכנולגית המשמעותית שנרשמה במאה האחרונה הצליחה להבטיח שנוכל לאכול מלפפון ירוק 12 חודשים בשנה, אז למה בכלל לטרוח לדעת מי גדל מתי ומה צומח עכשיו?

אז אולי זה יישמע מפתיע אבל בכל זאת יש כמה סיבות ראויות ששווה לברר בשבילן. הראשונה נוגעת ישירות לטעמו של המזון. כאשר אנחנו אוכלים ירק לא עונתי אנחנו למעשה אוכלים ירק לא טרי. סביר להניח שהוא נשמר במקררים מספר חודשים ויצא משנת החורף הכפויה זמן רב לאחר שנקטף, או שעבר שינויים גנטים אלה ואחרים שהביאו אותו להבשיל זמן רב לאחר המועד שהקוד הגנטי המקורי קבע, כך או אחרת, לעובדות אלה יש השפעה משמעותית על טעמו הסופי של המוצר.
סיבה נוספת היא שפרי שנאכל לא בעונה ייתכן וזכה להגיע אלינו באמצעות טיסה מהקצה השני של העולם. עכשיו, אני זוכר איך אני מרגיש ונראה אחרי טיסה של יותר משעה במחלקת תיירים סטנדרטית, ולפיכך לא הייתי רוצה לנגוס בפאפיה שעברה טיסה ארוכה בהרבה. בנוסף, תיירות הפירות והירקות תורמת משמעותית לזיהום האוויר והסביבה. מנגד,  יבול עונתי מבטיח שהמזון הנו טרי, בריא, מקומי וטעים, ואלה מספיק סיבות טובות להניח פעם אחת לטבע לעשות את שלו (ורק למקרה שלא השתכנעתם עדיין, יבול עונתי הוא בדרך כלל גם זול יותר).

ועכשיו אנחנו חוזרים לשאלה – איך נדע מהו יבול העונה?

חיפוש בגוגל יביא אתכם למספר רב של אתרים שישמחו לחשוף את היבול העונתי, וחלקם אף ימכרו לכם אותו בסל שיגיע עד לביתכם, אבל כדי לקבל את התמונה הכללית אני שמח להביא אליכם את לוח השנה "לאכול עונתי" הנפלא שגיליתי באתר בעל שם זהה. לחיצה על חודש חושפת את היבול של אותה עונה, ולחיצה על מוצר חושפת את החודש שבו הוא נולד.

לחצו על הכפתור כדי לצפות בלוח השנה לפירות וירקות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לוח השנה הזה ראוי להישמר בכל מחשב וניתן להוריד אותו כקובץ Html  או Pdf באתר הזה. אם תשחקו איתו יותר מחמש דקות אתם תופתעו לדעת כמה ירקות ופירות אתם צורכים למורת רוחו של אלוהים. השבת הסדר הטבעי על כנו היא כמובן לא אחריות אישית שלכם – אתם לא מתבקשים לאכול החל מרגע זה אך ורק את גידולי העונה, ובכך להשיב את הבריאה על כנה – אבל צריכה הגיונית של יבול עונתי לצד כזה שאינו עונתי תוביל אתכם מהר מאוד לצד הטוב של המשוואה. אחרי הכל, על ריח אולי אפשר להתווכח, אבל האמת היא, שעל טעם לא.

________

1 תגובה

  • להגיב מרץ 3, 2012

    gingerbread

    אבל הטבלה הזו נכונה לאקלים מסויים- אני מניחה שצפונית יותר מאיתנו. באקלים שלנו למשל גידולים שמבשילים בחורף יבשילו במקומות אחרים באביב וכך הלאה. זה לא עושה אותם לא בסדר לצריכה בעונה המקומית…

      

השאירו תגובה