חמישים* מטר מרובע של אהבה – 1 – דירת גג בשוק לוינסקי – מעצבת: שני רינג

הקמפיין הפרסומי המוצלח ביותר של המאה העשרים היה "Think Small" של חברת פולקסווגן, אשר השיקה בארצות הברית את החיפושית. מסע הפרסום שעלה בשנות החמישים המאוחרות הגיע בתקופה בה ארה"ב ביססה את עצמה כמעצמת על, לא מעט בזכות כישורי הצרכנות המופלאים של אזרחיה. בהתאמה, הרכבים של אותם ימים ענו לקטגוריה שנהוג לכנות "מכוניות שרירים" – מפלצות מתכת ארוכות וכבדות שכל ניסיון למצוא עם אחת מהן חניה בתל אביב בצהרי שישי, היה מסתיים באישפוז מרצון באחד מהמוסדות המספקים סעד נפשי.

למרות ההצלחה של הקמפיין, ולמרות העובדה שהחיפושית אכן הצליחה לחדור לשוק האמריקאי ולשרוד כדי לספר, הרי שקשה לומר שהסלוגן חלחל אל עומק המודעות הצרכנית שלנו כחברה. תפיסת ה"Bigger is Better" עדיין שולטת ביד רמה בהרגלי הקנייה של מרבית הציבור, ורכבי ה 4X4 שבעבר היו משאת נפשם של משוגעים לדבר הפכו כיום לסמל סטטוס נורמטיבי בו מתהדרים אנשים טיפשים במיוחד.

הרעיון שכמה שיותר גדול יותר טוב, לא עוצר כמובן בתחום הרכבים. קטגוריה נוספת בה הוא מגיע לידי ביטוי בצורה מובהקת היא תחום הדיור – על בתים פרטיים והשלכותיהם כבר נכתב כאן בכמה מקומות – אבל גם דירות במגדלי יוקרה המתפרשות על פני 200-400 מ"ר ומעלה, ומעוצבות בלבן, רחוקות מלהיכנס תחת קטגוריה סביבתית כלשהי. כמות האנרגיה המושקעת בבנייתם וכמות האנרגיה הנדרשת על מנת לתחזק דירה בסדר הגודל הזה רחוקה מלהוות דוגמה לאקו-יעילות, ובשורה התחתונה, מדובר בחלל רחב מידי אותו היה ניתן לנצל בצורה מוצלחת יותר על מנת לאכלס בנוחות אנשים רבים יותר – מגדל G בפינת רחובות השופטים ואבן גבירול בתל אביב למשל, משתרע על פני 31 קומות ושטח בנוי של 18,290 מ"ר, והוא מכיל 37 דירות בלבד… באותו שטח ניתן היה לבנות 183 דירות של 100 מ"ר –  יותר ממספיק למשפחה צעירה עם שני ילדים כלב וחתולה.

אז רק כדי להוות אנטיתזה לטירוף המגלומני אשר מעביר אנשים על דעתם ומביא אותם להוציא הון תועפות על דירות מופרכות, ולגזול בכוח עושרם יותר ממה שמציאות קיומנו מאפשרת ומרשה, אנחנו פוצחים במסע צלב שנועד להזכיר שהגודל לא קובע, שקצר זה יפה ושקטן זה השחור החדש, גם בכל מה שקשור לדירה הבאה שלכם.

אז איך הופכים דירות קטנות של עד חמישים מ"ר לחללים חמימים, פונקציונאלים ונעימים שלא יגרמו לקלסטרופוב הממוצע לסבול מחרדות כמו אחרון מדעני הגרעין באיראן? אנחנו שמחים ששאלתם כי בדיוק בשביל זה אנחנו פה.

רק אתמול למשל התפרסם פוסט בבלוג הפופלרי "חורים ברשת" שסקר פיתרון עיצובי לדירה של 41 מ"ר, המאפשר לה להתנהג כמו דירה של שנים וחצי חדרים לפחות, וזאת באמצעות ארון רב תכליתי המשמש גם כמיטה, קיר חוצץ, שולחן מחשב, בר למסיבה, וכמובן מספק שטחי איחסון נדיבים.

לדעתנו האישית, מדובר בארון די מכוער שהיה יכול לזכות בעיצוב נאה יותר, ובסרטון ארוך ומעייף שהיה יכול לזכות לעריכה מוצלחת יותר (מספיק לקפוץ לכמה רגעים באמצע כדי להבין את העיקרון), אבל בכל זאת נקודת אור אחת עלתה במהלך הקריאה, שכן הפוסט הזכיר לנו סרטון אחר בו נתקלנו בעבר ביו טיוב, אשר סקר את יצירת המופת של האדריכל גרי צ'אנג – מערכת הקירות הנעים שתכנן צ'אנג בדירתו הקטנה (כ 32 מ"ר) גורמים לארון של אריק שניידר להיראות  כמו מערכת מגירות פלסטיק מ"קנה ובנה". אם אתם כבר רוצים לראות תכנון אדרכילי מקורי, ייחודי, ואקו-ידידותי, שהופך דירה קטנטנה לחוויה אמיתית, זה הסרטון בשבילכם

http://www.youtube.com/watch?v=Lg9qnWg9kak&feature=player_embedded

________

אבל למה ללכת רחוק. דירות קטנות יש לנו גם בארץ ועם כל הכבוד, עלות עיצוב דירתו של שניידר הגיעה לכ 70,000$ ואת ההשקעה הכספית של צ'אנג קשה אפילו לשער. אז מה כן אפשר לעשות בהשקעה מינימלית שתשיג תוצאה מקסימלית? שני רינג, מעצבת פנים ותופרת, שמחה לענות על השאלה ולהדגים באמצעות דירתה הפרטית.

_______

רשות הדיבור לשני:

35 מ"ר, תקציב זעום, והרבה צבעים – אלה היו נתוני הפתיחה איתם יצאתי להפוך את דירת הגג הקטנה שממוקמת במתחם שוק לוינסקי, לאחוזת החלומות הפרטית שלי.
שיפוץ של דירה קטנה מתחיל בדרך כלל בתיכנון נכון של החלל, אבל אני דווקא בחרתי להתחיל מהסוף – הצבעים – והענקתי לקיר המרכזי צבע כחול שמיימי ועליז, שמשתלב היטב עם הנוף הנשקף מהחלונות ומהמרפסות. הנחה מקובלת גורסת ששימוש בצבעים עזים בדירה קטנה מחשיכה ומצמצת את החלל, והרי לכם ההפרכה…

הדרך הטובה ביותר לעצב ולשפץ בתקציב קטן היא להשתמש במה שיש לנו ביד, ולהעניק לו חיים חדשים. בדירה שלי החייאתי לא מעט חפצים, למשל המזוודה הישנה של סבתא, שהפכה, בסיועם של גלגלים תעשייתיים, לשולחן קפה מיוחד.
כורסא ישנה ומרוטה רופדה מחדש בוורוד והפכה לאטרקציה מרכזית בסלון.
את גוף התאורה העומד הכנתי מסרטי תפירה שקניתי בצבעים שתואמים את הכריות של הספה, וארגתי אותם שתי וערב על גבי אהיל של מנורה ישנה.

מדפי מתכת, שבדרך כלל משמשים מחסנים, מעטרים את הקיר המרכזי ותומכים בספרים, בכלי התפירה, בשמונצ'ס ובאוסף הרובוטים שאספתי לאורך השנים…

המטבח הישן בדירה היה לבן וסטנדרטי, והקירות סביבו צהובים ודהויים. צורת הריש שהיתה במקור הוחלפה על ידי לשני קווים מקבילים, כאשר השולחן הגבוה משמש כאלמנט החוצץ בין המטבח לסלון.

מעבר להיות קו גבול בדירה, השולחן משמש כסוכן כפול – כאשר אני מבשלת הוא מספק לי משטח עבודה נוסף, וכאשר אני שבעה הוא משמש כבסיס למכונת הזינגר הקלאסית שלי (שנות ה 60' המוקדמות) והופך לשולחן היצירה.

מהסלון יש יציאה למרפסת שמש קטנה המשקיפה אל עבר גגות השכונה והים. מעוטרת בצבע סגול ובעץ במבוק, המרפסת מעניקה לי אווירה מקסיקנית שמחה ובריזה שאין לזלזל בה, במיוחד בחודשים החמים של השנה.

חדר השירותים נצבע בצבע ירוק המתאים לאריחים המקוריים, והמראה נמצאה שוכבת חסרת שימוש בבית הורי והוחרמה תחת הנוהל "להשתמש במה שיש לנו" (ולהורים, ולחברים, ולאנשים שאנו לא ממש מכירים).

כשהגעתי לתכנון האמבטיה, שני דברים היו ברורים – אני רוצה בחדר אמבטיה אמיתית (אמבטיית קצף וכל זה) ואני לא מוכנה לחיות שוב עם חדר אמבטיה קטן. בדירה הקודמת שלי (25 מ"ר!) היה חדר אמבטיה זעיר במיוחד. כדי להצליח במשימה, ולאור המבנה של הדירה, היה לי ברור שהדרך היחידה תהיה לשלב את האמבטיה עם חדר השינה, וכך להגדיל את המרחב לו היא זוכה. במקום קיר, ועל מנת לייצר תחושה של הפרדה בין שני החללים, שיניתי את הריצוף מפרקט לאריחי בטון מעוטרים. הבחירה באריחים המעוטרים היתה הגשמה של חלום ישן, והשימוש בהם מעניק לחלל קטן המון אופי במעט מאוד מאמץ.

שבירת הקיר ואיחוד האמבטיה וחדר השינה, הביאו לכך שבמקום שני חדרונים קטנים קיבלתי חדר מלון מפנק.

מרפסת נוספת אשר יוצאת מחדר השינה מעניקה לו תחושה של מרחב מתמשך. לאחר הצבע הלבן והשקט של חדר השינה, מרפסת זו ממשיכה את הקרנבל שאמאפיין את שאר הדירה.

והנה כמה תמונות של הדירה לפני תחילת השיפוץ ובמהלכו…

אם להודות באמת, תמיד היתה לי חיבה לחללים קטנים, אבל גם אם דירות של עד 50 מ"ר נשמעו לכם עד היום כמו טרן אוף שמצדיק הגירה מהעיר הגדולה, אני מקווה שהצלחתי להראות לכם שגם הן יכולות להפוך לחללים נעימים, ייחודיים, מחבקים ומפנקים, וזאת תוך שילוב של חדש וישן, תושייה, וקורטוב של יצירתיות ומקוריות.

עלות כוללת של השיפוץ – 60,000 ש"ח

כל התמונות צולמו על ידי הצלמת עמנואל מאייר, למעט תמונת הרובוטים שצולמה על ידי דדי אליאס

________

שני רינג היא מעצבת פנים ותופרת – לאתר האישי שלה לחצו כאן

________

* יש לכם דירות קטנות של עד 50 מ"ר שעוצבו בצורה ייחודית, מעניינת ויעילה? צרו עמנו קשר ונשמח להציג אותן לראווה.

________

תגובות2

  • להגיב מאי 19, 2013

    דודו.א.

    יופי של דירה. יופי של כתבה. יופי של כתיבה ומאמר נפלא.
    הדירה נראית מעולה, קומפקטית ושימושית מאוד. חמימה ומחבקת. אהבתי כל מה שראיתי בתמונות מאוד.

    כל כך נהנה מכם.
    אתם מראים לנו שאפשר אחרת, שתהיו לנו בריאים.
    לא צריך בתים ענקיים, צריך לחזור לפשטות של פעם, בדיוק מה שצריך. ולא יותר.

    תודה רבה רבה רבה לכם!!!!

      

  • להגיב דצמבר 11, 2014

    נועה בן-ארי

    אדיר, יפיפה, יצירתי וכל כך שמח!!!

      

השאירו תגובה