הללויה! ועוד כמה מחשבות.

טוב, במקור היה אמור לעלות פה עכשיו פוסט אחר לגמרי, אבל לעזאזל איתו, אני אפילו לא זוכר על מה הוא היה אמור להיות, וזה לא מזיז לי. גלעד שליט בדרך הביתה, זה כנראה לא עוד "כמעט", זה כמעט בטוח לא עוד "אולי". אלה כבר לא מגעים, לא גישושים. מדובר בסקס מלא, באור, עם חדירה אנאלית ובלי בגדים, והאמת, בחיים שלי לא התרגשתי כל כך מזיון.

קשה להסביר את ההתרגשות אבל גם לא צריך. כולכם מרגישים אותו דבר. כל הפעמים שבהן דמיינו את גלעד יושב באיזה בור והלב התכווץ, כל הפעמים ששמענו וראינו את נעם שליט ולא יכולנו שלא להעריץ את האדם המדהים הזה… חמש וחצי שנים לקחו מהחיים של הילד הזה, ורק בגלל זה מגיע לו לחיות באושר עד מאה ועשרים.

אבל משהו קטן בתוכי גם מרגיש שזה לא מגיע לו. לביבי. לא מגיע לראש הממשלה הגרוע הזה לרשום את העסקה על שמו. ראש הממשלה, שהיחיד בהיסטוריה שהיה גרוע ממנו, היה בנימין נתניהו בכהונה הראשונה. ראש הממשלה שייצר את הממשלה הרחבה ביותר שאפשר לדמיין, שנכנע ללחצים, שמזגזג. שרוצה שלום ומרחיב התנחלויות, שמאשר את מסקנות טרכטנברג ומאמין בהמשך ההפרטות.

לא מגיע לו. ולא מגיע לנו אותו. יותר מכל יש תחושה שהחזרה המבורכת מתוזמנת מידי. הרי אותה עסקה בדיוק היתה על השולחן לפני שנה, מה השתנה מאז? אני אזכיר לכם מה – אנחנו. אנחנו השתנינו, פתאום נהיה לנו אכפת מהכל. מהקוטג', מהחשמל, מהמשכנתא, מהמשכורת, מהמחיר של כל דבר ועד המחר של כל אדם – עובדים סוציאלים, מורים, רופאים, עובדי קבלן.

היה פה קיץ שלא יישכח, גם פסטיבל גלעד לא יצליח למחוק את הזיכרונות של אלה מאיתנו שצעדו בהפגנות הגדולות, אבל פסטיבל גלעד (מגיע לו, לגלעד, גם וודסטוק לצורך העניין) הולך לקבור את כל הדברים האחרים בימים הקרובים. מאבק המתמחים לא יקבל כותרת, אולי בעמוד 20. וועדות המחאה יידחקו לפינה, הקיצוץ בביטחון יידחה (הרי יש לנו עד 1000 מחבלים על הראש עכשיו), ובכלל, ביום חג שכזה, מי בכלל יעז לעשות בעיות לממשלה – אחרי הכול, היא החזירה את גלעד! מעכשיו, כל מי שיוצא נגדה הוא עוכר ישראל, גרוע אף מהסמולן. גלעד הוא לא רק הילד של כולם שחוזר הביתה, הוא תו הזהב של מכון התקנים שניתן עכשיו לממשלה, הוא האישוש במקום שיותר מכל זקוק להפרכה.

אבל כל זה לא משנה. כי גלעד חשוב יותר. ואני לא ציני, אני על סף דמעות.

אבל יש עוד דבר אחד שצריך להגיד, או יותר נכון להזכיר. גלעד שליט הוא לא החטוף הראשון, ואם המדינה שלנו תמשיך להיות מנוהלת על ידי אימפוטנטים שדואגים רק לכיסא שלהם, הוא גם לא יהיה האחרון. ויש משהו פשוט שכל אחד ואחד מאיתנו יכול לעשות כדי לעזור לשי מירון, לאלכס וורשבסקי, לאלי אוחיון, לדניאל גרינברג, או איך שלא יקראו לחייל הבא שיישב חמש וחצי שנים בבור… כל אחד מאיתנו יכול להתפקד למפלגה, להצביע ולקדם את האנשים הנכונים בתוכה, האנשים שבאים לעבוד, ולא בשביל עצמם. האנשים שיהיו מוכנים לעשות את הצעדים ההכרחיים שדרושים לסיום הסכסוך בין העמים, האנשים שלא יתכופפו תחת חרדים ומתנחלים, האנשים ש… נו, אתם כבר מבינים. יש הרבה דרכים לדעת מי הם האנשים הראויים, יש גם הרבה אתרים שעוזרים לדעת, אבל טיפ קטן ממני – אם הם עונדים שעון שעולה יותר מעשרת אלפים שקלים – אז הם לא ראויים. הם לא ראויים כי הם שכחו שהם לא אנשי עסקים, שהם לא אוליגרכים, שהם לא נמצאים בפוזיציה "לעשות לביתם" – הם משרתים צנועים וענווים של הציבור. שלנו.

אז אפשר לתת לרגשות שמציפים אותנו עכשיו דרור. זה גלעד פאקינג שליט שהולך לחזור. אבל אסור לנו לשכוח את הדברים האחרים. אסור לנו לשכוח את החיילים האחרים, ואת הכוח המוכח שיש לנו בידיים כדי לשנות. אסור לנו לשכוח, שאנחנו "ערים".

 

תגובות3

  • להגיב אוקטובר 12, 2011

    אחי

    לא מסכים שלא מגיע לו.
    ביבי ראש ממשלה לא טוב. לא יודע אם הוא הכי גרוע, אבל הוא בהחלט לא מספיק טוב.
    אבל הוא לא בנאדם רע, הוא לא בנזונה.
    קודמו בתפקיד היה מושחת על הגב של כולנו בלי להתבלבל בכלל, כך שאני לא מעדיף אותו.

    ובכל אופן, גם ראשי ממשלות רעים עושים דברים טובים, לפעמים אפילו הם אלו שחתומים על ההצלחות הכי גדולות, ככה זה וטוב שכך אחרת היה כאן רע כל הזמן.

    אז נגיד לו יפה תודה, ובתום הכהונה, כשיקבל את המשרד עם הרכב עם המשכורת עם הפנסיה עם המאבטחים עם הלא יודע מה לכל החיים, לפחות נדע שעשה משהו אחד טוב.
     

      

  • להגיב אוקטובר 12, 2011

    פיפי

    כתבת יפה, אבל הגזמת עם השעון.
    זכותו של אדם לענוד שעון יקר, וגם להיות פוליטיקאי ישר והגון.

      

  • עמית נויפלד
    להגיב אוקטובר 12, 2011

    עמית נויפלד

    אחי, מקבל את ההשגות שלך, אבל עדיין עומד על דעתי, ביבי אולי לא בנאדם רע, אבל התחושה שלי היא שהוא לא היה מחזיר את גלעד עכשיו אם האדמה לא היתה רועדת מתחת לרגלים שלו, וזה הופך אותו לבנזונה לא קטן.

     

    ופיפי, גם במקרה שלך אני מתעקש. בנאדם שעונד שעון שעולה 80,000 ש"ח לא יכול להנהיג עם שתשעים אחוז ממנו לא מרוויח את הסכום הזה בשנה. הוא מנותק, סדר העדיפויות שלו מעוות, והוא עסוק מידי בלהיראות טוב במעגל מצומצם מאוד של בעלי שליטה על חשבון עיסוק בדברים שחשובים באמת. אני אגב חושב שגם איש עסקים עשיר לא צריך לענוד שעון שעולה סכומים מגוחכים כאלה, אבל זה כבר לפוסט אחר.

      

השאירו תגובה