מה בין אקולוגיה והגוף שלנו?
אקולוגיה: ענף בביולוגיה החוקר את יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים כמו גם בין כל אחד מהם לסביבה הדוממת…השם "אקולוגיה" הוצע ע"י המדען הקל ונגזר מהמילה היוונית "אויקוס" = בית. (מתוך ויקיפדיה)
אז אקולוגיה זה לא בהכרח כדור הארץ, מחזור או יערות גשם, אלא "תורת הבית" במובן הביולוגי – בית גידול. כל סביבה שניתן לתחום אותה בצורה ברורה היא בית גידול – ובמקרה שלנו כל אחד מאיתנו הוא בית גידול בפני עצמו, תחום באמצעות האיבר הכי גדול בגוף: העור. מתחת לעור יש לנו שרירים, עצמות, צינורות שמובילים כל מיני דברים ממקום למקום, בתי מלאכה שעושים כל מיני דברים וכמובן – מרכזי ניהול ובקרה.
על גוף האדם כיחידה אקולוגית ניתן לדבר במונחים שודאי מוכרים לכולנו: צריכה, חסכון וחלוקת משאבים.
"הוליסטי" היא מילה פופולרית מדי בימינו, כמעט כמו שיר בגלגל"צ. אבל המשמעות מאחוריה חשובה יותר מהכל: "שלם". התיחסות לגוף כיחידה אקולוגית אחת, ולא כשרירים או עצמות מסוימות, מאפיינת כל מיני שיטות [עדיין] אלטרנטיביות, וביניהן שיטת אלכסנדר.
ימינו כבני אדם מערביים מלאים במחשוב, חיבוריות (connectivity) ובעיקר האצה דרמטית בקצב זרימת האינפורמציה. עקב כך – החיים שלנו מהירים ולוחצים אותנו לעמוד בקצב של המכונה. היום יותר מאי פעם, יש צורך רציני בהתייחסות למערכת האקולוגית הגופנית של כל אחד ואחד מאיתנו. למה? כי קצב הגוף איטי הרבה יותר מקצב המכונה ומאידך, במוח שלנו יש חלקים שמצליחים לרוץ איתה ביחד. כך נוצר פער ענק בין הגוף שלנו לבין המוח והשלכותיו קטסטרופליות, למי שלא מוכן להפוך לחתיכת מוח עם כמה אצבעות:
http://www.youtube.com/watch?v=u9s7afoYI-M&feature=player_embedded
אקולוגית, זה מצבנו הגופני:
חלוקת האנרגיה והתפקידים בגופנו רחוקה כבר מזמן מדרך הטבע.
אנחנו משתמשים בכמויות אנרגיה מופרזות כדי לבצע פעולות פשוטות.
אנו מביאים את עצמנו להתשה גופנית או נפשית עקב שליטת הסביבה בנו, או במילים אחרות – חוסר עמוד השדרה שלנו, ואנו לא מודעים לגבולות הזמן הנכונים עבורנו.
תפקודים ויכולות גופניות שהיו לנו, נזנחו או נזנחות לטובת פעילויות מונוטוניות שנמשכות שעות על גבי שעות.
בקיצור, לא משהו. ועכשיו מילה לגבי מודעות. מי שיגיד, — "טוב, אז אני אעשה מלא ספורט מעכשיו. כל יום שעתיים." — אין בעיה. אבל רוב הזמן, קורים דברים אחרים. בהנחה שספורט היה פותר את הבעיה, אין לרובנו זמן לעשות ספורט כל היום, שלא לומר פעם ביום. בזמן שאנו עסוקים בדברים אחרים, והמוח שלנו טרוד, הגוף לרוב ימצא במצב "אוטומט". באוטומט, אין מודעות שפועלת בתוך הגוף. אז תשאלו – אז מה? אולי באוטומט הכל עובד יופי? למה לי להתעסק עם זה?
ובכן, המצב הוא כזה שהאוטומט הגופני שלנו לא עושה לרובנו טוב. מה שפעם היה "טבעי" ועבד בהרמוניה מושלמת, ללא מחשבה או התערבות, נעלם לנו בגיל שנתיים בערך. אנחנו מאמצים הרגלים מזיקים שמדרדרים את המצב הגופני שלנו אט אט. חריגים לכלל ניתן למצוא בתרבויות שבטיות "לא מפותחות" באפריקה, במזרח וכו'. מדי פעם צץ איזה יוצא דופן גם אצלנו במערב.
אחרי שירדתי עלינו קשות הגיעה הזמן לאופטימיות.
מודעות, היא הכלי שלנו לתקשר עם הגוף בעידן הנוכחי. מי שלא מוכן להיכנע ללחץ החיצוני ומעוניין ליצור חוזק פנימי, יכול לשנות את איזון המערכת: איזון חדש אשר יכתיב לסביבה תנאים אשר מתאימים לו (או לה), ולא להיפך. באמצעות תקשורת מודעת עם הגוף, אנו מסוגלים להתייחס לכל אחד מן האלמנטים האקולוגיים של בית הגידול שלנו:
הפחתת צריכת האנרגיה הגופנית.
ייעול תהליכים גופניים: תנועה, נשימה, אכילה, דיבור וכל השאר.
עבודה מול מנוחה והתאוששות ממאמץ בזמן המתאים.
חלוקת תפקידים ואנרגיה טובים יותר.
והדבר המהותי ביותר: פיתוח קואורדינציה שקיימת בתוכנו, כזו שמחברת אותנו לגוף – בשלמותו.