מהפכות בשיא הקיץ

אפתח תחילה בוידוי- אינני לוחמת צדק במהותי. לא הרביתי להשתתף במחאות פוליטיות מימיי, והעדפתי תמיד לחיות בעולמי הקטן, בתוך בועה ורודה שיצרתי לעצמי עוד מימי ילדותי. יחד עם זאת, גל המחאות החברתיות המתפשט ברחבי הארץ, מצא אותי מעט נבוכה, מבוצרת עם בני הפעוט בביתי הממוזג, בעוד מלאכת הצדק נעשית בידי אחרים…

אינני אדם האדיש לסביבתו, אלא מונעת דרך אהבתי הגדולה לזכות של כל אחד מאיתנו להזין את גופו (ונפשו) באוכל טוב ובריא.


לפניכם כמה צעדים נחוצים לתיקון שעבורם הייתי מוכנה לצאת למאבק עוד הלילה (גם עם עגלה):

1. תחילתה של המהפכה תירשם בדפי ההיסטוריה במאבק על מחירי הקוטג' ('ועל הבית'). נכון, גם אני בילדותי אהבתי עד מאוד את טעמו הנימוח של קוטג' עם חלה מתוקה טרייה, ונזכרת בו לעיתים בגעגוע עד היום, כי אוכל הוא קודם כל עניין של הרגל ותרבות (ראו את כתבתה המומלצת של רחל טל-שיר בנושא). מאז בגרתי ואני סבורה כי המאבק היה ראוי, רק המושא היה שגוי בתכלית- לרובנו יעשה טוב להפחית במוצרי חלב דלים מכל (אם כבר רצוי לנסות את גבינות הצאן השמנות), ובמוצרים מן החי בכלל (שם עדיפה האיכות מהכמות). מאידך עלינו להגדיל בצורה ניכרת ומגוונת את סל המוצרים שלנו מן הצומח, וירקות ופירות הרי נמצאים בגולת הכותרת. רחל טל-שיר, לוחמת צדק אמיתית ומוערכת, מסבירה זאת טוב ממני.

2. מכאן אמשיך לאכזבתי הגדולה- אייל שני וארז קומורובסקי, שעל תורתם התחנכתי ומהם למדתי לראות מניין בא האוכל לצלחת, לחקור את מקורותיו, לא להתפשר על חומרי גלם טריים, ולשמור על הוגנות כלפי המגדל, מכרו את נשמתם לממון, בדמות חברות המזון- אייל עם תפוצ'יפס וארז עם טבעול. ובמה חטאם הגדול? בכך שהם משכנעים את אותם אנשים שרגילים לאוכל שבא באריזות צבעוניות, להמשיך לאכול אוכל שעבר אינספור עיבודים מתוך קלות ונוחות (ובורות), ולהעדיפו על פני אוכל שלם, טרי (כפי שאלוהים ברא), שנותן לנו אנרגיה וחיים. יש עוד הזדמנות לכפר, הצעתי: ראו את החזון מעורר ההשראה למהפכה שהוביל ג'יימי אוליבר, המוכר כ"שף העירום" בבתי ספר בארה"ב שאף זיכתה אותו בפרסTED  היוקרתי. שפים יקרים, אלא הם המקומות בהם אנחנו זקוקים לכם.

3. על משרד הבריאות מוטלת החובה להנחות את הציבור מה עליו לאכול, ולחנך אותו לקבלת החלטות מושכלות. בינתיים החולי במדינתנו רק עולה, וילדינו, דור העתיד, גדלים להם על פחמימות ריקות, וסובלים מהשמנה, בעיות קשב וריכוז קשות, מצבי רוח קיצוניים משתנים, וצועדים בצעדי ענק לחלות בסכרת נעורים.  והנה כבדרך אגב אני פותחת את "המדריך לתזונה נבונה ולאורח חיים בריא ופעיל" בהוצאת הארץ שהגיע מצורף לעיתון, ונדהמת לגלות שכולו עצות קלוקלות (וראשיתן בפירמידת מזון מעוותת. להרחבה מומלץ בחום לעיין בנושא בבלוג החכם של מיקי בן-דור), וממומן (איך לא), על ידי מקדונלדס. עד מתי נסבול זאת? המסקנה המצערת- עלינו לקחת את האחריות לבריאותנו ובריאות ילדנו בידיים שלנו.

4. מדינה שלמה אוכלת קורנפלקס לארוחת הבוקר. מה זה חשוב איזה סוג קורנפלקס (קלוגס, cini mini וכיוצא בזה), בכולם יש 2 מרכיבים דומיננטיים: האחד סוכר והשני תירס. פעם הבאה שאתם עומדים מול מדפי הסופר העמוסים בקופסאות צבעוניות זכרו שאין כאן בחירה אמיתית, אלא שפע מדומה. האם זו ההזנה שהגוף שלנו זקוק לה? ולמה בעצם הוא מועשר בסיבים תזונתיים? שהרי בתהליך העיבוד שלו הוציאו את כל הרכיבים המזינים שבו. משאלת ליבי היא שאנשים חכמים יפסיקו לאכול אוכל כזה טיפשי.

5. ובהמשך ללקיחת האחריות לידיים שלנו, עלינו לחנך את ילדנו להיות צרכנים נבונים, שיודעים לפענח מהי "המציאות" (רשימת הרכיבים מאחורי הקופסא), ולהבדילה "מהפנטזיה" (המסרים השיווקיים בחזית האריזה). לפיכך עלינו לדרוש מידע שלם ומפורט על גבי האריזה, כפי שנהוג במדינות מתוקנות. אל תסתירו מאיתנו מידע.

בקרוב אריזה בתלת מימד!

6. שיעורי החקלאות חייבים להיות מוחזרים בבתי הספר או לחילופין עלינו לדאוג שתהיה גינה בחצר של כל בית ספר. ילדים שגידלו בעצמם את הירקות ועיבדו את האדמה לעולם יאהבו ויעריכו ירקות. ירקות לא גדלו בסופר. ירקות טובים גדלו באדמה פורייה ובתשומת לב מרבית.

יותר טוב משיעורי תנ"ך זה בטוח

7. משאלת ליבי היא  שנדרוש מהחקלאים לגדל עבורנו רק ירקות ופירות עונתיים. הטבע מספק לגוף מה שהוא צריך בכל עונה, וזה גם יותר טעים וזול. ההחלטה לאכול עונתי אינה פשוטה, אך הדבקים בה יוצאים נשכרים- הם אינם מקבלים דברים כמובן מאליהם ומתמלאים געגועים עזים לטעמה של עגבנייה בחורף, ולטעמם של ירקות שורש בקיץ. העדיפו את מה שגדל כעת בעונה.

8. הכיבוד במסיבות ימי ההולדת (וקבלת השבת בגנים) חייב להשתנות- לא עוד חטיפים וממתקים בשלל צבעים ורעלים, אלא אוכל ביתי טעים ופשוט שילדים אוהבים, ועוגת יום הולדת של אמא/סבתא, מספיקה בהחלט.

9. כל רופא במדינת ישראל חייב ללמוד תזונה. לא יתכן שרופא לא יתעניין בתזונה של החולה ראשית כל, וידע לתת הנחיות כלליות שמיטיבות עימו. ובוודאי לא לרשום מרשם לסימפטומים כגון: מיגרנות, אלרגיות, תת תפקוד בלוטת התריס, ועוד, מבלי לנסות תחילה שינוי תזונתי ובאורח חיים.

10. וכאן זה המקום לסיים בחזון שלי: 'לפרוס רשת של מקדמי בריאות שיצרו Ripple affect בסביבתם של בריאות מדבקת, בדרך קלה, שמחה ומאפשרת'. מי שותף לחזון שלי ומוכן להיות מקדם בריאות בסביבתו ולחולל שינוי?

1 תגובה

  • להגיב אוגוסט 29, 2011

    מיכל

    עדי – כל מילה בסלע.  מרשים ביותר ומעורר השראה.

      

השאירו תגובה