חיסונים להמונים
בקרב הממסד הרפואי קיימת עלייה מתמדת בהיקף ובמספר החיסונים המוצעים לציבור. חיסונים שפעם לא היו חלק מסל החיסונים הופכים כעת לנגישים יותר והם מוצעים ומשווקים לאזרח ע"י קופות החולים. אפשר לראות את התרחבות סל החיסונים כהתקדמות והשתכללות של יכולות הריפוי ושמירת בריאותינו – צעד קטן לטכנולוגיה וצעד ענק לאדם וגו’ – אולם, מותר גם לשאול אחרת: האומנם מעלים החיסונים את רמת בריאותינו? וכמובן, האם המחיר שאנו משלמים עבור החיסון אינו גבוה יותר מסכנת ההידבקות במחלה?
101 דרכים להאט את החיים – פרק 12 – פותחים ספרים
בפרק הקודם, "הולכים", המלצנו לכם לצאת לטיולים רגליים. בין אם לבד או בחברת משפחה וחברים, ובין אם בשילוב של משימות טריוויה או סתם הליכה לצורך בהייה באנשים, ההליכה בשעות בין הערביים ברחבי העיר מבטיחה הנאה איטית ומרובה, והאמת, אני יכול להישבע שבשבועיים האחרונים מסתובבים יותר אנשים ברחובות מכרגיל. אבל לא תמיד יש לנו כוח לאסוף את עצמנו ולצאת לרחוב, בטח שלא בתשעים ותשעה פסיק תשעה אחוזים לחות שמגיעים בקרוב, אז הפעם אנחנו מציעים בילוי סטטי יותר שמאפשר בריחה מהעולם הגשמי והטרדות היומיומיות המתלוות אליו, או במילים אחרות, אסקפיזם מוחלט.
שועל בפסטיבל
אביב חמים של מאי, העונה היחידה בה באמת נעים לישון באוהל ברוב חלקי הארץ. כבר יש קצת קוצים אבל הרוב עוד ירוק, והמציאות מעניקה לנו שלל חגים, אירועים ופסטיבלים לצאת אליהם, להיות בטבע, בלי טכנולוגיה, בתוך קהילה שבחרה לעשות אותם דברים: לנגן, לשיר, ליצור, ללכת לסדנאות והופעות, ובעיקר, לפגוש המון אנשים, חלקם חדשים וחלקם מן העבר, כאלה שהזנחנו מעט כי היינו עסוקים בעבודה ובתחזוק המעגלים הקרובים.
מאז ומעולם פסטיבלים נועדו לאפשר לאנשים לשבור את השגרה, לחגוג את הקסם והמסתורין של החיים, ובעיקר הזדמנות טובה לשחרר לחצים, אני שמחה לדווח שגם עם תינוק בן תשעה חודשים זכיתי לחוות את קשת הרגשות המתוארים…
קרא עוד »
המחאה החברתית וה’זואון פוליטיקון’, או, מה לשלט של ‘מרצ’ ולמחיר של הקוטג’
אתמול נפתחה באופן רשמי עונת המחאות של שנת 2012 וכמו בכל שנה (כלומר, כמו בשנה שעברה) מיד מתחיל הוויכוח הסוער ברשתות החברתיות ובשדרות המוצלות האם המחאה היא פוליטית או א-פוליטית. ובכן, מאז שניהלתי עם חברה שלי דיון של ארבע שעות בשאלה מדוע מורפיאוס וניאו לא הפגיזו את עיר המכונות בפצצות אלקטרו מגנטיות (מה שהיה יכול להוביל לביטול הצורך בסרט השני והשלישי בסדרת המטריקס) לא לקחתי חלק בוויכוח סרק כל כך מיותר, וזאת מכמה סיבות אותן אבקש לשטוח כעת, והראשונה והחשובה שבהן היא שהאנשים המתלבטים האם המחאה היא פוליטית או א-פוליטית ככל הנראה לא טרחו לבדוק את משמעות המילה ‘פוליטי’.
הרגלי זן – 2 – למה בעצם קראתי לבלוג שלי ‘הרגלי זן’?
אתר סלואו ממשיך במפעל תרגום הבלוג של ליאו באבאוטה, zen Habits, ולאחר הפוסט הראשון (שגרם לפחות לחמישה אנשים שאנחנו מכירים להתחיל לשטוף את הקערה שלהם מיד בתום הארוחה) אנחנו פונים להרגיע את הרוחות – המילה ‘זן’ טומנת בחובה תמונה ויז’ואלית של נזירים קירחים היושבים ישיבה מזרחית ובוהים עד אשר מפרקי הברכיים שלהם מתאבנים, והם פחות או יותר המקבילה המזרחית לחרדים – בחורים צעירים ובריאים שבמקום לצאת לכבוש ולעבוד מעדיפים לחייך כל היום ולהיות נחמדים – אכן מלחיץ, מספיק מלחיץ כדי שליאו עצמו יקדיש את אחד הפוסטים הראשונים שהתפרסמו בבלוג שלו להסבר אודות השם שבחר לעצמו, והריהו לפניכם…
קרא עוד »
הבדיחה
יש את הבדיחה הישנה שהתחילה באבחנה פסיכולוגית של פרויד, נמשכה לתוך מערכון של גראוצ’ו מארקס, רופררה אצל וודי אלן והגיעה לפוסט זה הרגע: "אני לעולם לא ארצה להשתייך למועדון שיהיה מוכן לקבל מישהו כמוני". יש לא מעט אנשים שחיים ככה חיים שלמים – מעריצים את הלא ממומש ומתנשאים על המוכר. בקריירה הקודמת שלי, חוויות של ניכור אנושי והתנשאות היו סטנדרט פתיחה, ובהקשר ישיר לבדיחה מלמעלה, זה גם מה שמתוך עצמו ייצר אינפלציה בביקוש לאותה קריירה.
מה שפופאי היה אוכל, אם הוא היה טורח ללמוד לבשל
בימי תפארתם של פופאי ואוליב העליזים סופר בשבחו של התרד וערכיו התזונתיים (בעיקר תכולת הברזל שלו). אותנו הילדים הכריחו לאכול תרד, כדי שיהיה לנו כוח, כמו פופאי, להציל את אוליב מידיו של בלוטו או לחילופין לסחוב על הגב את ילקוט בית הספר. לא זוכרת שזה השפיע עלי אז לאכול את העלים הללו, אבל את הסרטים המצוירים מאוד אהבתי. בינתיים (מספר 1), גילו שבתרד יש אמנם ברזל, אבל לא בריכוז הגבוה שחשבו בעבר, ובינתיים (מספר 2), גדלתי והיום אני מאוד אוהבת תרד.
על האטה ומרחבים של תבונה
מבורך חג הפסח ומבורך חול המועד ומבורכת אני שאפשרתי לעצמי לעצור, לבטל את כל הלו"ז ולהתמסר לאי-עשייה פשוטה; להיות עם האהובים שלי. לבשל בנחת ולאכול. להתחבק. לסדר את המרפסת ולהכין אותה לקיץ. להתנדנד בערסל. להריח.
לא טיילתי למקומות אקזוטיים, לא השתתפתי באף סדנאת יוגה וגם לא בשום פסטיבל. וסוף סוף אני לא חווה אפילו שמץ של תחושת החמצה. להיפך, אני מרגישה שבעה, מוזנת, רווייה ומחודשת לקראת תקופה חדשה של עשייה אינטנסיבית.
היסטוריה של מהירות – על הקשר שבין החטא הקדמון ותעשיית המזון, הרפורמציה הפרוטסטנטית והמהפכה התעשייתית, ומושג הקהילה כאפשרות של האטה – פרק 13 – המהפכה הקופרניקאית הגדולה מכולן
בפרק הקודם סקרתי בקצרה את עיקריה של התיאולוגיה הפרוטסטנטית, אשר נשענת על שלוש אבני בניין: כתובים בלבד, חסד בלבד ואמונה בלבד. עיקרי אמונה אלה, כפי שהסברתי, יצרו תיאלוגיה נוקשה וקשוחה, אשר למעשה סירסה מכל וכל את חירות הרצון האנושי, והותירה את בני האדם ככלים ריקים הנתונים למצבי רוחו המשתנים של אלוהים ולשרירות רצונו האינסופי, ויחד עם זאת נדרש מהם להמשיך ולהאמין בכל ליבם ובכל מאודם ואף לעסוק ברפלכסיה תיאולוגית בכוחות עצמם – אכן משימה לא פשוטה..
קרא עוד »
השיטה הסקנדינבית – 2 – חינוך, חינוך, חינוך.
אנקדוטה מוכרת מספרת כי כאשר יזם הנדל"ן דונאלד טראמפ נשאל מה הסוד להצלחה בעסקים הוא ענה location location location (מיקום, מיקום, מיקום – אימרה אשר למען האמת מיוחסת להארולד סמואל, רק שאף אחד לא מכיר אותו). בהתאמה, ולאור הצלחתן הכלכלית של מדינות סקנדינביה, ניתן להגיד כי הסוד להצלחה בחיים הכלכליים הוא חינוך, חינוך, וחינוך (ולוא דווקא שירות בצבא כפי שחושב בטעות מר יאיר לפיד), לתובנה הזאת היה קל מאוד להגיע במהלך "פורום פעולה אזרחית" שנערך לפני כחודש, כאשר לבמה עלה בחור צעיר ונחמד במיוחד, שמרוויח בחודש יותר ממה שאני ובעלי מרוויחים יחד בשנה. הוא אמנם סגן נשיא נוקיה ואחראי בה על פיתוח ויצירתיות, אבל לארץ הוא הגיע כדי לדבר על החינוך בפינלנד.
קרא עוד »